לקראת הכרעה? האד' מויזניץ יפגש עם הגר"ש אוירבך

באגודת ישראל ניסו מספר עסקנים במהלך היום להניע מהלך של פגישה משולשת של מספר אדמו"רים בשערי חסד, האד' מויז'ניץ צפוי להגיע מחר אל הגר"ש אויערבך על מנת למצות האפשרויות.

במי יתמוך הפלג הירושלמי? עסקנים חרדים מנסים ברגע האחרון להציל את רבבות קולותיהם של מצביעי הפלג הירושלמי בכדי למנוע אובדן קולות – של הזרם הליטאי הקיצוני שמתכוון להחרים את הבחירות
.
 באגודת ישראל ניסו מספר עסקנים במהלך היום להניע מהלך של פגישה משולשת שבה ישתתפו מספר אדמו"רים  בשערי חסד, האד' מויז'ניץ צפוי להגיע מחר אל הגר"ש אויערבך על מנת למצות האפשרויות.
בין היתר, צפוי האד' מויזניץ להזמין את הגרש"א לכינוס יהדות התורה שיערך בחמישי בארנה בירושלים במעמד בו יעטרו את בימת הכבוד שורה של רבנים.
עם זאת, בפלג הירושלמי שבים ומדגישים כין אין סיכוי שתנתן הוראה להצביע ג'.
 במקביל, דווחים סותרים, העיתואי יוסי אליטוב צייץ בטוויטר וכתב: "טלטלה במונחים פנים חרדים: מסתמן שב-48 השעות הקרובות יתגבש מסמך הבנות בין ש״ס לפלג הירושלמי של הרב אוירבאך שיוביל את תומכיו להצביע ש״ס".
במידה ובפלג הירושלמי יעדיפו את אופציית ש"ס, לשקופים יש סיכוי לקבל בין 9- ל10 מנדטים. במידה והפלג יתמכו בג', יהדות התורה עשויה לקבל שמונה מנדטים.

 

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. מכתב גלוי למען האמת (חלק א') לכבוד הי גברא רבא ר' צבי ראובן ב"ר יוסף דאוידאוויטש שליט"א מגן כבוד העדה החרדית רבניה ודייניה. ומזכירה.

    בעת הזאת אשר בכל העולם הבילבול והטישטוש שורר אצל אנשי ונאמני העדה החרדית, על דרכה ומהותה, ועל אופן ההנהגה ע"י רבני העדה"ח לדורותיה, ומעת לעת נשמע שיש לכבודו דעה מחודשת בענין זה, אחרי שביקרת הרבה במחיצת רבותינו מנהיגי העדה במשך השנים, ע"כ אנו מוצאים לנכון להעלות עלי גליון דברים אחדים בנוגע לדרכה והנהגתה של העדה"ח, מאז ועד היום.

    ונקדים שאין בכוונתנו לפגוע בכבודו של מאן דהו בכי הוא זה, אלא להביא את הדברים לאשורם להעמיד דברים על דיוקם, ואנו תפילה שבדברינו אלה יתבררו ויתלבנו הדברים אל נכון, וילמדו תועים בינה ונזכה לומלאה הארץ דעה.

    כידוע העדה החרדית נתייסדה לבני הישוב הישן בארה"ק ומטרתה היתה ברורה – ללחום מלחמה חסרת פשרות בכל פורצי הדת למיניהם ובראשם נגע הציונות על כל מפעיליה מוסדותיה ושותפיה, ולהתבדל מהם וממונם בתכלית ההתבדלות – בהקמת קהילה נפרדת בכדי שיוכלו להמשיך את מסורת אבותינו ורבותינו בלא שינוי זיז כל שהוא, ולמטרה זו אף התפרדו מ"אגודת ישראל" אחר שהתחברו למדינה הציונית ר"ל, ואף שדעת הרבה גדולי ישראל דאז היו בעד פעולות אגו"י עם כל זאת ראו מייסדי ומנהיגי העדה אל נכון צורך השעה להתבדל למען המטרה ואפי' בהיותם מיעוט, ודעתם לא היתה נתונה כלל להרבות כבוד מדומה להעדה החרדית, רק מטרתם היחידית היתה לבצר ולשמר את החומות וגדרי ההתבדלות ללא שום פשרות, בכדי וכך היתה דעתם מאז ומעולם בכל שאלה שהתעוררה בענינים אלו, להתבדל בתכלית מהציונים וגרורותיהם – שותפיהם, ולא רק בעניני אידישקייט וציונות היתה דעתם ברורה ונחרצת ללא פשרות, גם בכל דבר שעלה על השולחן לא נחתו בלחפש התרים כרבני המזרחי אלא נהגו כדרך התורה והמסורה בלא שום התחכמויות, יעיד על כך ההכשר המהודר דעדתינו שזכה לעמוד בהידורה ע"פ שאר כשרויות, כיון שעמד לנגד עיניהם לעשות את המקסימום שיהיה לכתחילה ועל דרך זה צעדו כל רבני ירושלים וידעו את הדרך להנהיג ולהנחות את הקהל ע"פ דרכה היחודית של העדה"ח, וכל רב שמונה מטעם העדה"ח ידע והבין היטב שעליו להתנהג] הוא שיוכלו לגדל דודות על אדני התורה והיראה, בדרך המסורה לנו מסיני. ע"פ התורה והשו"ע, ולא להסתפק בהתירי דיעבד או צורך שעה וכדו'.

    וב"ב [ולהנהיג עפ"י דרכה – בכל דבר באיזה אופן ומקום שהוא, ועל דעת כן נמנה ובא. וידוע שמרן הגאב"ד המנחת יצחק זצוק"ל בעת שזכינו שניאות להמנות בהבד"ץ, ולא היה ידוע דעתו בנוגע לדרכה של העדה"ח, עכ"ז בהתמנותו הבין וידע מהו הדרך להנהיג את העדה הקדושה, והסמיך דעתו אפי' כשהתמנה אח"כ לגאב"ד לכל דבר שהיה נראה לו שכך הוא ההנהגה ע"פ דרך העדה"ח, וידוע מה שאמר הבריסקער רב שהעדה"ח הוא דרך רק צריך אחד שינהיג ע"פ הדרך הסלולה כבר, אבל אם יהיה מי שינהיג שלא על דרך העדה"ח אין הוא מנהיג של העדה רק מנהיג של דרכו עצמו, ואכן מרן זצוק"ל הנהיג את העדה"ח בדרכה הסלולה ללא שום פשרה, ודעתו היתה נתונה להועיל לכל דבר שבקדושה, ומאידך דאג לכל צרכי יקירי.

    וראוי להביא מה שכתב מרן המחת יצחק זצוק"ל בהקדמה לספרו חלק ז' וז"ל: וכן אתן עוז השיר והשבח לחי עולמים על שהחיינו וקימנו והגיענו לאתרא קדישא הדין אשר סמכוני בימין צדקו והאציל מהודו עלי כבוד קדושת גאון עוזנו ומאור עינינו מרן הגה"ק מוהר"י טייטלבוים זלה"ה מסאטמאר וגאב"ד ירושלם עהי"ק ת"ו, ופקודתו שמרה רוחי לנטוש את עירי ומקומי בחו"ל, ולעלות להר הקדש ת"ו, להטות שכמי ולקבל עלי את משרת הראב"ד בבד"צ של העדה החרדית הקדושה אשר בראשותו, ואשר יסדוה ויכוננוה ראשונים כמלאכים, וממנה פינה ממנה יתד בכוחו וגבורתו של אותו צדיק זיע"א נטלתי על עצמי המשימה הגדולה הזאת שהיא רבת אחריות, לעמוד ולשרת לפני עדת ד' בפלטרין של מלך, אשר עיני כל העולם נשואות לכאן, לצאת ולבוא ולהגן על כל הגדרים והסייגים משמרת למשמרת, אשר סביב שתו מלאכי עליון גאוני קדמאי מצוקי ארץ נ"ע, וזה חלקי מכל עמלי לשמור מכל משמר על פקדון הדורות, אלה הנכסים הרוחניים אשר גנזו אבותינו ורבותינו נ"ע אשר היו לפני כאן בהיכלא דמלכא,ואני שליחותם קא עבידנא לגדור גדר ולעמוד בפרץ ולהורות לעדת ד' את הדרך נלך בה, ולא להטות מני דרך אשר סללו גדולי ירושלים עיני העדה, שישבו על מדין כסאות למשפט בחצרות בית ד' .

    ועתה לאחר הסתלקות רבינו הקדוש זיע"א, בנסוע ארון ד' לגנזי מרומים, ועדתינו החרדית בראשות ידידיי הגאונים הצדיקים חברי הבד"צ שליט"א, שמו בי עינם, להושיב אותי על כסא הרבנות דעיה"ק ירושלם ת"ו, למנות אותי לרב ואב"ד, מקום אשר ישבו בו גאוני עולם וצדיקי הדורות אשר היה לבם פתוח כפתחו של אולם, ומי כמוהם מורה, ומה נורא המקום הזה, אבל לא יכולתי לסרב לדרישת קהלתנו כי רבה עלי, וגם ראה ראיתי את נחיצות ההצלה ודוחק השעה, שלא להשאיר ח"ו חלל ריק בשעה שספינת היהדות החרדית מוקפת גלי ים, נעניתי להם, כשאני שם מבטחי בד' בזכות אבות העדה נ"ע שאזכה לנהל עדת ד' בדרך התורה והמסורה, ולהגביר זאת נחמתי בעניי כי רבותינו הקדושים מייסדי העדה הקדושה ימליצו טוב בעדי ובעד עדתי הממשיכים דרכם ותורתם, שלא נכשל במעשינו, לבצר את חומת אש היהדות כאשר היה עם ואני תפלתי לך ד' הבוחר בציון וירושלם, שאזכה למלא את שליחותי, אשר משמיא זכו לי, והיה ד' עמדי לחזק עמודי היהדות ולעמוד לשרת את עדת ה' במסילה אשר סללו הראשונים ויהי נועם ד' עלינו, וככתוב וגנותי על העיר הזאת למעני ולמען דוד עבדי, אשר יבוא ויגאלינו גאולת עולם.

    כמו"כ ידוע ממרן הראב"ד האבן ישראל זצוק"ל שבשעתו היו אנשים שהתנגדו למיניו כחבר הבד"ץ, והיה זה מחשש שמא אינו בדעה גמורה בכל הענינים הנהוגים בהעדה"ח, ובפרט בענין המלחמה בציונות, ] דבר שנתברר שלא היה בו טיפה מן האמת וכפי שידוע לכולנו שהיה בדעה ירושלים באהבה ובמסירות אין קץ. להמשכת המסורה, לשמור את דרך ד' וגדרי היהדות כמקובל לנו מדור דור. בתוככי ירושלם, וברכי נפשי את ד' על כל תגמולוהי………. כבוד שמים, שיהא מתקדש ומתאהב על ידי. לבבם כל הימים, והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו. עולם אמן. עכ"ל.

    ברורה בכל עניני השעה כדרך המסורה לנו[, והמתנגדים חששו שינהג כפי השקפתו האישית ולא יתחשב בהשקפת העדה"ח, אך למעשה נכחו הכל לראות שהסמיך דעתו באופן מוחלט לדרכה של העדה"ח בכל עניניה, וכן כל הרבנים שהגיעו לשמש כחברי הבד"ץ לא שינו זיז כל שהוא מדרכה של העדה"ח, כפי שהינה דרך סלולה וברורה מאז היווסדה.

    ותהילה לקל אחר שזכינו וכ"ק מרן רבינו הגאב"ד שליט"א ניאות לעלות לעיה"ק ירושלים ת"ו לשבת על כס הרבנות ולקבל עליו את הנהגת העדה החרדית כפי דרכה המסורה לנו כפי שקבעוה מייסדיה ומנהיגיה בכל השנים, ב"ה מנהיג הוא את הדור בדרכה המקורית של העדה"ח מבלי לשנות זיז כל שהוא, ואינו חת מפני איש, ולוחם מלחמתה של תורה ברמה בכל פירצה בחומת היהדות החרדית בכל הענינים, אם זה חילולי שבת, או שמירה על קברי ישראל, חינוך הבנים, והצלת בחורי ישראל מגזירת השמד, או צניעות, אפ' הצניעות של ה"שאל" וכדו', כמו"כ בעניני שחיטה כשרות ומקוואות אינו מניח מידו שום דבר, בכדי שח"ו לא תצא תקלה מתחת ידי העוסקים בכשרות דעדתינו, וליבו פתוח לכל דבר שבקדושה, ומשליך נפשו מנגד למען החינוך הטהור באה"ק באופן יוצא מן הכלל, ובפעולותיו הברוכים משיג סכומים אדירים למוסדות על טה"ק, וכל מנהל מוסד מוצא אצלו אוזן קשבת, ונעזרים בו בעצה ותושיה בכל הנהגת מוסד על קשייו ומצוקותיו,ופועל כפי יכלתו בעזר ובמעש, למען שארית הפליטה השרידים אשר לא כרעו לבעל, למותר לציין את מהפך הצדקות לאנשי עדתינו ומוסדותיה , אשר על ידו עוברים סכומים כבירים במשך השנה, ואף התמיכה הקבועה של קרן הצלה הוכפלה בכפליים על ידו, זאת ועוד שאף אנשים פרטיים יודעים היטב המקום שם יפנו בעת מצוקתם, ומתקבלים בביתו נאוה קודש בסבר פנים יפות, ובדאגה כנה לכל יחיד באשר הוא, והכל בשפלות וענוותנות יתירה, בעוז ובגבורה – אשרינו שזכינו – ויה"ר שנזכה וינחנו על מי מנוחות ולהקבילנו פני משיח צדקינו במהרה בימינו אמן.

    ויש לציין שרבינו נוהג שכל ענין הבא לפניו שולח הוא לבי"ד ואינו רוצה לעשות לבדו בלא שאר חברי הבד"ץ, אפילו בדברים שהם בסמכותו לבד, וכן כשיושב עם שאר חברי הבד"ץ שומע את אך הס"מ ושלוחיו לא נחה דעתם שלכלל ישראל מנהיג ומורה דרך המצעיד את צאן מרעיתו בדרך התורה המסורה זה דור דור, והכל סרים למשמעתו וחרדים למוצא פיו, ומקרב לב ישראל לאביהם שבשמים, ומרומם קרן התורה והיראה בכל העולם וקמו אנשי בליעל שאין בהם שום לחלוחית יראת שמים וכל מהוויהם וחפצם הוא רק להגדיל כבודם וכיסם והיה זה לצנינים בעיניהם באשר קיוו וייחלו שבזה שנתמנה גאב"ד אשר בא מאירופא ואין לו ידיעה בדרכה של העדה"ח יוכלו הם להשתלט על העדה"ח בדרכיהם הנילוזות, ובכך יבוא סוף וקץ לכל הקיצוניות המיותרת של העדה"ח שלדעתם איננה רלוונטית עוד בימנו אנו, ואותם מיושנים אנשי הישוב הישן הדבקים במסורת אבותיהם, לא יוכלו להידבק עוד באילן רב פארות העדה"ח, שהרי הגאב"ד מאירופא הגיע ואינו מבין כלל ביסודותיה דרכיה מפעליה ומערכותיה, לדעתם, ובזה חשבו שיוכלו סוף סוף להרבות ולהגדיל כבודה של העדה"ח בעולם כולו, ולא יתביישו עוד בפני ציבור המפלגתיים, כי ככל המפלגתיים בית ישראל ר"ל, דרכיה דרכי נועם, שיינע יודען שיש אמן.

    דעתם של שאר חברי הבד"ץ ומחשיבם, ומתייחס עליהם בכובד ראש וברצינות. להם אהבת ישראל וכו' וכו', ולהפטר מעול דרך זה הרובץ עליהם כמשא, ועל העדה החרדית רבות מחשבות בלב איש ועצת ד' היא תקום, ונחלו אכזבה קשה ומרה בעת שנכחו לראות שכ"ק מרן רבינו שליט"א לא מחשבתו מחשבתם, ולא דרכו דרכם, ולא פעולותיו פעלותיהם,מנווט הוא את ספינת העדה החרדית מול גלי הים הסוערים כפי מה שהוא מבין בדעת קדשו האיך להנהיגו בדרך הסלולה המסורה והמקובלת, ועומד על המשמר כקרבניט נאמן שלא לשנות שום דבר ביסודות העדה"ח, מלחמה בציונות, התבדלות, טהרת הקודש, שבת, קברים, כשרות, חינוך, צניעות וכו', ומבסס את העדה"ח ומשמר בדקיה ומגין בקדושתו על עיה"ק ירושלים ובניה' ומרבה כבוד ד' ושמו מתקדש ומאהב על ידו, וכשהבינו שעל ידו לא תתמלא משאלות ליבם לנתץ ולשבר כל עניני פרומקייט וקנאות, טיכסו עצה כדת מה לעשות, איך לתקן] החדשה[ שלום. את מה שעוללו לעצמם במו ידיהם] כידוע שהרי הם הם שהביאוהו ואכמ"ל[.

    דרכיהם השפלות של מחרחרי הריב להחליש כח הנהגת הגאב"ד, בעצה ובמעש החליטו פושעים אלו להחליש את כח הנהגת וסמכות הגאב"ד ויהי מה, ולקחו את התורה כקרדום לחפור בה לחרחר ריב ומדון, ורתמו לעגלתם את חבר הבד"ץ הגאון ר' משה שטרנבוך שליט"א, שנתמנה לראב"ד) לא ניכנס לסוגיית מינויו והתנאים שהתנו עמו בשעתו (,שלמד עם כ"ק מרן רבינו שליט"א בישיבה, וידוע אהבתו הכנה של רבינו לר' משה שמכבדו במאד מאד, וזממו ברוב שיפלותם שבכל ענין שדבר הגאב"ד יהיה למורת רוחם, יציתו ויבעירו את ר' משה שיחווה דעתו ויצא נגד הוראת הגאב"ד, – ואף שר' משה בעצמו ידע והבין שעל אף רום ערכו וגדלותו בתורה, מ"מ הוא כפוף תחת הנהגת הגאב"ד, מאחר שמינו את רבינו לגאב"ד – אך אותם פושעים הסבירו לו שאינו צריך לסור למרות הגאב"ד, כי הוא הרי יותר גדול ממנו בחכמה ובשנים] חודשים [,וההיפך הוא הנכון שעליו מוטלת הזכות והחובה להביע עמדתו -עמדתם, ולאט לאט יעבור כח ההנהגה אליו – אליהם,) בפרט בענינים הקשורים להלכה כי הרי רק הוא מבין בהלכה (.ובאופן זה יהיה קשה לכ"ק מרן רבינו שליט"א להתייצב נגדו, וגם אם ינסה להתווכח עם ר' משה, הרי ידוע שר' משה אינו נכנע, ואינו בוחל בשום דרך האיך לכפות דעתו, והגאב"ד יאמר אל ליבו שמפני כבוד ר' משה יניח לו, והכל יעשו רק בהסכמת ר' משה ובכל עת שישמע דבר מה מבית ר' משה שאינו לפי רוחו יתעטף בשתיקה וימשוך ידו, וישמש אך ורק מסדר קידושין וסנדק לבריתות) עפ"ל (,ובכך זממם על מקומו יבוא בשלום ויוושעו גם יחסו של מרן הגאב"ד להגרמ"ש.

    וידוע שהגאב"ד כיבד ומכבד את ר' משה במאד, והיה זהיר בכל עת שלא לפגוע בכבודו, ואף משך ידו וביטל דעתו בהרבה דברים מפני כבודו, ונפרט כמה מהם: כשהגיע רבינו בפעם הראשונה למכירת חמץ בער"פ ושמע שר' משה ניהל בשנה העברה את המכירה) כי עדיין לא היה אז בירושלים (,לא רצה רבינו לנהלו וביקש שיניחו לר' משה לנהל את המכירת חמץ,] ועד היום מנהלו [, וגם שינו כמה דברים בנוסח המכירה כפי חומרותיו שהיה לו מקודם, שעד אז לא הסכימו לשנות – והכל מפני כבודו.

    כמו"כ היה זה בשעת שעיריית ירושלים תכננה את המצעד התועבה בפעם הראשונה, היו רבנים ואדמורי"ם שביקשו שלא יעשו עסק מזה מטעמים מובנים, וגם האדמו"ר מדושינסקי שליט"א ביקש מאד מהגאב"ד שהעדה"ח לא תצא למלחמה, ורבינו כיון שראה שר' משה חושב שצריך ללחום ע"ז בפהרסיא שינה את דעתו, ואכן יצאו למלחמת עולם בהכוונתו של מרן הגאב"ד, עד שהיה נראה שכך היתה דעתו מתחילה.

    כמו"כ היה זה כשהתעוררה שאלה בהפילטרים למקוואות שרוב פוסקי הדור סברו בזה להיתר, וכן היה דעתו של מרן הגאב"ד, ומכיון שנתוודע שר' משה אוסר ורוצה שהבד"ץ יוציא ע"ז איסור לא התנגד, ואכן יצא מכתב מהרכב בד"ץ לאיסור. וכן היה כשנפרץ הגדר בענין הגיור ור' משה היה דעתו לצאת בחירוף נפש למערכה כבירה, ולהגאב"ד ושאר הרבנים היה קשה מאחר שצריך בזה להסתכסך עם אחינו הספרדים כי היה נראה שהמערכה הוא נגד רבם, וגם שבהעד"ח בלא"ה אינם מחשיבים את הגיורים שהיו עד
    היום ואין זה נוגע כ"כ לנו, אעפ"כ יצא לפעול באופן נחרץ נגד המהרסים בלא חשבונות, וכ"ז אך ורק מפני כבודו של ר' משה. ] יש לציין שבסופו של דבר לא נמשכה המערכה משום שאותם נאמנים שדואגים לכבודו כהיום החליטו שאין זה לכבודה של העדה"ח וטירפדו את המערכהורימו את הגרמ"ש באופן מביש עם סיפור של פתק מסוים שלא נודע מקום המצאו, ועד היום זוכר הוא זאת להם..וד"ל[. והגיעו למצב שהיה נראה שאין עוד מנהיג בישראל ויסתם הגולל על דרך אבותינו ורבותינו, מאחר שכל ההנהגה תהיה מסורה בידי אותם פושעים המציתים ומבעירים את הראב"ד, אשר מטרותיהם ידועות שהם לאובדן שארית פליטה בהעה"ח רח"ל.

    עוז רוחו של מרן הגאב"ד אך לא לעולם חוסן ובחסד השי"ת ברוב רחמיו לא עזבונו, ואכן בתחילה היה קשה לרבינו שליט"א להנהיג את העדה בדרכו – דרך המסורת מאבותינו ורבותינו, באשר שבכל דבר ודבר הלכו פושעים אלו מחרחרי הריב להשתמש בשמו של ר' משה למטרותיהם השפלות, ולהלחיץ את רבינו שיזהר בכבוד ר' משה, אך רבינו שיראת ד' בוער בקרבו ותכלית כל פעולותיו הוא לעשות רצונו יתברך, וכל מעיניו נתונות להרבות כבוד שמים, לא אמר שלום עלי נפשי ולא נתן להעדה"ח להתדרדר לתחתיות, ונעמד כחומה בצורה בכל עניני השעה אשר ראה צורך להילחם, ולא נתן למחרחרי ריב אלו להפיק זממם ועמד בדעתו ללא חת והתגבר על רגשותיו שאלו רצו, וכן היה בהגיע נושא הקברים בבית שמש, שהיה תמוה לכל שר' משה יסמוך על פלאי וקורן בעינים עצומות שאף שהם נאמנים עליו אך אינם נאמנם על שאר חברי הבד"ץ, וכאילו שאסור בשו"פ להגאב"ד לסמוך על הגה"צ ר' דוד שמידל שליט"א שהיה איש אמונם של גדולי ישראל…

    ביניהם מרן המנח"י זצוק"ל ומרן הרמ"א פריינד זצוק"ל, עד כדי כך שיאמרו שצריך לקבל דעתו של ר' משה לקולא, משום שהגאב"ד הוא נוגע בדבר מפני שסומך על הג"ר דוד שמידל, בו בזמן שבן הראב"ד 'עוזר' מנהל את אגודת ארץ החיים, וראו בחוש איך שידם של אותם מחרחרי ריב בדבר, והם אשר נסכו אומץ בהראב"ד לריב ולהתעקש על דבר זה והכל בכדי שיכלו להשיג מטרותיהם השפלות, וגם שעי"כ יפטרו אחת ולתמיד מכל סוגית הקברים שאינו מוסיף כבוד לדעתם להעדה"ח, ועומד להם לרועץ בכל פעם מחדש. וכפי שאמר ר' משה לעסקן מסוים שלא שיפול בם, ואמר את דעתו ופסק את פסקו ללא שום משוא פנים.

    היה כותב תשובה להיתר, רק מפני שהרי 'שולם' ביקש ממני ולכן כתבתי….. בהתכוונו שהרי וידוע שאצל רבינו מרן שליט"א ענין קברי ישראל בנפשו הוא מאז ומתמיד, וכפי שכ"א זוכר את דרשותיו על חילולי הקברים, וגם בעבר עת שבתו באנטוורפן פעל ללא ליאות להצלת קברי ישראל מחילול ברחבי העולם, ודוקא בדבר זה מצאו מקום לעצמם להציקו ולערער את הנהגתו אך כשר צבא התייצב רבינו שליט"א בעוז וללא חת לחם את מלחמתה של תורה, לא ליתן לפשע מחפיר זה, לעקור בית החיים שלם, ולרפות ידיו אך ורק משום שר' משה סומך בעינים סגורות ועצומות על כמה ארחי פרחי, ואף שלא רצה להילחם בקול רעש גדול מפני כבודו של ר' משה, אבל עכ"פ לא נתפשר על שום דבר כי הוא זה, שלא יתכן שמשום הקושי שיש בדבר להתייצב נגד ר' משה, יחללו קברים, ובמקום שיש חילול ד' וכו', גם לא נכנע ללחצים כבירים מבית ומחוץ, ואף אתה צבי ראובן היית בין משלחת החצופים בשנה שעברה בנסותכם ללחוץ על הגאב"ד שישנה דעתו, ולא חת מפניכם, ולא התפעל מחרצובות לשונכם, ולא נכנע לזעקת 'כבוד בי"ד' שבגרונכם וכבדכם באופן הראוי ביודעו שמטרת בואכם הוא למטרות אחרות לגמרי להציל כבודם של מחללי הקברים, ומאידך לשבור את כח הנהגתו בכלל, ובענין הקברים בפרט,

    ועכשיו כבר נתברר בבירור גמור שדעתו של רבינו היתה מלווה בסייעתא דשמיא עצומה, כאשר נתגלה לכל שאותם נאמנים חיללו מערות קבורה ואפי' החשובים שבהם לכאורה נחמני וקורן היה ידם בפשע זה, שהכל מודים בדבר שמדובר בקברי ישראל, ושהוציאו עצמות ממקום מנוחתם, שעד עכשיו עדין לא זכו לקבורה, ומגלגלות כדומן בתוך מערבלי הביטון, ועוד עליהם היו צריכים כל הקהל לסמוך?!, אלו שאין בהם שמץ של פחד לנגוע בעצמות קדושות ולחללם בעבור בצע… ואכמ"ל.

    וכפי שרואים במוחש שד' אתו בכל דרכיו ובכל מעשיו על כל צעד ושעל, עסקני העדה"ח הם המה המבקשים את ההיתר.וסמכותו, ע"י התערבותו של ר' משה בענין הקברים בכל עת ומקום שהוא.ואשר הוא עושה ד' מצליח, ואין הקב"ה מביא תקלה לצדיקים.

    התנהלותו של הגרמ"ש ביחסו לשאר חברי הבד"ץ ואחר כל זאת אחר שהצליחו אותם פושעים למלאות בליבו של הראב"ד טינא גדולה באשר ראה שאין מתחשבים בדעותיו, ]כמובן כשזה על חשבון כבוד שמים[ שוב לא נתן דעתו עוד בשיתוף פעולה עם שאר חברי הבד"ץ ועל כל ענין שהתעורר לא נמנע מלצאת בגלוי בדעה עצמאית בתוככי לשכת הבד"ץ, כשבאורח פלא 'יוצא לו' ההיפך משאר הרבנים, ואינו מבין למה אינו מצליח לכפות דעתו, שהרי הבטיחו לו שמה שיאמר הוא שיהיה, והוא ראש בית דין בלשכת הבד"ץ, והגאב"ד הרי לא מגיע לבי"ד וכו' וכו' וכו' והוא המחליט, ובהרבה ענינים שעלו על הפרק הטיל קושי גדול על חברי הבד"ץ לומר את דעתם ופסקם, ובכל עת היו צריכים למצוא את הדרך ונביא ע"ז כמה דוגמאות: בעת מושב הבד"ץ בענין הגיוס דברו כל חברי הבד"ץ בכאב גדול אודות המצב הנורא שגזירת הגיוס מרחפת על ראשי בחורי ישראל, וליבו של רבינו שתת דם וזעק מנהמת לבו את זעקתה של היהדות החרדית, או אז שמעו את הראב"ד איך שהוא מבטל את הדברים באמרו שאין זה נכון כלל וכלל ומגזימים בגוזמאות בעלמא, ואין זו כלל גזירה ואינם מתכוונים כלל לקחת את בחורי ישראל לצבא וכו', וכל הדיינים הביטו אליו בתדהמה עצומה איך להסדיר את הענין, ולהניח דעתו, להשתיק הדבר שלא ינדף לחוץ.

    וזעקו מנין לך זאת והרי הדברים ברורים וידועים. ] עכ"פ אצל היהדות הנאמנה [ השיב להם ר' משה שהאדמו"ר מבעלז שלח למסור לו כדברים האלה קודם מושב הבד"ץ, – לא פחות ולא כך היה גם בעת שרצו לשנות את מיקום הזריקות אצל העופות, ומרן הגאב"ד עם חברי הבד"ץ הגרא"י אולמן שליט"א והגרי"מ יורוביץ שליט"א נסעו במיוחד למקום, ובדקו את הענין מקרוב, ויצא להם בבירור שאסור לשנות ממה שהיה נהוג מקודם, והגר"מ היה בדעתו שחייבים להתיר את השינוי, וסבר שאפשר לסמוך על הויטרינים ה"ה גויים וחילונים ד"י, אולם ראשי וועד השחיטה דעדתינו הבינו שלא שייך לשנות דבר בזה, ונתנו הוראתם שלא לשנות, ובפרט שרצה בזה לעקור דבר שהנהיג הגאון ר' מאיר ברנסדורפר זצוק"ל, כפי שהנהיג הרבה דברים בשחיטה כמו"כ בענין חילול הקברים ברחוב אבא אבן בירושלים ת"ו, היו כל חברי הבד"ץ בדעה אחת למחות על הפשע הנורא של עקירת מערת קבורה ממקומו, ור' משה נתן היתר קודם דיון בהבד"ץ, והמבוכה היתה גדולה כי היה תמוה לרבים מה מצא להתיר בעצמו, ור' שלמה פפנהים אשר יודע עדיין קצת את אשר לפניו, הבין שיש גבול בדבר ואי אפשר להמשיך בהנהגה כזו,ועלה אצלו ובכה לפניו ואמר לו: למה להראב"ד שלנו להתערב בענינים אלו מה זה שייך אליו.

    וכן הוא בכל הדברים ] אידישקייט כשרות ואפי' הלכה [שאינו עומד בדעה אחת עם שאר חברי ומה גדולה הכאב שבעיה"ק לא הניחו לעשות התיקון שיהיה לכתחילה כדעתו של מרן הגאב"ד הרמ"א פריינד זצ"ל, ועקשנותם היא משום שקיבלו היתר מהגרמ"ש, ולולא זאת לא היו מהינים והעובדות במתחם שנלר ידועים לכל, שהתיר מקודם באופן עצמאי בלא דיון בב"ד, ואין צריך ואין זה דבר חדש אלא שמכבר השנים בכל דבר יש לו דעה עצמית רק שמלפנים קודם שאותם פושעים שכנעו אותו שהוא הסמכות העליונה – לא היה בכחו לכפות דעתו בהבד"ץ עצמו, רק היה מביע דעותיו באופנים אחרים ולדוגמא: בעת שחבר הבד"ץ הגאון ר' יעקב בלוי זצוק"ל עשה ותיקן בוועד להשקעות ופיננסים יחד עם הגאון הרב קרליבך נוסחאות בסוגי המסלולים למיניהם, שלא יהיה בהם חשש ריבית, ושיהיה הכל עפ"י הלכה לכתחילה, והגר"י היה ממונה בענין זה, נשתוממו הכל לראות מודעות רחוב ובבתי הכנסת משמו של הראב"ד נגד הנהוג בענין כמו"כ בשמיטה הקודמת רצה לאסור את היבוא מהערבה, והגר"י בלוי היה דעתו להיתר והתווכח עימו בהלכה, לבסוף כשראה שר' משה עומד עדיין על דעתו ומתעקש בדבר, אמר לו בלית ברירה כדברים האלה: מרן המנחת יצחק מינה אותי לנהל את עניני הכשרות ואיך לך להתערב בדבר, וכמובן שנהגו כמקודם בלי לשנות,) כנראה שהגר"י בלוי לא ידע עדיין מהמצווה וכשחצוף אחד עוכר ישראל) שכטר (הטיל דופי על כשרות בני ישראל בהוציאו לעז על רבני ישראל והמסורת שבידם שאינם עפ"י ההלכה עפ"ל, ויצא ברוב חוצפתו נגד הגר"י בלוי זצק"ל,לא נמנע הגרמ"ש להביע את תמיכתו לחצוף זה, ופגע במאד בהגר"י זצוק"ל ואף ששלח לו יותר ! העדה"ח תסמוך בעניניה על אדמו"ר בלז! המהודרת דעתינו ביגיעה רבה. להתעקש על הדבר אפילו שההוצאה היא גדולה. להכנס לזה ואכמ"ל.

    ריבית בוועד ההשקעות של העדה"ח – שהוא ריבית דאורייתא.המחודשת התקפה בימים אלו של כבוד……. (אח"כ התנצלות ע"ז עכ"ז לא נחה דעתו בזה. וגם אנשי וועד הכשרות היו להם הרבה קשיים עימו במשך כל השנים, וכפי שהעיד אחד ממקורביו שהוא היה השליח ליכנס אליו כל כמה ימים חדשים לבקרים בכדי לסדר 'הענינים' ולהשקיט רוחו. והיה פעם בעת דיון בעניני כשרות עם הבד"ץ, והשיב על כל דבר עפ"י דעתו לבד, נענה במר נפשו חבר הבד"ץ הגרנ"ה פרנקל שליט"א,שצריך לשמוע דעת כל אחד ואחד, ולא שייך שיפסקו הכל עפ"י דעת יחיד בלא לשמוע דברי אמת שנכון שהראב"ד יש לו סמכות לנהל את הענינים הבאים אל לשכת הבד"ץ, אך זהו רק באופן שפועל בדעה עם שאר חברי הבד"ץ, אבל לא כשדן ומסכם את הענין לבד בביתו עם ב"ב ועוזריו, ובא לב"ד בדעות קדומות מנויים וגמורים, ורוצה שיעשו כפי דרכו וכפי העובדות ששמע שאר הדיינים… הוא, אינו מתחשב כלל עם שאר חברי הב"ד ובעובדות שמביאים בב"ד.

    המשך יבוא בס"ד

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב
  2. כמה שטויות בכתבה אחת.
    שס יקבלו 8-9 מנדטים, חחחחחחחחחחחחחחחח. אתם חיים בסרט שס לא תקבל יותר מ-7 מנדטים. כאילו כמה הם אנשי שערי חסד, מקסימום 10 אלף קולות למחמירים ביותר.

    מרן אמר "יעזבו אותנו 30 או ארבעים אחוז", זה יתקיים, ירדו לשס בין 4 מנדטים.

    אלי ישי - אנחנו אחריך באש ובמיים!! |
    הגב