לא בחיל ולא בכח: כך נמצאו הגופות

כיצד נמצאו הנערים החטופים? אט אט הפרטים מתחילים להיערם,ולדלוף, מספר סיירים דתיים הם אלו שעמדו מאחורי מציאת הנערים – הסיפור המלא

הסיפור שעמד מאחורי גילוי הנערים: לא בכוח ולא בחיל, כי ברוחי אמר השם צבאות, זכריה ד' פסוק ו.

כיצד נמצאו הנערים החטופים? אט אט הפרטים מתחילים להיערם,ולדלוף, מספר סיירים דתיים הם אלו שעמדו מאחורי מציאת הנערים.

ירון רוזנטל, סייר, היה אחד מהסייירם המסורים שסייעו בחיפושים, בדף הפיסבוק שלו הוא מגולל את השתלשלות האירועים.   בצהרי יום חמישי האחרון התאספנו כמה אנשים (שביניהם אביטל סלע, רועי סימון, ירון רוזנטל, אלישע מדן צחי כהן ואורי שכטר).

חשנו שחייבים לעשות משהו למען מציאת החטופים. כולנו אנשים שמבינים בשטח ובוגרי יחידות שדה. נראה היה לנו שבעבודה מאומצת וסיזיפית שמבוססת על השיטה הישנה של ניתוח שטח, ניסיון של אנשי שדה ותיקים וצורת חשיבה אחרת, יש סיכוי, לא גדול אבל סיכוי, שאולי ימצאו הנערים. חשנו שהצבא עושה הכול למציאת החטופים אבל עוד רעיון יכול לסייע, אם רק תהיה אוזן קשובה.

ביום שישי בצהרים הצגנו את ההצעה שלנו בפני מח"ט עציון, עמית ימין. מצאנו לפנינו אדם עניו, קשוב ומיוחד מאד. הוא האזין, אימץ את ניתוח השטח והצעת העבודה, דייק אותה, דאג לכל מה שצריך והחל להובילה בעצמו במלוא המרץ.

הוא יצר תפיסה חדשה של שיתוף בין צבא לאזרחים, גם בניתוח השטח, גם בצורת הסריקה וגם בשימוש באנשי שדה מיומנים.

מיד אחרי שעמית נתן אישור, הועלו במשך כל השבת נקודות אפשריות על המפה וזרמו אנשים רבים, מהטובים שבבני המדינה הזו, ששמעו על היוזמה ובאו לסייע. דתיים וחילוניים, תל אביבים ואנשי גוש עציון (ואפילו צנחנים וגולנצ'יקים). בחדרי העבודה הופיעו גיאולוגים, ארכיאולוגים, מומחי תצלומי אויר, מומחי GIS, אנשי בתי ספר שדה מנוסים מכל הארץ, בוגרי היחידות הטובות ביותר של הצבא וסיירים עצמאיים.

כולם עזבו את בתיהם והתייצבו לאחר קריאת טלפון יחידה או מילה ששמעו מחבר. הם הציעו את עצמם לסיוע בניתוח שטח, יציאה לחיפושים (שהיו בשטחים מסוכנים) ולכל מה שאפשר לעשות. אנשים עזבו את הבית ועבדו בשבת, לא ישנו לילות, יצאו לשטח מסוכן בלי לחשב חשבונות ועשו הכול בשביל להציל את הנערים או לפחות את משפחותיהם.

היה שיתוף פעולה מדהים בין הצבא לבין אנשי הסיור האזרחיים, המח"ט קידם ודייק במלא הכוח את הניתוח, הקצה כוחות משולבים ולכל כוח הצמיד כמה אנשי שטח מעולים.

להערכתנו הסריקה הייתה אמורה לקחת שבועות. אבל בעזרת השם, אחרי שלושה ימים, במרחק חמישה מטרים מנקודה שסימנו על המפה, סייר הבחין בשיח שמונח באופן מוזר ומצא את הנערים. לצערנו הרב, לא בחיים.

 

מה היה כאן? הייתה יוזמה אזרחית ואוזן קשובה של הממסד. הייתה השקעה אין סופית של הצבא ושיתוף פעולה בין בני אדם מדהימים מכל רבדי החברה, והיו תפילות. התגלו אין סוף אנשים יפים שמוכנים להקריב המון מזמנם, לעזוב את ביתם וגם לסכן את עצמם בשביל ילדים של אחרים. וגם, נחשפו פניה היפים והכואבים של המדינה שלנו.

 

בסופו של יום, אתמול בערב, חשנו כאב עמוק וצורב מלווה בהקלה. חשנו הכרת תודה עמוקה לכל החברים ובראשם לאביטל ורועי, וגם, עם כל הכאב הגדול, הכרת תודה לבורא עולם שסוף סוף סייע להשיבם הביתה.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.