לא רק בית חרושת עולמי – תמורות בתעשייה הסינית

החל משנות התשעים מרבית הסחר של ישראל עם סין היה ביבוא. התעשייה הסינית צמחה כמחליפה של שווקי יפן וטיוואן, שנחשבו אז לשווקים תעשייתיים של מוצרים "זולים"  high quantity, low quality , ועם השנים בדהירה בלתי פוסקת החלה אף לעקוף את התעשיות המסורתיות של איטליה וגרמניה במיכון ומוצרים הנדסיים מורכבים.

בשנת 2013 סין הפכה למדינה השלישית בהיסטוריה שהצליחה להנחית כלי רכב בלתי מאויש על הירח. היכולת הטכנולוגית של המדענים הסיניים ותעשיית החלל הסינית אותתה לכל העולם על המעבר ממוצרי צריכה זולים ובסיסיים לשחקנית בעלת יכולות ייצור מתקדמות.

בדומה לשאר העולם, השוק הסיני הפך לחלק בלתי נפרד מהשוק הישראלי, כאשר יזמים ואנשי עסקים רבים גילו את הפוטנציאל בסחר עם סין, והיקפי הסחר של ישראל עם סין גדלו במהירות מ- 50 מיליון דולר בשנת 1992, ליותר מ- 10 מיליארד דולר, עשור אחרי.

כל זה אינו מקרי. עם השנים עלויות כוח האדם עלו וגררו עימם את מחירי הייצור, זמינות העובדים נשחקה ובנוסף לעליית מחירי חומרי הגלם העולמית ושער המטבע הסיני, הבינה הממשלה הסינית שלא לעולם חוסן ושעליהם לעבור מכמות לאיכות.

מנתונים שהפיק אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר, ביחד עם האגף לסחר בינלאומי, בסקטורים המרכזיים של יבוא מסין לא זוהתה עדות נומינלית לשינוי ביבוא הישראלי מסין. הסיבה לכך אולי מצויה בניסיון הרב של סין הפרוש על פני עשורים בהם היא שמשה כמקור יבוא מרכזי, תשתיות הלוגיסטיקה המפותחות בנמלים וביבשה ועד לקשיים שביבוא ממדינות דרום מזרח אסיה צומחות כגון וייטנאם ואינדונזיה שעוד עסוקות בבניית תעשייה ותשתיות ומפגרות מיכולותיה של סין לפחות לעת עתה.

סין, בתחילת שנת 2017, היא הכלכלה הגדולה ביותר בעולם. בארבעת העשורים האחרונים היא הפכה מכלכלה חקלאית המייצרת בעיקר לטובת תצרוכת מקומית, למעצמה כלכלית מובילה, וזאת בזכות שיטה המשלבת ניהול מרכזי עם יוזמה פרטית.

כיום התעשייה הסינית עוברת תהליך אוטומציה ונהנית מתמריצים להשקעה בחדשנות ומחקר ופיתוח. סין אינה כבר "בית החרושת של העולם" אלא מפתחת מותגים חדשניים ואיכותיים עם מותג חזק המתחרים בשווקים מערביים בחברות המובילות בעולם.

כאסטרטגיה לאומית סין מנסה לבנות כלכלה הנשענת על חדשנות ולא על חיקוי. מנהיגיה מכירים בכך שיש גבול לעתידה של סין כבית חרושת עולמי זול להרכבת מוצרים ובתוך כך חל שינוי בסקטור התעשייתי של סין, המהווה כיום מרכז ייצור עם פוטנציאל למבנים מגוונים של פעילות – החל בייצור באמצעות קבלני משנה, דרך הקמת מערך ייצור במסגרת משותפת עם יצרן מקומי וכלה בהקמת מערך ייצור עצמאי.

סין עמדה ביעדי שדרוג התעשייה, כאשר בעשור האחרון ניתן לראות התערבות ממשלתית מסיבית לטובת פיתוח התעשיות המתקדמות ושדרוג משמעותי של התעשייה במונחי יעילות, תפוקה ורווחיות. במקביל, החל תהליך פיתוח עירוני באזורים הכפריים כחלק מיעד חברתי לצמצם את הפער בין מזרח למערב המדינה ולסגירת הפערים בין הפרובינציות, שהוביל להקמת תעשייה מתקדמת באזור מרכז ומערב סין, כגון צ'נגדו הנהנית מעלויות כוח אדם נמוכות וסובסידיות ממשלתיות.

להערכתי המקצועית, סין תמשיך לשמור על מקומה "כבית החרושת העולמי", בעיקר גם בשל גודלה והיכולת לנהל ולייעל שרשרת האספקה גלובאלית תוך קרבה לשוק האסיאתי הצומח ולמעמד הביניים הצרכני העולה.

 

הכותב זאב לביא, מנהל האגף לקשרים בינלאומיים באיגוד לשכות המסחר האגף לקשרים בינלאומים אמון על ייזום וטיפוח הקשרים הבינלאומיים של הלשכה ושל חבריה, עידוד פיתוח עסקי בינלאומי ומתן ייעוץ וסיוע בפתרון בעיות בזירה הבינלאומית.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.