להזריח את השמש לבן הזוג – כיצד? זוגיות לאור הפרשה

כש"מזריחים לבן הזוג את השמש", כשמעניקים לו את שהוא זקוק לו – אין בעבורו דבר טוב יותר מזה! זהו כל אושרו עלי אדמות! וליותר מכך אינו זקוק! הרב ליאור סיבי במאמר מרתק שיזריח לכם את הזוגיות

בפרשתנו אנו קוראים על שלוש ערי המקלט שמבדיל משה בעבר הירדן, וכנאמר בפסוק: "אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן". ובגמרא (מכות י.) מובא ששאלו: מהו הפירוש בפסוק זה? עונה הגמרא: "אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: "הזרח שמש לרוצחים". וברש"י פירש: "להכין להם חיותם".

על פי דברים אלו אמר ה'שם משמואל': לכל בר ישראל אפילו הפחות שבפחותים יש תקנה. שהרי אדם שאיבד את זכות קיומו בגלל ששפך דם, היה נס לערי המקלט – שם קיבל מקור מחודש שיעניק לו חיות, שנאמר (דברים יט, ד): "אשר ינוס שמה וחי". וכיצד יקבל את חיותו? על ידי שישהה קרוב ללויים תושבי ערי המקלט, כך יושפע מסביבתו ויקבל חיים מחודשים של תשובה ומעשים טובים. למדנו מכאן כי השפעת האדם שמזריח כשמש במעשיו הטובים, ובפרט בהארת פניו לסובבים אותו, גדולה לעין ערוך, וביכולתה לתת חיות אף לנפש נכאה.

מסופר כי באחד הימים עבר ה'סבא מסלבודקה' בשוק שבוילנה. בעודו מהלך, הבחין ברוכלת שעמדה ליד דוכנה ומכרה קטניות. ריב שהתגלע בינה לבין שכנתה בשוק, גרם לה לכעס רב, היא קצפה ורגזה וכל כולה הייתה נתונה בכעס ובמכאוב, ומפיה נשמעו רק טרוניות וגידופים. אדם אם היה מביט בה מן הצד, היה משער בנפשו שודאי יארך עוד זמן רב, עד שתשוב לרגיעה. אלא שלא כך היה הדבר… בעודה כועסת וקוצפת, נגש אדם זר לדוכנה, וביקש לקנות מעט קטניות בשווה פרוטה. באופן מפליא! השתנה באחת סבר פניה הרוגז של אותה רוכלת, היא נעשתה נינוחה ומילאה את רצונו של הלקוח בסבר פנים נאה. אף לאחר שעזב האיש את דוכנה עדיין נותר סבר פניה שליו ורגוע. להיכן אם כן התנדף כעסה? הרי היא היתה סוערת ורוגשת?!

ממעשה זה גילה לאחר מכן ה'סבא מסלבודקה' סוד גדול בתורת הנפש: נתינה זעומה אם על ידי שווה פרוטה, אם על ידי מילה טובה או חיוך מאיר פנים – בכוחה להפיג את צערו של השני ולהפוך את מצב רוחו מן הקצה אל הקצה!

לא צריכים אנו להרחיק נדוד כדי ליישם את הגילוי הנפלא הזה! ביכולתנו להשפיע בתוך ביתנו כלפי בני משפחתנו. ל'הזריח את השמש' במאור פנינו, בשפע של מילים טובות וחמות, בנתינות קטנות שכמעט ואין בהם מאמץ. אלא, שכנראה הדבר לא קל לביצוע, שהרי אמרו חז"ל (כתובות קיא:): "גדול המלבין שיניים לחברו, יותר ממשקהו חלב", ואם חז"ל מפליגים בשבח ה'מלבין שיניים', כנראה, שקל יותר להשקות את החבר חלב – אף אם יהיה הדבר כרוך בטרחה פיזית מרובה ובהוצאות כספיות גדולות, יותר מאשר להסביר לו פנים [אשר אין בזה לא הפסד ממון ואף לא מאמץ גופני כלשהו].

מן המשל הבא [מעובד מתוך דברי הרב ניסים יגן זצ"ל] נלמד עד כמה חשוב להשקיע דווקא באותם דברים "קטנים" אשר לפעמים הם יסוד הבית כולו:

היה מלך אחד ולו שתי בנות יחידות. הגיעו הבנות לפרקן והמלך חיפש עבורן בני מלכים כיאה למעמדן. לאחת מהן מצא האב בן מלך ממדינה אחרת. הגיע ה'חתן המיועד' לביתה של אשתו לעתיד והרעיף עליה מתנות יקרות. המלך, בראותו כך, שמח עד מאוד ואמר: "בת זו ודאי תהיה מאושרת"! התחתנו, ולאחר שבועיים נסעו הזוג הצעיר לעירם. הבת השניה אמרה לאביה: "אינני רוצה בן מלך! מעוניינת אני ביהודי שיושב ועוסק בתורה". לא היתה למלך ברירה והיא נישאה לאברך ונסעה גם היא יחד איתו לעירו.

לאחר זמן נסעו המלך והמלכה לבקרם. שמו פניהם בראשונה אל הבת שנישאה לבן המלך. עושר לא יתואר שרר בביתם! בזמן שלא הבחינו בה ביקשה הבת מאביה להיכנס עמה לחדר צדדי לשיחה. משנכנסו פרצה בבכי קורע לב, השליכה מעליה את כל הזהב ואמרה: "אבא, לא טוב לי כאן, קח אותי אתך"! שאל אותה אביה: "מדוע? ראי איזה עושר יש לך"! אמרה לו: "האם התחתנתי עם העושר? התחתנתי עם בעל, ובעל אין לי! מה שהנני צריכה אינני מקבלת"!
משם פנו לבתם השניה. נסעו ונסעו עד שהגיעו לשכונת עוני. נכנסו לביתה של בתם ועמדו כלא מאמינים… איזה עוני! דלות מחפירה! אוי לעיניים שכך רואות! אמר לה אביה: "אני לוקח אותך אתי! את לא נשארת כאן אפילו רגע אחד נוסף"! והבת ענתה בחיוך: "אבא, טוב לי כאן! התחתנתי עם בעל, ובעל יש לי! כל מה שהנני צריכה מקבלת אני ממנו! כל כסף וזהב שבעולם לא ישוו לכך"!

כש"מזריחים לבן הזוג את השמש", כשמעניקים לו את שהוא זקוק לו – אין בעבורו דבר טוב יותר מזה! זהו כל אושרו עלי אדמות! וליותר מכך אינו זקוק!

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.