"לא ליד הילדים"

וויכוחים יש בכל בית, אך התדירות משתנה וכן צורת הוויכוח. אז מה לעשות עם הילדים שהיו לצופים בלתי מוזמנים? ואיך להרגיע את חששם וחוסר הוודאות, בכתבה שלפניכם:

זוגות רבים, מוצאים עצמם במצב בו במקום לבנות בית לתפארת, משהו משתבש וכל שיוצא הוא ויכוח הגורר ויכוח, מה שמעכיר את אווירת הזוגיות והתא המשפחתי.

אכן, לא פשוט ללמוד להיות בעל/אישה או הורה, שכן מעולם לא למדנו זאת בשום מקום ובאף מסגרת, ואם כן אך ברור שייעשו כל הטעויות שבעולם. הדרכה בחיי הנישואין הינה חובה בסיסית וקיומית אשר בלעדיה יקשה מאוד להוציא עגלה תקועה מתוך הבוץ הטובעני, וכמאמר חז"ל: "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים".

אם נסתכל מנקודת מבטם של הילדים, נראה כי ילד שחי את המתח באוויר, ואת המריבות היומיומיות, חווה את העולם כמקום לא בטוח, אשר כל מילה וכל התרחשות ולו המינורית ביותר, עשויים להפר את האיזון השביר ולהובילו למפחי נפש קורעי לב.

זוהי גם הסיבה, שלעיתים, ילדים עושים דברים חריגים, על מנת להסיט את תשומת לב ההורים, האחד מהשני במטרה למנוע את הויכוח (הבלתי נמנע) הבא, מה שיביאם בעל כורחם להתרכז בענייני ילדם, במקום בענייניהם. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בחולאים כרוניים של הילד שמצוקתו מקבלת ביטוי גופני, בהתנהגות שלוחת רסן, בפגיעות יתר ועוד, כאשר בלא מודע מרגיש הילד שהוא מאחד בין הוריו לטיפול בו ובבעיותיו וזאת במקום שיהיו עסוקים בהתנגחות האחד בשני.

ישנה דרך ארוכה, בטווח המידי, שהיא בעצם קצרה יותר לטווח הארוך. זו הדרך עשויה להקל על הצלקות והרשמים, הנותרים בליבם ובנפשם של הילדים בשלבים מאוחרים. צלקות שיצריכו ללא ספק מרדף אחר אנשי מקצועות הנפש, והיא לסייע לילדים בשלב המידי, קרי בהווה, לעשות סדר במחשבות המתרוצצות בראשם וברגשות שהם סוחבים עימם, עקב המתח הרציף בין הוריהם.

חשוב לציין כי ילד רואה את עולמו דרך עיני הוריו, ועל כן, כאשר העולם בעיני ההורים הוא אינו מקום נעים ובטוח, גדל הילד עם פוטנציאל נפיץ של חוסר ביטחון, דיכאונות, העתקת ה"מודל" אותו ראה בבית לבית אותו יבנה הוא כשיינשא ועוד ועוד.

לו נבקש להקל על נפש ילדינו, רצוי להתחיל לשבת איתם בתדירות הגבוהה ביותר שרק ניתן, בכדי לשוחח על רגשותיהם שמן הסתם יכללו פחד קיומי, נדודי שינה, חוסר ביטחון, כעס על ההורים ועל המצב ועוד, ולבקש מהם לתאר את כאבם ולספר על מצוקתם, מבלי לנסות להסביר להם שרגשותיהם אינם בהכרח נכונים, שכן כלל בידי : "עם רגשות לא מתווכחים".

זהו אחד מכללי היסוד בערכות ההעצמה שהוצאתי לשם כך. לילדים, יש צורך עז לפרוק מעליהם את המטען היושב על ליבם, והם לא בהכרח יודעים מה היא הכתובת הנכונה, ואיך בכלל לעשות זאת. על כן חשוב שאנו ההורים, נכיר במצוקות ילדינו ונסייע להם בעיקר על ידי הקשבה.

רצוי אפילו ללא כל פתרון או "עצות חכמות", וכמובן אמפתיה והכלה לרגשותיהם. אין ספק שמשימה זו אינה פשוטה כלל ועיקר בייחוד לנוכח העובדה שלרוב, זוגות שרבים תדיר, שקועים עד צווארם בתוך בליל כאבם, לצד ניסיון חילוץ עצמי מהביצה הטובענית. לפיכך, לעיתים ישנה נטייה לשכוח שגם הילדים, קטנים כגדולים, חשים כי אדמתם רועדת ובוערת תחת רגליהם, והם טובעים יחד עם אותה ספינה מיטלטלת בה גועשים הוריהם, רק שלהם אין את הכלים ואת המילים בכדי לזעוק את כאבם.

חשוב שנדע, כי לעיתים, גם כאשר הוויכוחים בין זוג הורים אינם נוראים עד כדי קטסטרופה, דמיונם המפותח של הילדים מנפח את המציאות בעשרות מונים. על כן חשוב למצוא זמן, בעיקר לפני שנת הלילה ולדבר עם הילדים על תחושותיהם ללא שיפוטיות, ללא ביטול הרגשות ("לא נורא", "לא קרה כלום"), ואף הייתי ממליצה לעשות זאת באמצעות הערכה "בשניים ויותר", שפיתחתי במיוחד לצורך זה. בנוסף יש להרגיע, לחבק ולנשק, ויתרה מכך, זוגות המסוגלים לכך, רצוי וכדאי לנסות להתפייס ליד הילדים, בדיוק באותה מידה בה רבנו לידם, כאשר פיוס יכול לכלול מילה טובה, הנמכת הטונים, השקטת הסערה ואף ארוחה משותפת עם מוסיקת רקע מרגיעה.

לסיכומו של עניין, במאמר זה אומנם הבאתי אך טיפה בים, לנוכח מורכבות נושא זה, אך עם הרבה רצון טוב והשתדלות גדולה כאשר בכל בית ובית, יעשה איש, איש, את מלאכתו ועבודת מידותיו, בסיעתא דישמיא בוא יבוא השלום על מקומו.

בהצלחה!

********

חגית אמאייב, יועצת נישואין ומשפחה ופסיכותרפיסטית, חברת פאנל בתוכנית 'אשת חיל' בערוץ 10. מפתחת "בשניים ויותר" – ערכות מקצועיות להעצמת הזוגיות והמשפחה, המסייעות בפתרון מחלוקות, מניעת שחיקה והעצמת התא המשפחתי בשיטת 'עשו זאת בעצמכם'. בעלת סדנאת "בשניים ויותר – כלים ועזרים להחייאת חיי הנישואין והמשפחה". כתבו לי למייל bshnaeem@gmail.com או כנסו לאתר שלי www.b-two.co.il

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.