להשכים להרוג / בנצי גופשטיין

"קולם של נציגי הציבור הדתי והחרדי חייב להישמע בנושא זה לפני מחירי הסנדוויצ’ים בבתי החולים ולפני ההוזלה בתחבורה הציבורית" {דעה}

בפסוק בפרשה "אם במחתרת ימצא הגנב והוכה ומת אין לו דמים" אומר רש"י על פי הגמרא דבר שהשלכותיו – על פי אמות המידה ה"הומניסטיות" – הן מזעזעות, ואלו דבריו: "אם בא להרגך – השכם להרגו, וזה להרגך בא, שהרי יודע הוא שאין אדם מעמיד עצמו ורואה שנוטלין ממונו ושותק. ולפיכך, על מנת כן בא – שאם יעמוד בעל הממון כנגדו – יהרגנו!"

ממש מדהים. במילים אחרות אומרים חז"ל שהכלל "הבא להורגך – השכם להרגו" – שהוא כלל הגיוני ופשוט – אינו שייך דוקא למצב שהיהודי מוצא את עצמו עם סכין מונחת על גרונו. אלא חייבים לצפות כמה צעדים קדימה ולהבין שהתוצאה תהיה שמישהו הולך להרוג אותו – זה כשלעצמו מתיר לו "להשכים להרגו". שהרי כאן נכנסים חז"ל לפסיכולוגיה של הגנב במחתרת, שיודע שהנגנב לא ישתוק – וממילא הגנב עצמו בא עם כוונה מוקדמת שאם יעמוד בעל הבית נגדו – יהרגנו. עובדה זו מתירה לאדם המבין את הלך מחשבתו של הגנב – להורגו.

זהו ההיגיון הבריא של תורת ישראל, להקדים תרופה למכה, לצערנו, המנהיגים שלנו היום חסרים את ההבנה של התורה וחז"ל. בימינו אנחנו מחכים שהמחבל ישלוף את הסכין או את הנשק ויפגע ביהודי, שאם לא כך עלול היהודי לשבת בכלא, וכמובן שאם הערבי או הערבייה כבר הפסיקו לדקור אזי לפי המוסר המעוות של תרבות המערב אסור כבר לפגוע במחבל שהרי הוא אמר "פוס, אני כבר לא משחק". והסכין בכלל נועד לקילוף תפוזים…

מה שהיה מובן מאליו לחז"ל שצריך לחשוב צעד קדימה ולהבין למשל "שאין אדם מעמיד את עצמו ורואה שנוטלין ממונו ושותק" – היום תחת הסיסמא המסוכנת "טוהר הנשק" הפך להיות דבר לגמרי לא ברור.

אנחנו ממשיכים לשבת בשקט מוכים ומושפלים בידי ישמעאלים מיידי אבנים וכדורים, אנחנו לא רוצים להבין שמי שהיום מחלק סוכריות על מות שאהיד אם הוא לא ימות, מחר הוא יצעק אטבח אל יהוד, ולמחרת הוא יזרוק אבן על הג'יפ של צה"ל ואם החיילים יבליגו כפי ששר הביטחון דורש מחר הוא ידקור או יפוצץ, ואם גם אז הוא לא ימות אזי הוא יזכה ללמוד לתואר בכלא הישראלי עד שהוא יצא בעסקת שחרור מחבלים…

לפי חוקי מדינת ישראל אם זרקו עליך אבנים ואתה יכול לברוח מהמקום עליך לברוח ואסור לך לירות. חסרים אנחנו את החוש הבריא לעמוד מול מי שפוגע בנו. וההבלגה מקבלת הצדקתה בכך שהנפגעים לא היו תחת סכנת נפשות ממש. וכך "הוראות פתיחה באש" של צה"ל מתירות להשיב באש פחות או יותר רק לאדם שכבר מת, כי המגיב שנייה לפני כן עלול לעמוד לדין באשמת רצח ערבי.

עלינו לקום ולהכריז שלא מדובר ב"פוליטיקה" אלא בפיקוח נפש ובדיני נפשות ולכן קולם של הרבנים ושליחי הציבור הדתי והחרדי חייב להישמע בנושא זה הרבה לפני ההנחה במחירי הסנדוויצ’ים בבתי החולים ולפני הורדת מחירי התחבורה הציבורית, פיקוח נפש קודם, והתורה מצווה אותנו להקדים ולהורגו ולא לחכות ח"ו. יש לנו את המוסר האמיתי, המוסר שנקבע על ידי בורא העולם ולא בידי בני אדם ועלינו להגיד את האמת ללא פחד וללא מורא.

עלינו להפסיק להגדיר את ההלכה לפי מה שנראה לנו, עלינו להשכים כמשכימי ותיקין ולדרוש מממשלת ישראל להשכיל ולהבין להרוג, או לכל הפחות לסלק, את הרוצחים לפני שזה מאוחר מידי. שאם לא נעשה כן לא נוכל לומר: "ידינו לא שפכו את הדם הזה!"

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. בנצי, יש רוב של שמאלנים במדינה שלא יכולים לראות את הדת ממטר, האוכלוסיה הדתית מפולגת להרבה זרמים ובלי סיכוי להתאחדות מסיבות של אגו וממון, זה יביא למלחמת אחים כשהאוכלוסיה הדתית חלשה יותר, מי שמסכים עם הנאמר, צריך לפנות לכל ראשיי הזרמים היהודים הדתיים שיתאחדו כי זאת שעת חירום והצלה מחורבן בית נוסף, שהשם יעזור.

    יעקב |
    הגב