לאפשר אבחון שונה נוסף לפסיכומטרי בכניסה לאקדמיה

שיטת האבחון של המבחן הפסיכומטרי היא פסולה, שגויה ומטעה, ולא ניתן להכניס את כולנו לקופסא אחת

כך קוראת וועדת העלייה והקליטה לאור הצלחת האבחון של מכון פוירשטיין, בקידום סטודנטים יוצאי אתיופיה ותושבי הפריפריה. יו"ר הוועדה אברהם נגוסה: לבדוק עד כמה תכניות העבר אכן מותאמות, נבדקות ומתקדמות

האם המבחן הפסיכומטרי הוא כלי-אבחון הכרחי – או דווקא מכשול בכניסה ללימודים אקדמאים?! וועדת העלייה והקליטה של הכנסת קראה היום (שני) לאפשר למוסדות האקדמאיים לבחון כלי-אבחון נוספים, מקבילים כאבחון של מכון פוירשטיין, שרשם עד כה, לדבריו, הצלחה. יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) הדגיש את הצורך "בבדיקה עד כמה המאמצים לשילוב יוצאי אתיופיה באקדמיה מצליחים, ועד כמה תכניות העבר אכן מותאמות, נבדקות ומתקדמות".

לדברי הד"ר נורית יכמוביץ-כהן, נציגת מרכז המידע והמחקר של הכנסת, בשנת הלימודים האקדמית תשע"ז למדו במוסדות להשכלה גבוהה (לא כולל האוניברסיטה הפתוחה)3,194 סטודנטים יוצאי אתיופיה, ושיעורם בכלל הסטודנטים היה 1.2%. שיעור הסטודנטים יוצאי אתיופיה בשנה זו מלמד על עלייה קטנה יחסית לשיעורם בשנת הלימודים הקודמת (1.1%), ועל עלייה ניכרת יותר ביחס לשיעורם בשנת הלימודים תש"ס שהיה כ- 0.5%. עם זאת, שיעור הסטודנטים יוצאי אתיופיה עודנו נמוך משיעורם של יוצאי אתיופיה בכלל האוכלוסייה (1.7%) ונמוך יותר משיעור יוצאי אתיופיה בקרב האוכלוסייה בגילאי 29-20 גילם של חלק ניכר מהסטודנטים בישראל. ככל שמדובר בתואר מתקדם יותר, כך שיעור הסטודנטים האתיופים יורד: יוצאי אתיופיה הם 1.4% מהסטודנטים הלומדים לתואר ראשון, 0.6% מכלל תלמידי תואר שני ו- 0.2% מתלמידי תואר שלישי. שיעור יוצאי אתיופיה שלמדו במכללות אקדמיות, 56%, היה גבוה יחסית לשיעור הלומדים במכללות אקדמיות בקרב כלל אוכלוסיית הסטודנטים (46%)בד בבד, שיעור יוצאי אתיופיה שלמדו באוניברסיטה, 30% היה נמוך משיעור זה בקרב כלל הסטודנטים, 39%.

אסתי נח, נציגת האוניברסיטה העברית, השיבה כי כבר כשבע שנים היא משתפת פעולה עם מכון פוירשטיין לקידום תלמידים יוצאי העדה, אך עדיין קיים מיעוט משתתפים מצד הסטודנטים. הסטודנטים לרפואה בני העדה הם 1.5% בשיעור קרוב מאד לשיעורם באוכלוסייה הכללית (1.7%). למחקר והשוואה בלבד נדרשים הסטודנטים לעבור גם מבחן פסיכומטרי. מכלל הסטודנטים נדרש ציון של 750 בפסיכומטרי, ואילו מיוצאי העדה כמאה נקודות פחות.

פנינה תמנו-שטה (יש עתיד) הדגישה את הקושי של סטודנטים יוצאי הקהילה למצוא מנחה לעבודת הדוקטורט שלהם, ועקב כך מוותרים על השלמת התואר השלישי, ולדברי עומר בר לב (המחנה הציוני) יש לבדוק את מספר הסטודנטים בני העדה ביחס למספר הפונים.

יניב אברמסון, נציג אוניברסיטת תל-אביב, סיפר כי כיום לומדים כ-150 סטודנטים בני העדה, בהנדסה, פסיכולוגיה, משפטים, אדריכלות, המדעים המדויקים, מדעי הטבע, בריאות ועוד. כ-300 פונים מהם מדי שנה. נאורה לוי, יועצת חינוכית באוניברסיטה, סיפרה על מלגות רבות לסיוע כלכלי הניתנות לתלמידים בני הקהילה, הכוללים סבסוד במגורים, נסיעות, יעוץ פסיכולוגי וחונך אקדמי. המלגות מוקצבות ע"י הות"ת ומיועדות לבני הקהילה, ואם בעבר הסתפקו בשלוש שעות חונכות בלבד – הרי שכיום השעות מוקצבות לפי הצורך.

הרב רפי פוירשטיין, נשיא מכון פוירשטיין, שיבח את האוניברסיטאות כי הם בהחלט מעוניינות לקדם ולהעלות את הייצוג של בני הקהילה, אך הדגיש כי "הנושא לא יכול להימשך ולהיות מטופל ע"י נדבנים, ועל המדינה להירתם לכך. שיטת האבחון של המבחן הפסיכומטרי היא פסולה, שגויה ומטעה, ולא ניתן להכניס את כולנו לקופסא אחת. המיון שאנו עושים מאבחן אותם ואת היכולות המדהימות שלהם".

לדברי אילאיל אמיר-כסיף, מנהלת התכניות בקרן רוטשילד, הפועלת למיצוי יכולות בהשכלה אקדמית, סטודנטים רבים בני הקהילה שעברו את האבחון של מכון פירשטיין הצליחו רבות בלימודיהם, הגיעו להישגים מרשימים ומפרנסים את בני משפחותיהם בכבוד. "יש לעודד מגוון שיטות מיון, ולא לקבל אנשים בחסד אלא בזכות".

הד"ר ענת בן סימון, מנכ"לית המרכז הארצי לבחינות והערכה, השיבה כי ההיצמדות למבחן הפסיכומטרי מבוססת מדעית ע"פ מחקרים. "כל מוסד משתמש בכלי הזה כראות עיניו, ולא אנו הקובעים למוסדות באיזה כלי ועד כמה למדוד את היכולות של המועמד ללימודים. איננו מציבים בשום-אופן כתנאי את הפסיכומטרי כתנאי-קבלה, וכל מוסד רשאי לקבוע בעצמו את תנאי הקבלה".

ג'יג'או טימרו, חבר ועדת ההיגוי במועצה להשכלה גבוהה, קרא לא להתייחס לכלל בני הקהילה כנזקקים, ולדבריו "הטיפול הממושך ע"י משרד הקליטה גורם לעיוות, ומשמר אותם כנתמכים וחלשים. אין לבדל בין יוצאי אתיופיה לכלל האוכלוסייה, ועל בני הקהילה לשאת בעצמם באחריות ולהתקדם בחברה".

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.