להתרגש כל פעם מחדש

התרגשות בעבודת ה' – להתרגש כל פעם מחדש!

פרשת עקב – להתרגש כל פעם מחדש!
לצפייה לחץ כאן : https://www.youtube.com/watch?v=Rhv0AZlbfbw

"והיה עקב תשמעון"- אמרו חז״ל את המצוות אשר אדם דש בעקביו, מצוות שאדם מעביר ולא שם לב אליהם.
אם אדם ישמור את המצוות הקלות האלו, אזי יזכה לכל הברכות שהקב״ה מבטיח. ״וברך את פרי בטנך ופרי אדמתך.. שגר אלפיך ועשתרות צאנך״ וכו׳
ברוך תהיה מכל העמים.. לא יהיה בך עקר ועקרה.."
כ״כ הרבה ברכות, על מה?
אנשים חושבים אם יחזור בתשובה וישמור את כל התורה כולה אז ה׳ יאהב אותי וייתן לי מה שאני צריך..
אבל אם רק אני יאמר ברכה אחת ביום, או יניח תפילין, או יברך ברכת המזון.. זה לא נחשב כ״כ בעיני ה׳ יתברך.
וזו טעות! התורה באה ואומרת – והיה עקב תשמעון..
מה אני מבקש ממכם? שתקיימו את הדברים הקטנים, שאתם לא שמים לב אליהם. אל תזלזלו בברכות, בתפילה, בקיום המצוות.
אם תשמרו את זה, אני מבטיח לכם שיהיה לכם טוב, אני ידאג לכל מה שאתם צריכים. יהיה לך כסף, פרנסה בשפע, ילדים, לא יהיה לך אויבים.. הכל!!
רק תראה לי שאיכפת לך מהתורה ומצוות, רק תראה שאתה באמת רציני, שאתה באמת רוצה.
אני לא מבקש תהיה צדיק ביום אחד, תשמור את כל התורה. רק דברים קטנים.. נראה אותך מסוגל. הרי זה לא דבר קשה, אלו דברים שאנחנו ממילא עושים, רק לא שמים לב , הכל נהיה דבר שבשיגרה.
אם נסתכל על דברים קטנים שאנו עושים -כמו ברכות, איך אנחנו מברכים בצורה מהירה, בולעים חצי מהמילים, התפילה מריצים במהירות בלי לחשוב לפני מי אנחנו עומדים. מניחים תפילין בלי רגש ובלי משמעות לכלום. הכל נהיה מכני.
לומדים תורה,בשביל להספיק עוד דף, עוד מסכת, עוד איזה פשט בעיון.. איפה הקב״ה נמצא בכל זה?
האם פעם חשבנו בשביל מי אנחנו לומדים? מתפללים? מברכים??
שלא נדבר על דברים קטנים, שבכלל כבר נהיה נפוץ בחברה, כמו דיבורי לשון הרע ורכילות, ושנאה, קנאה, כעס. ועוד..שמי בכלל מנסה לעבוד על הדברים האלו היום.
וכן בנושא צניעות, מה כ"כ גרוע להתלבש ככה, מה הבעיה בחצאית הזאת, בפיאה הזו, מה כבר עשיתי. וכן בשמירת העיניים, מה כבר ראיתי, זה לא פריצות, זה בסדר. אין בעיה לראות כך וכך, אין שום רגש לכלום. כבר החושים שלנו נהיו כהים. האם חשבנו פעם שאלו עבירות דאורייתא? כבר שכחנו מהם בכלל. מי מעיז לדבר או להעיר על הדברים האלו היום..כולם ככה..מה אני יעשה..כבר לא מרגישים שאנו עושים עבירה או מזלזלים בתורה ומצוות. וממילא הכל נהיה מצוות אנשים מלומדה.
האם אנחנו חושבים על בורא עולם? לעשות לו נחת רוח, לקיים מצוותיו ולשמור את חוקי התורה? האם באמת איכפת לנו מתורה ומצוות? האם אנחנו אנשים שומרי תורה ומצוות כדי לעשות לו נחת רוח? אם נחשוב בצורה כזו, הכל ייראה אחרת.
ולכאורה-מדוע הקב"ה לא מבקש מאיתנו את הדברים הגדולים והחשובים, אלא רק את הדברים הקטנים האלו שנתחזק בהם? כמו ברכת המזון ותפילה. (ואכלת ושבעת וברכת). ?
אלא התשובה לכך- דברים גדולים גם אנשים קטנים יכולים לעשות. שהרי ראינו לכל אורך ההסטוריה אנשים הכי קטנים מסרו נפש לכבשנים, ולמשרפות, ומסרו נפשם על קידוש ה'. והם לא היו בהכרח אנשים גדולים כשהם עשו את זה. אבל הדברים הקטנים, לא כל אדם מקיים ומקפיד. כי חושב שאינם חשובים. אנשים גדולים נמדדים בדברים הקטנים.
וזה מה שבעצם אומר ר' חיים אחיו של המהר"ל מפראג- שכתוב שמע ישראל ה' אלוקינו..והיו הדברים האלו..ושננתם לבניך ודברת בם:"…
משה רבינו פונה לעם ישראל ומבקש מהם- יודע אני ומכיר אותכם בכל מה שנוגע למסירות נפש ולאהבת ה'. בכל נפשכם. אני יודע כל אחד מכם מסוגל לעמוד בנסיונות של מסירות נפש, ושל נתינת ממונו לכבוד בורא עולם. אבל מה שאני מבקש ממכם – זה "ושננתם לבניך" ..דוקא את הדברים הפשוטים האלו..
שעבודת היום יום הזאת –היא זאת שמחזיקה אותנו, ומחזקת את הקשר שלנו עם ה' יתברך. גם שזה נראה דברים קטנים, כמו תפילה וברכות.
בורא עולם בא ומבטיח לנו שכר עצום-בעבור המצוות הקלות ביותר, אשר העולם נוהג לדוש אותם בעקיביו.
מה הם אותם מצוות קלות?
אומר השל"ה הקדוש-זו טעות לחשוב שאדם שחילל שבת או חטא בעריות, נקרא בעל תשובה רק כאשר קיבל עליו את כל המצוות. אלא גם אם שמר את עצמו פעם אחת, או התחרט על מעשה שעשה הוא בעל תשובה גמור לאותו עניין. אם התגבר פעם ולא כעס, או נטירה, או לשון הרע. ודברים שאנו רגילים לעשות תדיר יום יום. ולא חושבים על זה בכלל. זה המצוות שמצטרפות לחשבון גדול –לשכר האמיתי.
ולכאורה לא מובן- איך ייתכן שיש שכר על המצוות בעולם הזה? שהרי ראינו בפרשה- וברך את פרי אדמתך ובהמתך, שגר אלפיך ועשרות צאנך. ברוך תהיה מכל העמים, לא יהיה בך עקר ועקרה…וכו'. הרי ידועה הגמ' בקידושין-לט: שכר מצוות בהאי עלמא ליכא. ועוד הרי ראינו בפרשה שעברה-היום לעשותם" דרשו חז"ל היום לעשותם ומחר לקבל שכרם". וא"כ לא מובן איפה בדיוק השכר? כאן או בעוה"ב?
אלא אומר הרמב"ם- שאין אותם הטובות הם סוף מתן שכר המצוות. ולא אותם הרעות הם עונשן של עבירות. אלא הקב"ה נתן לנו תורת חיים. שהיא נותנת חיים לעושיה. וכל מי שמקיימה זוכה לחיי העולם הבא. אולם הבטיחנו בורא עולם שאם אנו נקיים את המצוות ונלך בדרכיו , הוא יסיר מאיתנו כל הדברים שמונעים אותנו מלקיימה, כגול חולי וצער. ומלחמה. וישפיע עלינו את כל הטובות שמחזיקות אותנו ועוזרות לנו לקיים את התורה. כגון –שבע ושלום, ועושר, שנוכל לשבת ללמד תורה, ולקיים מצוות כמו שצריך.
אבל הבעיה היום שהיום הכל נהייה מכני, בלי כוונה ובלי שימת לב למה שאנו עושים. ואין כבר את ההתחדשות וההרגשה.
דוד המלך אומר בתהילים- אחת שאלתי מאת ה׳ אותה אבקש-שבתי בבית ה כל ימי חיי לחזות בנועם ה׳ ולבקר בהיכלו.. ולכאורה לא מובן מצד אחד הוא אומר שהוא רוצה לשבת כל חייו בבית ה׳ . ומצד שני רוצה לבקר?
ועוד קשה- שהרי הוא אומר בהתחלה אחת שאלתי- והוא ממשיך שבתי בבית ה׳ .. כי יצפנני בסוכו..ועתה טרום ראשי על אויבי.. וממשיך לבקש המון דברים.. אז מדוע אמר שרק דבר אחד יש לו?
אלא אומר המדרש בפרשת השבוע – אמר דוד המלך לפני הקב״ה ממך למדתי. שהרי אתה אמרת ״מה ה׳ אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה ולאהבה אותו ולשמור מצוותיו.. וכו' שבהתחלה נראה שלא שואל כי אם דבר מועט אבל אח״כ מבקש הרבה. ולכאורה לא מובן מה עונה לו דוד המלך?
אלא מבארים המפרשים- שהקב״ה אמר לדוד המלך, שמה שהוא התכוון לומר- מה ה׳ אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה. שאדם שיש לו יראת שמיים יש לו הכל. אדם שיש לו יראה מבורא עולם. יעשה את כל מה שיכול לשמור את המצות ואת כל התורה. וכך יגיע לאהבת ה׳ אמיתית.
ולמה אמר דוד המלך שרוצה לשבת בבית ה׳ כל ימי חייו ומצד שני רק לבקר בהיכלו?

כי כשאדם מגיע לביקור באיזה מקום הוא מתרגש, ומתפעל. אבל לאחר כמה פעמים הוא מתרגל ולא עושה לו רושם יותר.
אמר דוד לפני הקב״ה אני רוצה להיות כל חיי בבית ה׳ אבל מצד שני אני רוצה להרגיש את המתיקות והערבות, וההתרגשות כל פעם מחדש.
שאני יקיים את התורה והמצוות כל פעם בהתרגשות חדשה. שלא ארגיש שכבר התרגלתי ולא אשים לב למה שאני עושה.
וכן אנחנו צריכים תמיד להרגיש בכל מעשה שאנחנו עושים. כשאנו מניחים תפילין, נחשוב איך הרגשנו בבר מצווה בפעם הראשונה שהנחנו תפילין. איך פתחנו סידור בפעם הראשונה בבית הספר..
וכך נשים לב יותר לכל תפילה שאנו מתפללים, יותר בנחת ושלווה ולא כמצוות אנשים מלומדה. וכן בברכות שאנחנו מברכים, נחשוב למי אנחנו מברכים, ולמה אנו מודים לבורא כולם על כל מה שנותן לנו.
קצת שימת לב לדברים הקטנים, עבודת ה׳ שלנו תיראה אחרת.
ואז נזכה לכל הברכות שהקב״ה מבטיח לנו..
ה׳ יזכינו!!
שבת שלום ומבורך!

הרב יצחק לסרי
רב קהילת אהבת שלום
אושן סיטי -מרילנד ארה"ב
www.haravlasry.com

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.