לזכרו של מרן הגר"ע יוסף לאור הפרשה

פרשת נח

פרשת נח
"זיכוי הרבים"-לזכרו של מרן הרב עובדיה זצוק"ל
עומדים אנו לאחר 3 שנות יתמות ללא רבינו הגדול מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל ועתה אנו בשבוע האזכרה למרן, ולכן העלון יוקדש לרעיונות מתורתו של מרן.
הנה בפרשת השבוע מסופר על נח שהיה איש צדיק תמים בדורותיו שעבד את בוראו באמונה שלימה שהרי בסוף הפרשה הקודמת נאמר "וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה' – ומבאר הרמב"ן שהיו מעשיו נעימים ונאים וכנגד בני דורו שהכעיסו את אלוקים, נח מצא חן בעיני ה' {נח=חן}. ובתחילת הפרשה נאמר "אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹוקים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" והנה המפרשים מעוררים שאצל נח כתוב את האלוקים התהלך נח ואילו באברהם נאמר "ה' אשר התהלכתי לפניו מעודי עד היום הזה" (פרק כ"ד פס' מ') וכתב רש"י שאברהם לא היה צריך סעד לתומכו אלא התהלך בצדקתו לבד, אבל נח היה צריך סעד לתומכו. מה פירוש הדברים שנח היה צריך תמיכה הרי מעידים עליו שהיה צדיק תמים? וביאר מרן הרב עובדיה כדרכו בקודש על פי משל- לאדם אחד היו שני בנים. האחד היה חכם ונבון ואחראי על דרכיו ומעשיו, ואילו השני היה שובב גדול רץ ומקפץ בכל אשר ילך. והנה כאשר לוקחם עמו בדרך, נותן האב רשות לילד הנבון להתקדם לפניו, ואינו חושש שיקפוץ לכביש… אך את הבן השובב לוקח ומחזיק בידו בלי לשחרר שמא יקפוץ לכביש הסואן… והנמשל שנח היה בקלות יכול ליפול ולהתקלקל מבני דורו ולכן הקב"ה היה צריך לתת לו סעד ותמיכה, אולם אברהם אבינו לא היה צריך סעד ותמיכה כיון שהיה אחראי על מעשיו וידע הקב"ה שאפילו בדור מקולקל כמו של נמרוד הרשע {שהיה מכיר ריבונו ומורד בו}אברהם אבינו לא יושפע ולכן לא היה צריך לתמיכה וכאילו התהלך לפני אלוקים. ובשפתי חכמים הוסיף לדייק שנאמר בנח "את האלוקים התהלך נח" ומשמעותו שרק בזמן שהיה עם אלוקים היה מתהלך לפניו והיה ירא שמא ילמד ממעשיהם הרעים של בני דורו והיה פורש מהם, אך אברהם אבינו היה מתהלך בצדקתו בין הרשעים ומגייר אותם ומכניסם תחת כנפי השכינה. ובספר "שיעורי חומש" להגר"ש וולבה זצ"ל ביאר דברי רבותינו במדרש שדורשים את נח לגנאי שאם היה בדורו של אברהם אבינו לא היה נחשב לכלום- ביאורו שיש פעמים שאדם רואה איך שהדור מושחת וזה מאוס עליו על כן הוא רואה צורך להלחם נגד זה ולהיות שונה מהם, והמלחמה הרוחנית הזו מדרבנת אותו ומביאתו להתעלות, ואם היה בדור של צדיקים לא הייתה לו את היוזמה הזאת, הוא היה נשאר פשוט ולא צדיק. והדורשים לשבח אומרים שאם הצליח להתעלות בדור כזה של רשעים כל שכן שבדורו של אברהם אבינו היה מתעלה ביותר. והנה המתבונן בסוף הפרשה רואה שאדם צריך לשמור על עצמו כל הזמן שלא ירד ממעלתו הרוחנית שהרי בתחילה נקרא נח "איש צדיק" ואחר המבול שיצא מהתיבה ונטע כרם ענבים ושתה יין לשכרה, נקרא "איש האדמה" שנאמר "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם" והיה דורש מרן זצ"ל במליצה – "נח תחילה נקרא "צדיק תמים" אחר כך נקרא "איש צדיק" ולבסוף כתוב "וישאר אך נח" לא נשאר לו שום תואר נוסף אלא רק "נח"… {והרב וולבה זצ"ל למד מכאן כמה צריך להזהר אחר עלייה גדולה כמו יום כיפור וסוכות שלא לרדת במדרגה במעשה לא ראוי שבכך עושה עצמו חולין}

ויש להבין הכיצד קרה הדבר הזה שירד ממדרגתו? ויש לבאר שזהו ההבדל בין אברהם אבינו לנח. חז"ל אומרים "כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו" (אבות פרק ה') ובספרו הנפלא "ענף עץ אבות" הביא מו"ר דברי החובות הלבבות (שער אהבת ה' פרק ו') במעלת מזכה הרבים שאפילו החסיד הגדול ביותר עדיין אינו מגיע לזכויותיו של המזכה את הרבים ומדריכם לדרך ישרה ומחזיר את הרשעים בתשובה שזכויותיו נכפלות בכמה מונים עבור זכויותיהם כל הימים וכל הזמנים… ובזוהר הקדוש (פרשת תרומה קכט.) כתב משפט עוצמתי "אילו היו יודעים בני אדם כמה תועלת יש ברדיפה אחר הרשעים להחזירם בתשובה ולזכותם בתורה ומצוות, היו רודפים בכל כוחם אחריהם כמי שרץ אחרי החיים שלו"… וזהו היה אברהם אבינו ע"ה חז"ל דרשו ש"אבן טובה הייתה בצווארו וכל חולה שהיה רואה אותה היה נרפא"- באיזו אבן מדובר פה? ביאר מו"ר- שהאבן הטובה זוהי לשונו של אברהם אבינו שהיה מפיק מרגליות של דברי חכמה ומוסר מפיו לקרב לאבינו שבשמים וכל חולה הנפש שהיה שומע דבריו המתוקים על בורא עולם ועל דרכיו ונפלאותיו- היה נרפא ושב להאמין בה'. ולכן זיכוי הרבים הוא שעמד לו כמו שכותב רשב"י (שם) שגורם להכניע את הסיטרא אחרא תחת הקדושה… וזה היה מרן זצ"ל מכתת את רגליו משיעור לשיעור לקרב את הרבים אין יישוב בארץ שרגלו לא הייתה שם! נסע במסוק ובמטוס מראש הנקרה ועד אילת וכל זה לקרב את אחינו התועים וכפי שמספר ידידי ורעי בחוברת "אבי רבי" {הרב אברהם כהן שליט"א}בשם הרב ז'ולטי זצ"ל{רבה המנוח של ירושלים} שבשכונת נווה יעקב נבנה מקווה טהרה ואנשי המועצה איימו בסגירתו מחוסר שימוש נשות השכונה והנזק בכלכלי שהוא מיסב להם. ופנתי למרן בשעת הערב ושטחתי בפניו את הסוגיה. מרן מיד סגר את ספריו, קם מכסאו, לבש גלימתו, חבש את מצנפתו וסימן לי להצטרף למסע שכנוע וכך עברנו בית אחר בית כשמרן נעמד במפתן הבית ומשכנע את נשות ישראל ובעליהם ההמומים לנוכח המחזה- למען ילכו למקווה הטהרה. שבועות מספר אחר המסע קיבלתי דיווח מהמועצה הדתית שאינם עומדים בלחץ המגיעות לטבול במקווה הטהרה שבשכונה… אבל נח בנה תיבה 120 שנה ושאלו אותו "נח מדוע אתה בונה תיבה?" וענה להם שאלוקים יביא מבול על העולם. אבל לא ארגן כנסי חיזוק לדבר על ליבם ולא שיעורי תורה וכדו' ולא התפלל עבורם שה' ירחם עליהם כמו שכתב רשב"י ולא השיבם בתשובה ועל כן לא נוספו לו זכויות רבות ומצא הסיטרא אחרא מקום להכשילו בשכרות ובאיבוד דעתו. וזוהי הסיבה שגרמה לו לירידתו בתארים ונשאר רק נח.
קוראים יקרים! כאשר מרן זצ"ל סיים את השיעור הוא פנה לציבור ואמר "יש אנשים שבניהם ובנותיהם בבית ספר שאינו דתי ושם לא יודעים מה זה שבת?! מה זה פסח וכיפור לצערינו הרב! והילד כך הולך וגדל שרש פורה ראש ולענה ומי אשם בכך? מי שיכל להשפיע ולא השפיע. ולכן לא להתייאש מאף יהודי וישפיע על שכניו ומכריו לשלוח את ילדיהם לתורה למצוות ויאמר לו "אני אוהב אותך ראה ילדי היכן לומדים ואיך מתפללים ולומדים ויודעים מהי יהדות אני רוצה שגם אתה תזכה שילדיך יכבדו אותך וילכו בדרכי נועם" וילמד מדרכו של אברהם אבינו והכל במתק שפתיים ובדרך נעימה. ה' יזכנו לזכות את הרבים ולקרבם לעבודתו יתברך כדרכו של מרן זצ"ל.
בברכת שבת שלום ומבורך!- אליהו אלירן נגארי

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.