לקראת שבת: ויצא יעקב מבאר שבע – טורו של הרב יעקב גלויברמן

בפרשת "ויצא" מסופר, כיצד יעקב אבינו הלך לארץ זרה בחוסר כול, ואף-על-פי כן, הוא צעד בלב חזק ובוטח באלוקים.

כאשר הגיע לארץ חרן, ראה שאין לו על מי לסמוך, לא על אנשי המקום, ואפילו לא על שארי בשרו-הקרובים, כפי שאנו רואים בפרשה, שאפילו דודו לבן הארמי, רימה אותו. אולם, למרות הכל המשיך יעקב אבינו לבטוח באלוקים, ולאחר עבודה קשה, הוא זכה לרכוש גדול. לסבו אברהם אבינו היה בן טוב – יצחק, אך היה לו בן נוסף שלא הלך בדרכו, ישמעאל. ליצחק היה בן טוב – יעקב וכן בן נוסף עשיו. וזאת לאחר ששניהם גידלו את ילדיהם בארץ ישראל. לעומתם יעקב אבינו, גידל שנים עשר שבטים בגלות ובניכר, שכללה עבודה מפרכת אצל  לבן, ולמרות זאת, כל שנים עשר בניו, לא למדו מדרכיהם הנלוזה של אנשי חרן, אלא להיפך, כולם יצאו ילדים טובים וראויים.

רואים אנו אם כן, שהצלחתו של יעקב אבינו היתה בשני מובנים: גם רכוש רב, וגם הצלחה בחינוך הבנים. מכאן אנו למדים: שגם בתקופתנו, איננו יכולים לסמוך על אף אחד, אלא רק על אלוקים. וכאשר נחנך את ילדינו על ידי בדרך התורה והמצוות, לדרך ארץ, נימוסים, הליכות ללא פשרות, וברוח ישראל סבא, אזי נהיה אנשים טובים לאלוקים ולאדם.

                       חד וחלק

          בשעת הכעס – מסתלקת לה האמונה

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.