למגר את הערפדים / בנצי גופשטיין

יו"ר להב"ה בטור מיוחד: הציבור הדתי והחרדי שותק מול חגיגות המולד בי-ם. לאן נעלם האינסטינקט היהודי הבסיסי?! {דעה}

בימים האחרונים אני מתהלך בארץ וחש תחושה לא נעימה בעליל. לא מדובר הפעם בחוסר הביטחון האישי הנובע מאוזלת ידה של הממשלה כלפי האויב הערבי, דבר שלדאבוננו הורגלנו אליו בחודשים האחרונים, כי אם בחוסר הביטחון הרוחני, בהרס המבצר, בהתמוטטות קו ההגנה של העם היהודי למול האויב הקטלני שלנו מזה מאות בשנים – הכנסיה הנוצרית.

הכנסיה נהנתה במשך כאלף וחמש מאות שנה, מאז הייתה לדת הרשמית של האימפריה הרומית, מיתרון חומרי בלתי נתפס למול היהדות. כל כוחות השלטון עמדו לרשותה, צבאות חיילים, ממון עד אין קץ, תמיכת האצולה וההמון יחדיו ברחבי יבשת אירופה, כל כלי שניתן היה להעלות על הדעת עמד לרשותה, והיא אכן עשתה שימוש מירבי באותם כלים במטרה להשמיד את העם היהודי, לעיתים השמדה פיזית ולעיתים השמדה רוחנית – העברה על הדת.

כנגד אותה עוצמה בלתי נתפסת עמד העם היהודי כשה אומלל בין שבעים זאבים, כטרף קל עבור כל אותם צמאי הדם. ההיסטוריה של יהודי אירופה, וכן של הישוב הדל כאן בארץ-ישראל, חרוטה בדמם של מיליונים – מסעי הצלב האכזריים בהם נמחקו קהילות שלמות, פוגרומים ברחבי היבשת, עלילות דם עד אין ספור, גירושים המוניים מאנגליה, מצרפת, מספרד ומפורטוגל – כל אלו היו אך תחנות באותו מסע אכזרי שעמנו עבר בארצות הנצרות, מסע שהגיע לקיצו בארובות הכבשנים של אושוויץ, שעה שהותיקן מחכך ידיים בהנאה.

וראו זה פלא – על-אף כל המתואר, אחר כל אותן תלאות, העם היהודי הצליח לשרוד! הרציחות, העינויים, האינקוויזיציות, מסעי הצלב והשואה האיומה – כל אלו אמנם נטלו את חייהם של מיליונים, אולם את האומה הם לא הצליחו להשמיד. היהודי הנצחי קם ונעמד, וכשהאפר של אושוויץ נערם והדם נספג באדמתה הטמאה של אירופה – כשחילול ה' הגיע לשיאו – לא יכול היה ה' לשאת זאת עוד והקים מהאודים העשנים את מדינת ישראל – סטירת הלחי המצלצלת ביותר שהכנסיה קבלה מאז ומעולם.

מה היה סודו של אותו יהודי נצחי? כיצד הצליח לשרוד את כל הזוועות של הכנסיה? ללא ספק, הייתה זו האמונה היוקדת בצדקת דרכנו, התיעוב העמוק כלפי הנצרות שכל ילד יהודי היה יונק עם חלב אמו, וההכרה הברורה שהועברה מדור לדור, ולפיה המוות טוב בהרבה מכניעה לכנסיה. רק עקשנות איתנה כפי שתיארנו יכלה לעמוד בכל הזעזועים שפקדו את עמנו, אפיפיורים עלו וירדו, מדינות קמו ונפלו, אינקוויזיטורים וקציני גסטאפו חשבו שיצליחו להכחיד את ישראל, אבל הסנה – איננו אוכל. מתוך הלהבות והכבשנים זעקו אבותינו "שמע ישראל" ומסרו נפשם על קדושת שמו יתברך. בניהם של שרופי הכבשנים הקימו את מדינת ישראל, שכל מהותה מורה על אפסותה של הכנסיה.

"מדוע נדם קולו של הציבור החרדי?". אביזרי חג המולד. צילום: פלאש 90
"מדוע נדם קולו של הציבור החרדי?". אביזרי חג המולד. צילום: פלאש 90

הכנסיה הובסה תבוסה מוחצת, וכאשר עם ישראל מחזיק באחד הצבאות החזקים בעולם, אין להם עוד סיכוי להשמיד את גופנו. אולם הם לא אמרו נואש. תקוה אחת אחרונה נותרה בידי אותם ערפדים מוצצי דם – המסיון. אם אי אפשר להרוג את היהודים, אפשר עדיין לנסות לנצר אותם. על-כן הוחלט להשקיע מיליארדי דולרים במהלך השנים על-מנת להניח דריסת רגל בארץ הקודש ולהפיץ בה את אותו רעל רוחני. האמצעים היו מתוחכמים ומוסווים, אך עם מטרה ברורה – לנצל כל חולשה של יהודי מכל רקע שהוא על-מנת ללכוד אותו ברשתם. חנויות לספרות מיסיונרית מוכרות את מרכולתם לעיני כל ברחוב יפו בירושלים. ישובים שלמים שורצים מיסיונרים, עסקים רבים מנוהלים על-ידם ומשמשים את המסיון, בהרבה מקרים תוך הסוואה ובלא ידיעת העובדים. ואותה רתיעה שהייתה מנת חלקו של כל יהודי, אותו תיעוב שתיארנו לעיל כלפי הנצרות – תיעוב אשר רק הוא אשר הציל אותנו בימי האפלה באירופה – אותו תיעוב הלך ונמוג עם "החיים הטובים" של עידן הדמוקרטיה. הנוצרי כבר לא נתפס כערפד מאיים, כי אם כתייר חביב, ידיד ושותף (בכיר( לתרבות המערב השולטת על חיינו. כך הלכו להם המחיצות והתפוגגו, והמסיון עומד ומשחר לטרף. הנוער היהודי, אשר רובו ריק מכל תוכן יהודי באשמת מערכת החינוך הישראלית אשר גזלה ממנו את מורשתו – עומד חשוף לאותו מיסיון ומשמש עבורו כטרף קל. הערפדים יכולים לשלוח מברק תודה לממשלת ישראל אשר הקלה עליהם רבות את מלאכתם.

בעוד מספר ימים יחול "חג המולד" של אותה דת ארורה. ברחבי הארץ, לדאבוננו, ניתן לחוש זאת באוויר. דוכנים עם ספרות נוצרית צצים בכל רחבי הארץ, ניתן לראות עצי אשוח בחנויות, ועל לוחות המודעות הממומנים על-ידי משלמי הארנונה ניתן לקרוא מודעות המזמינות את הציבור הרחב ללמוד על הנצרות בימק"א, בליבה של ירושלים. כנגד תופעה חמורה זו היה מקום לצפות להתלכדות של כל שדרות הציבור, להתקוממות רבתי אשר תרעיד את אמות הספים. אולם לא רק שלא זכינו לזאת, אלא שאף הציבור הדתי והחרדי נאלם קולו. הדבר הוא בעיני לפלא – האם גם שומרי התורה אבדו את אותו אינסטינקט יהודי בסיסי שהיה מנת חלקו של העם הזה מאות בשנים? האם גם הם נלכדו ברשת הדמוקרטיה וחופש הביטוי ואחוות העמים והפוליטיקלי קורקט? האם גם הם שכחו את מה שעוללה לנו הכנסיה במשך השנים, והאם הם כה עיוורים, עד שאינם רואים שהמסיון של היום אינו אלא המשך מתוחכם ומעונב של אותה מסורת רצחנית?

אני קורא בזאת לכל יהודי מכל מגזר שיהיה, לכל מי שאכפת לו מקיומו של העם היהודי, לכל מי שנותר בו לב יהודי של פעם, לכל מי שנותר בו רגש יהודי שורשי של סלידה מהנצרות ולכל מי שהינו בר-דעת דיו על-מנת להבין את סכנת המסיון בימינו – אני קורא לכולם להרים קול זעקה ולהלחם בתופעה הנלוזה לפי מיטב המסורת היהודית, בטרם הפכנו כולנו – כולל שומרי המצוות שבתוכנו – לעדת חנפנים. "חג המולד" אין מקומו בארץ הקודש. למיסיון אין לתת כאן דריסת רגל. הבה נסלק את הערפדים מארצנו, בטרם ימצצו שוב את דמנו. כבר שבענו מהם די והותר.

4 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. גועל נפש. אני מתבייש שאני והאדם הזה בני אותה דת.

    עזריאל וינשטיין |
    הגב
  2. אני לא מאמין שאתם מפרסים את זה. זה לא דעה, זו עלילת דם במובן המלא של המילה.

    אלעד |
    הגב
  3. אתה רוצה לדעת למה היהודים שרדו? כי הם היו טובים יותר מכל השאר. כי לא היינו גזעניים ורעים ואלימים ורצחניים.
    ואתה רוצה לקחת את כל זה ומה? לגרש את הנוצרים מהארץ הזו? יש פה מקומות שקדושים להם בדיוק כמו לך, שלא לדבר על זה שהיום הנצרות איננה מאיימת יותר על היהודים. תקשיב קצת למה שיש לאפיפיור ( הנוצרי החשוב ביותר) להגיד על העם היהודי.
    יש לעם היהודי ולישראל חברים בכל רחבי העולם. צריך קצת לצאת מבועת השנאה והאלימות בשביל לראות את זה.
    אתה בנצי לא יותר מגזען ברברן, שיעלם בדפי ההיסטוריה כמו כל שאר הגזענים המבחילים.
    מי שמכנה בני דת אחרת בשם שכזה לא ראוי להיות כאן. ישראל היא דמוקרטיה, לא דאעש. אתה יותר מתאים להם מאשר לכאן.

    אלון |
    הגב