"להשוות זכויות העולים-הבודדים והקשישים – לאלו של משפחות העולים"

"עולי אתיופיה לא הצליחו להתאקלם בחברה הישראלית כמו שאר העולים – ובפרט ביחס לעולים מחבר העמים, שהגיעו במגש של זהב".

ועדת העלייה והקליטה של הכנסת, דנה היום (שני) בפתרון-דיור לבודדים וקשישים עולים דיירי מרכזי-קליטה. לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) "אין להפלות עולים בודדים, ולא להעניק להם את מלואה הזכויות המוענקות למשפחות עולים ולזוגות. בגלל האפליה הזו – בודדים תקועים עדיין במרכזי קליטה ואינם יכולים לרכוש דירה בכוחות עצמם. נגוסה תקף בחריפות את נציג האוצר, על שבחר להיעדר מהדיון "ועל זילות הוועדה והכנסת בכך ששלח את עמדתו רק כחצי שעה לפני תחילת הדיון והודיע כי נבצר ממנו להגיע בשל יום תכניות עבודה של האגף. זאת כאשר אתמול פנתה הוועדה פעמים רבות לבקש שיישלח נציג לדיון.

נציג האוצר, שהכעיס את יושב-הראש הוא יובל טלר, רכז שיכון באגף התקציבים, שמסר כי "הנושא הנידון היום בישיבת הועדה הוא המשך של דיונים קודמים שנערכו בנושא ודרישת הוועדה להגדלת התקציב עבור יחידים. לאור מגבלות התקציב, אין ביכולתנו להגדיל את המענקים עבור אוכלוסייה זו. לחילופין, הוצעה על ידינו הצעת פשרה של מענק חלקי אך הוועדה לא נענתה להצעתנו. בימים אלו אנו עורכים בחינה מחודשת של מענקים ליוצאי מרכזי קליטה, על מנת לתת מענה לחסמי יציאה מהמרכזים ואנחנו נעדכן את הוועדה עם השלמת הבדיקה".

נגוסה הדגיש כי המשפחות שיגיעו עתה מאתיופיה יתקשו מאד להשתלב בחברה המודרנית אם יופנו לקליטה ישירה – ויש להמשיך ולקולטם במרכזי קליטה.

מנכ"ל משרד העלייה והקליטה, אלכס קושניר, השיב כי 619 עולים בודדים מתגוררים כיום במרכזי קליטה, מתוכם רק 134 מתחת לשלוש שנים בארץ. לדבריו, "מרכזי הקליטה הם מקומות דיור זמניים ולא לטווח-ארוך. לא נפנה איש וודאי לא קשישים, אך אנו מעודדים לעזוב את מרכז הקליטה ולעבור לדיור עצמאי ע"י סיוע בשכר דירה. בודד מקבל סיוע בשכר דירה של 1500 ₪ מדי חודש, ולאחר נישואיו יוכל לקבל מענק נוסף של משפחה", קושניר הזהיר כי המתנגד לקליטה ישירה של שארית יהודי אתיופיה – עלול להנציח את המצב של אלו הנשארים במרכזי הקליטה.

חביב קצב, סמנכ"ל הדיור במשרד, הוסיף כי לעולי אתיופיה ניתן מוענק מיוחד, שלא ניתן לאף עולה אחר, המסייע בשכר דירה – ולכן יש לעודד עולים אלו לצאת לדיור עצמאי. "לא רק שהם אינן מופלים לרעה, אלא אדרבה הם מופלים לטובה. בכל מערכת הזכאות של מדינת ישראל יש הבדל בין בודדים למשפחה, ולמרות זאת הזכאות נשמרת עבורם כחמש שנים, וכ-450 בודדים כבר ניצלו זאת ועברו לדיור עצמאי".

ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני) ציין כי "המדינה גילתה בעבר פטרונות משתקת, והמחסומים של עולי אתיופיה כקליטה במרכזי קליטה ולא בקליטה-ישירה". הוא קרא לליווי וייעוץ של העולים ובמקביל הגדלה משמעותית של הסיוע בשכר הדירה כדי לעודד מעבר לדיור עצמאי ועזיבה של מרכז-הקליטה.

ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) הדגישה כי בחלוף זמן הזכאות למגורים במרכז הקליטה, לפני כעשרים שנה, היא ובן זוגה נאלצו לעזוב, ובחרו מגורים חליפים לפי בחירה אקראית במפה, ללא סיוע בשכר דירה, ללא ליווי או הדרכה.

לדברי ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) "עולי אתיופיה לא הצליחו להתאקלם בחברה הישראלית כמו שאר העולים – ובפרט ביחס לעולים מחבר העמים, שהגיעו במגש של זהב".

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.