ליל הבדולח ורבני אירופה- טורו השבועי של מנחם רהט

במלאות 75 שנה בדיוק לזוועות ליל הבדולח, קיימו רבני אירופה את כינוסם השנתי בברלין * תגובה מעוותת או 'נצחון מוסרי'? *

השבוע לפני 75 שנה בדיוק, ב-10 וב-11 בנובמבר 1938, התרחש בגרמניה ואוסטריה פוגרום 'ליל הבדולח', שהתברר כ'פרומו' מבעית לזַעֲוות שואת היהודים, שכמותה לא היתה מאז ברוא אלוקים אדם על פני האדמה.

תוך יממה אחת, על פי הנחיה של ראשי מפלגת השלטון הנאצית, נהרסו והועלו באש כמעט כל בתי הכנסת בגרמניה, נבזזו אלפי חנויות בבעלות יהודים ונופצו חלונות הראווה שלהן (ומכאן שמו של ליל הזוועות: ליל הבדולח). על הדרך נעשו מעשי רצח והתעללות, שבמהלכם נעצרו למעלה משלושים אלף יהודים ונשלחו במסעות השפלה פומביים למחנות ריכוז בבוכנוואלד, בדאכאו ובזקסנהאוזן. מאות יהודים ניספו בפרעות מקומיות. אלפים רבים נרצחו בעינויים במחנות הריכוז.

דווקא השבוע, לציון 75 שנה למוראות ליל הבדולח, התכנסו רבני אירופה בבירת ממלכת הרצח וההשמדה, ברלין, לכנס הכ"ח של אירגונם. השתתפו בו כ-200 מרבני ודייני אירופה, וראשי ארגונים יהודיים, מ-30 מדינות אירופה. מרביתם מן המיגזר החרדי, ומקצתם סרוגים, חלקם ילידי הארץ, בוגרי צה"ל וישיבות ההסדר, שיצאו לתקופות קצובות לשמש רבנים בקהילות אירופה.

ואנו, שחיים לשמחתנו בארץ חמדה, תוהים אם כינוס הרבנים בברלין, בירת הרייך השלישי לשעבר, מבטא ראייה מעוותת של המציאות האירופית, או שמא צעד של התרסה ואמירה של 'נצחון מוסרי' על הקמים עלינו לכלותנו? בין כך ובין כך, עצם ישיבתם שם, על אדמת אירופה רוויית דם אחינו ואחיותנו, מאריכה את חטא המרגלים: וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה.

מה, איפוא, מחפשים הרבנים וקהילותיהם על האדמה ספוגת  דמם של מיליוני יהודים, שנרצחו ונטבחו ונשרפו רק בשל יהדותם, במסעי הצלב ואינקוויציות, בפרעות ופוגרומים ועלילות הדם, במרוצת 1,800 שנות חשיכה, סועה וסער?

ובעוד עודנו תוהים על אחיזתן של הקהילות בקרנות מזבח הזהב האירופה, אנו מתבשרים, מפי רבני ברלין, כי בשנתיים האחרונות בלבד הגיעו לברלין בין 13,000 ל-17,000 צעירים יהודים, יורדים מישראל.

אף אחד שם בברלין אינו שומע את קול דמי העם היהודי הנרצח, הצועקים מאדמת אירופה הארורה?

הטלאי והדגל

אילו היתה האנטישמיות האירופית נחלת העבר בלבד, ניחא. אבל בשנים האחרונות מסתבר שלא רק העבר אפל אלא גם ההווה. אירופה 'הנאורה' ממשיכה באנטישמיות המטורפת. גם היום רודפת אירופה את היהודים ודתם, אם בגזירות משונות על ברית המילה ועל השחיטה הכשרה; אם בהתנכלויות אלימות ברחובות כלפי כל מי שצורת יהודי לו; אם בחילול מצבות עתיקות בצלבי קרס, ומה לא?

הדמוניזציה המופעלת באירופה אינה נעצרת ביחס העויין כלפי 1.2 מיליון יהודי אירופה ומנהיגיהם. היא גולשת משנאת היהודים לשנאת מדינת היהודים. ההבדל הוא רק בכך שהאנטישמיות האירופית הקלאסית שינתה, מטעמי פוליטיקלי קורקט, את שמה – מאנטישמיות לאנטי ישראליות. רק כך ניתן להגדיר את החרם שמנסים האירופים לארגן על מוצרים ישראליים, אבל לא נוקפים אצבע להחרמת הסחר עם מדינות שרומסות ברגל גסה את זכויות האדם ו/או האשה כמו סוריה, רוסיה, סין, סעודיה ועוד ועוד. עם כולן יסחרו בשמחה, אבל רק על ישראל יאיימו ברוב חוצפה בחרם כלכלי  ומדיני (בעידודם המרושע של ישראלים בני בליעל, הרשעות הפלשתינית וסתם מדינות ערב).

וכיצד נגדיר את כספי העתק שהם מזרימים מכיסו של משלם המסים האירופי, למימון פעילות אנטי ישראלית חתרנית של תנועות שמאל הזויות, ישראליות וזרות, המשתמשות בכספים אירופיים אלה כדי לחרב את מדינת היהודים? פעם צעקו בריונים אנטישמים אירופים: "יהודים  לפלשתינה". היום הם קוראים ליהודים בארץ ישראל: "פלשתינה לפלשתינים". פעם אילצו את היהודים לענוד טלאי צהוב. היום מסתער המון מתלהם בחמת זעם על דגל ישראל, דורס ורומס אותו וקורע את האריג הכחול לבן לחתיכות, תוך צווחות המבטאים שנאה בהמית כלפי המדינה היהודית. פעם דחסו יהודים כצאן לטבח בקרונות בקר בדרך למקלחות גז ולתנורים. היום יורקים ובועטים ביהודים, וצועקים להם: "יהודי מלוכלך, חבל שהיטלר לא סיים את המלאכה".

שליחיהם של אותם בריוני רחוב יתייצבו באו"ם ובכל במה בינלאומית ויטענו לטובת 'הפלשתינים המסכנים', שנהנים מחיי רווחה טובים פי אלף תחת 'אקיבוש' הישראלי (עוד בלוף: 98% מהם אינם תחת שום כיבוש), לעומת תנאי החיים העלובים של אחיהם בסוריה, בירדן, בלבנון ובשאר מדינות ערב. דובריה המעונבים של האנטישמיות האירופית נוקטים בשנים האחרונות בכל מהלך זדוני, כדי להוקיע את ישראל ולהחלישה. 120 אלף הנרצחים בסוריה מעניינים אותם כקליפת השום, אבל 'אקיבוש' סוחט מהם את מירב השיטנה.

ועכשיו, ממש בימים אלה, האירופים, מתוך להיטות לחדש את הביזנס עם איראן, לוחצים באמצעות שרת החוץ של האיחוד האירופי קתרין אשטון, להגיע להסכם כלשהו עם האיראנים, ושיעלה על חשבון היהודים כמה שיעלה. די היה להתבונן בצילומים המדאיגים שהגיעו השבוע  מן השיחות בז'נווה, בהם נראו אשטון ושר החוץ האירני מוחמד זריף, מחליפים ליד השולחן חיוכי הסכמה, כדי להבין שהאירופים שוב נוקטים בשיטת 'משאיות תמורת דם'. אלא שהפעם קוראים לזה, באירופית מדוברת, 'ישראלים תמורת ביזנס'.

סועה וסער

למען האמת יש להודות שרבים מאחינו באירופה חשים שהאדמה רועדת תחת רגליהם. ד"ר מנפרד גרסטנפלד מספר בספרו החדש, 'דמוניזציה של ישראל והיהודים', כי יהודים עוזבים את אירופה במספרי שיא, ובעיר אחרי עיר שבהן הייתה קהילה יהודית משגשגת, אורזות משפחות את מזוודותיהן ובורחות לישראל, קנדה או ארה"ב. בתים ששימשו עד לאחרונה למגורי יהודים, מפריס עד מלמו, עומדים בשממונם. משפחה אחרי משפחה עוזבת את ארץ מולדתה ונמלטת מזכרונות של רדיפות ומוות.

ועדיין נותרו באירופה 1.2 מיליון יהודים, ולא מעט רבנים, שבוחרים לערוך את הכנס שלהם דווקא בברלין, לשעבר בירת הרייך הנאצי האכזרי, במין דווקאיזם מתריס ומתרפס גם יחד, בפני ה'פריץ' האירופי.

ובתוך כך משתכחת מהם אזהרתו הנוקבת של אחד מגדולי רבי אירופה בדור שלפני השואה, רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק (1843, תר"ג – 1926, תרפ"ו), ששנים ספורות טרם פרוץ השואה חזה את הסופה: "והישראלי בכלל ישכח מחצבתו, ויחשוב [עצמו] לאזרח רענן [באירופה]… יחשוב כי ברלין היא ירושלים… אז יבוא רוח סועה וסער, יעקור אותו מגזעו, יקום רוח סערה ויפיץ המון גליו, יבלה ויהרוס, ישטוף ולא יחמול"?

למרבה הצער היה רבנים שחשבו אחרת, לא חזו את השואה המתקרבת שאותה ראה בעיני רוחו רבנו מאיר שמחה הכהן, ואפילו השיבו לשאלות צאן מרעיתם כי לא ראוי לעלות לארץ הקודש כל עוד אפשר היה, והיו אף רבנים שאסרו על צאן מרעיתם לעלות ארצה ודרשו שימתינו בחיבוק ידיים בעמק הבכא עד לבוא המשיח, ולעלות ארצה רק עימו, לא דקה אחת לפני כן. (והדברים המרתקים הללו מתועדים היטב באתר המומלץ 'גאולה בהיסח דעת' – חפשו בגוגל).

ואם ברבנים עסקינן, קשה להתעלם מן האירוניה שמחולל לנגד עינינו שר ההיסטוריה, בכך שרבני אירופה מצאו לנכון לקבוע את מועד ועידתם בארצו של עשו, סבו של עמלק, דווקא בסמוך לשבת פרשת וישלח, שבה נקרא בהפטרה את הנביא עובדיה: וּבְהַר צִיּוֹן תִּהְיֶה פְלֵיטָה וְהָיָה קֹדֶשׁ… וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה.

התפרצות ארסית

 האיתותים האירופיים על היותם של היהודים בלתי רצויים גם היום באירופה האנטישמית, אף לאחר 1,800 שנות מרורים, כתובים על הקיר. סקר של האיחוד האירופי שנערך השנה בקרב מידגם מייצג של 500 יהודים ב-9 מדינות, העלה כי רבע מיהודי אירופה חוששים להזדהות כיהודים, נמנעים מלבקר באתרים ובאירועים יהודים, וכמובן מתייראים לשאת על גופם סממנים יהודיים: כיפה, סיכת מגן דוד וכדומה.

איך הגדיר זאת ד"ר גרסטנפלד בספרו החדש? – "מאז 1938 לא הייתה אירופה עדה להתפרצות ארסית כזו של שנאה כלפי העם היהודי".

תמונה ראשית – פלאש 90

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.