"לא צריך לתת פטור לבנות לא צנועות": אלו תקנות הגיוס שהוצגו היום בכנסת

ועדת החוץ והביטחון ובראשות ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), קיימה היום (ג') דיון בתקנות שירות ביטחון. החכים החילונים דרשו להוסיף חברים חילונים לועדה, ומה אמרו החכים החרדים?

וועדת החוץ והביטחון ובראשות ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), קיימה היום (ג') דיון בתקנות שירות ביטחון (סדרי הדין בוועדה לבחינת פטור מטעמי הכרה דתית והרכבה) (הוראת שעה), התשע"ח–2017.

כידוע ,תיקון 18 לחוק שירות ביטחון שינה באופן מהותי את הליך ביטול הפטור מטעמי הכרה דתית, אולם גם נקבע בו כי ייכנס לתוקף רק מיום פרסומן של התקנות הנ"ל.

כזכור, סעיף 40 לחוק שירות ביטחון מסדיר את נושא הפטור מחובת שירות ביטחון מטעמי הכרה דתית. הסעיף קובע כי הפטור יינתן לכל מיועדת לשירות ביטחון (מלש"בית) שהצהירה כי טעמים שבהכרה דתית מונעים ממנה לשרת בשירות ביטחון, כי היא שומרת על כשרות בבית ומחוצה לו, וכן כי אינה נוסעת בשבת. תיקון 18 לחוק ביקש לפשט את ההליכים בדבר ביטול פטור מטעמי הכרה דתית, במקרה בו חדלו להתקיים במלש"בית התנאים שבשלם ניתן לה הפטור מחובת שירות ביטחון.

על פי תיקון 18, הפטור מטעמי הכרה דתית יכול להתבטל גם במצב שבו יש לפוקד יסוד ממשי להניח כי המלש"בית נהגה באופן שאינו תואם מהותית תנאי מהתנאים שעליהם הצהירה. במקרה זה על הפוקד להודיע למלש"בית על כוונתו להגיש בקשה לביטול הפטור, אל הוועדה לבחינת הפטור, ולאפשר לה, תוך 30 ימים, להציג לו את טענותיה. הפוקד אף יודיע לה על אפשרותה להשמיע טענותיה בעצמה, או בלוויית מי מטעמה, בפני הוועדה. במקרה והפוקד לא שוכנע מטענות המלש"בית, או שהיא לא התייחסה להודעתו, יוכל הפוקד להגיש לוועדה בקשה לביטול הפטור, תוך שהוא מודיע על החלטתו לעשות כך למלש"בית.

בתקנות המובאות לאישור הוועדה המשותפת, נקבע הרכבה של הוועדה לבחינת פטור מטעמי הכרה דתית, המתמנה על ידי שר הביטחון. בין השאר נקבע כי ההרכב הוועדה, בראשות מי שכיהן כשופט או מי שהיה כשיר להתמנות לשופט, יכלול חמישה חברים, בהם גם נציג ציבור שימונה בהמלצת הרבנים הראשיים וכי לפחות שניים מבין חברי הוועדה תהיינה נשים.

התקנות גם קובעות את לוחות הזמנים וסדרי הדיון בוועדה ולהחלטותיה. כך, למשל, הוועדה אמורה לקיים את הדיון בבקשה ולתת את החלטתה תוך כחודש, מיום שהומצאה למלש"בית בקשת הפוקד לביטול הפטור, או עד חודשיים, במקרים מיוחדים.

חברי הכנסת ביקשו בתחילת הדיון הסברים על המצב הקיים כיום, בשנים שבין אישור החוק ובטרם אושרו התקנות, בכל הקשור למתן הפטור ולביטולו.

סא"ל צחי רביבו מאגף כח האדם בצה"ל אמר כי בשנת 2017 הוגשו כ-17 אלף תצהירי דת וניתנו כ-15 אלף פטורים, לאחר בדיקה, שמבצעים גורמים בצבא, ומחוצה לו, למשל ברשתות חברתיות של המצהירות. סא"ל רביבו נשאל לגבי הפער והשיב כי לא הביא עימו נתונים מדויקים של הפילוח, אך יש בנות שביטלו את ההצהרה והחליטו להתגייס, יש חלק שלאחר הבדיקה הראשונית בעניין הודיעו על ביטול ההצרה ויש כאלה שלאחר השלמת הבדיקה הוחל לא לתת להן פטור. סא"ל רביבו, הבהיר, לבקשת הח"כים, כי לא היה מקרה אחד בו ניתן פטור, ואז בוטל.

סרן איתי מלמד מהפרקליטות הצבאית הסביר לחברי הכנסת כי השינוי המשמעותי בתקנות הוא האפשרות של הליך מנהלי לביטול הפטור, בניגוד להליך היום, שהינו פלילי, ומשום כך לא בוטל אף פוטר. לשאלת חברי הכנסת מדוע לא הייתה אכיפה פלילית אמר: "הוגשו תלונות למשטרה על תצהיר שקרי, אבל למשטרה יש את שיקולי החקירה שלה, ואלה לא הבשילו לכדי הגשת כתב אישום ע"י הפרקליטות". עו"ד דרור גרנית, מהייעוץ המשפטי לממשלה הוסיף: "בפעמים הספורות והבודדות שנעשה בהליך הפלילי שימוש – הפעם אחרונה בשנות ה-80- בתי משפט אמרו שמדובר באכיפה בררנית וביטלו את כתב אישום, ומשום כך הפרקליטות החליטה לא להשקיע בזה משאבי אכיפה".

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) שאל את סא"ל רביבו מה היקף הנערות שמסיימות כל שנה מוסדות לימוד דתיים, ומשהשיב סא"ל רביבו שמדובר בכ-15 אלף נערות, אמר ח"כ שטרן: "כלומר 17 אלף זה גם מצהירות שלא למדו במוסד דתי. לא על הבנות הדתיות מדובר פה, שלהן החליט המחוקק לתת אפשרות לא לשרת, אלא על אלה שמנצלות את הקלות הבלתי נסבלת של הפטור. דווקא אלה שרוצים לקדש את זכותן של בנות דתיות לא לשרת, צריכים לתת לצבא לפעול, בבחינת ו'היה מחננו טהור'".

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "יכול להיות שיש ויכוח את מי צריך לגייס ואת מי לא, אבל כולם מסכימים שאסור לשקר. הרכב הוועדה צריך להכיר מספיק את הציבור הדתי כדי לדעת לבחון באמת מי דתיה ומי לא, ולא בטוח שההרכב המוצע עונה על כך. מי שלא מכיר, למשל, יכול לחשוב שבת עם בגד לא הולם – היא לא דתיה, והלוואי שכך היה, אך זו לא המציאות".

ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר: "מהיכרותי את הנושא, אני יודע שיש בנות שהצבא הגיע למסקנה שהן לא דתיות וביטלו להן את הפטור. אי אפשר לבוא ולומר שבתקופה הזו לא היה כל ביטול. לוועדה הזו התקנות הגיעו לא מכבר, אנחנו בקושי יודעים מה שכתוב שם, ואני מבקש זמן להתייעץ עם חברי בכדי להגיע להחלטה".

ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): אם יש מקרים מובהקים של בנות שקיבלו פטור, והוא בוטל, אז אנא הבא אותם בפני הנציגים של הצבא שיושבים כאן, ונברר זאת כי הם טוענים בלהט שלא כך. לגבי הרכב הוועדה – יש פה חמישה חברים, והמינימום הוא שתי נשים – ולא יעלה על הדעת בעיניי שלא יהיה רוב לנשים. חייבים לשנות את התקנות כי שיידרשו לפחות שלוש נשים ולא לפחות שתיים בהרכב הוועדה".

ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) אמר: "הוועדה שיש בתקנות היא חשובה בקונספציה שלה, ואני לא נגדה, וכשם שחברותיי מנסות לערער על כמה נשים שיהיו בה, אז גם יכול להיות ועדה של שני אנשים – נציג אכ"א ונציג רבנות – ובלבד שתהיה לאותה נערה זכות שימוע. הנציגים הללו חייבים להיות מסוגלים לענות על השאלה המורכבת של מיהו דתי".

ח"כ עומר בר לב (המחנה הציוני) אמר: "אני מקבל את הצעת ח"כ סלומינסקי שלפחות יהיו שלושה מהציבור הדתי, את הצעת חברותיי שיהיו לפחות שלוש נשים, ואני מבקש שכל החמישה יהיו מי ששירתו בצה"ל".

ח"כ מיכל רוזין (מרצ): אני בניגוד לחברי, סוברת שמי שלא רוצים לשרת בצבא, שלא ישרתו. אני מוטרדת, וזה לא בתקנות, ולא ענו לי על זה – מהו אופי הבדיקה, ומה הקריטריונים למתן פטור או לא. אם באה בחורה ומצהירה שהיא דתיה, ועל סמך תמונה לא צנועה מבטלים, אז לי יש בעיה עם זה. מי זו הוועדה שתקבע שבגד ים הוא לא מספיק צנוע? יש פה שאלות שהם קריטיות ואני לא רוצה שחמישה אנשים יחליטו בעצמם מה דתי ברמה המצדיקה פטור אלא שהקריטריונים ייכתבו שחור על גבי לבן".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) אמר: "גם היום על החלטה של אי מתן פטור יש אפשרות לערער לבימ"ש מנהלי, ומעמדה של הנערה לא משתנה עד לפסק דין חלוט, אז מדוע אתם טוענים שמדובר בשיפור משמעותי? הפרקטיקה היא שהיום הם פועלים שלא כחוק ובמקום לבטל פטור הם פשוט לא נותנים את הפטור, ללא שום סמכות. אני לא יודע אם התקנות יאושרו או לא, אבל מכאן חייבת לצאת קריאה שלהם אסור להמשיך עם הנוהג שלהם, המתבצע ללא סמכות, בלי קשר לשאלה אם יאושרו או לא".

ח"כ יואב בן צור (ש"ס) אמר: "אם הצהרה מלכתחילה ניתנת בפני שופט או דיין, מן הראוי שבראשות הוועדה יהיה או שופט או דיין. גם דיין יודע מה הפרמטרים הנדרשים לבחון הצהרה".

יו"ר הוועדה, ח"כ דיכטר, סיכם: "הדיון היה סוער מהצפוי, ונקיים דיון נוסף בקרוב, בו נתחיל בהקראת התקנות, ונשאף גם להצביע עליהן. לדיון זה אני מבקש לקבל מצה"ל את פילוח 2000 המלש"ביות שלא קיבלו פטור ב-2017, כדי שיהיו לנו פרופורציות על מה אנו מדברים".

"אני גם מבקש לקבל התייחסות מפורטת ממשרד הביטחון לגבי הצעות חברי הכנסת לשינוי התקנות, ובפרט לגבי האפשרות של לפחות שלוש נשים בהרכב הוועדה. כמו כן, אם מגבילים את הרבנים הראשיים ב-60 יום למנות את נציגיהם, מן הראוי לבטל זאת, או לחייב את שר הביטחון באותו לוח זמנים".

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.