יתומים היינו ואין אב: מרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל

לאחר חודשים של חיים בנס – איבד עולם התורה את עטרת ראשו: מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן השיב הבוקר (שלישי) את נשמתו הטהורה ליוצרה בבית החולים מעיני הישועה בבני ברק

אבל כבד בעולם היהודי בכל רחבי בעולם התורה: לאחר שהרופאים נלחמו על חייו במשך דקות ארוכות, מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן השיב הבוקר(שלישי) את נשמתו הטהורה ליוצרה בבית החולים מעיני הישועה בבני ברק.

על פי צוואתו של מרן הרב שטיינמן הלוויתו תתקיים בתוך 6 שעות מאז פטירתו. הלוויה תצא בשעה 12 מביתו ברחוב חזון איש 5 בבני ברק ותעבור דרך רחובות העיר עד לבית החיים  פונביז' בבני ברק שם ייטמן לצד הרבנית רעייתו הרבנית תמר שטיינמן.

קורות חייו

הוא נולד בי"ד בחשוון ה'תרע"ד, הרב שטינמן הוא חניך ישיבות ליטא בין שתי מלחמות העולם.

הוא נולד בקמניץ לנח צבי וגיטל פייגא שטימן. הוריו היו תושבי בריסק (אז באימפריה הרוסית, כיום בבלארוס) והתגוררו בתקופת לידתו בקמניץ אצל הוריה של גיטל בשל המצב הכלכלי והמדיני טרום מלחמת העולם הראשונה. עד אז ולאחר המלחמה, שימש אביו כמלמד, שמש בית הכנסת "חברה לוויה" בבריסק, וכממונה על העירוב בעיר. המשפחה התגוררה בשכנות לרב העיר, רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, שהיה עורך את רישום הנישואין לבני העיר בחדר שהוקצה לו לשם כך בביתם.

בילדותו למד בתלמוד תורה המקומי. בזכרונות בן עירו, הרב זאב איידלמן (1914–2000) נכתב כי יצא לו שם של עילוי בבריסק וכי בשל כך התקבל ללימודים בישיבה בגיל צעיר מהמקובל, הוא החל את לימודיו בישיבת תורת חסד בבריסק בגיל 11 או 12 והיה מקורב לראש הישיבה, הרב משה סוקולובסקי, והתפלל עמו במניין בביתו[ לימים קרא לבנו הגדול על שמו של רבו זה. בישיבת תורת חסד היה גם תלמידו של המשגיח, הרב אברהם יעקב גורדון.

בגיל 16 נסע ללמוד אצל הרב פסח פרוסקין וחתנו הרב שלמה מטות בקוברין, שם למד כחצי שנה. בשנת ה'תרצ"א נסגרה הישיבה שם לאחר שבני הקהילה המקומית סירבו להמשיך להחזיק אותה, והוא חזר לישיבת תורת חסד בבריסק. בשבט ה'תרצ"ב, בשל מחלוקת על ראשות הישיבה בבריסק, עבר ללמוד בישיבת קלצק. בחודש תמוז באותה שנה שב לישיבת תורת חסד, שעמדה אז בראשות הרב ישראל חיים קפלן.

היה מקורב לרבני עירו, הרב שמחה זליג ריגר, בן דודה של אמו שגם סמך אותו לרבנות, וכן לרב העיר, רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, והיה ידידם של בניו הרב יוסף דב והרב דוד עמם למד בחברותא ומדי תקופה היו נבחנים אצל אביהם על הנלמד.

לפי החוק הפולני הוא היה אמור להיות פטור מגיוס בשל גיוסו של אחיו הגדול לצבא הפולני, ובכל זאת הוא קיבל צו גיוס. בעקבות זאת הוא שינה את שם משפחתו לשטינמן כדי להציג את עצמו כבן יחיד, עילה נוספת לפטור מגיוס. ניסיון זה לא צלח, ולכן החליט לעבור לשווייץ. בקיץ ה'תרצ"ז (1937) קיבל אשרת יציאה מפולין ואשרת כניסה לשווייץ, כתלמיד בישיבת 'עץ חיים' במונטרה, בראשות הרב ירחמיאל אליהו בוצ'קו. מכתבי המלצה עבורו נכתבו על ידי הרב יצחק זאב סולובייצ'יק והרב ברוך בר ליבוביץ. יחד עמו קיבלו אישור לצאת לשווייץ שני נכדיו של הרב חיים סולובייצ'יק, הרב משה סולובייצ'יק והרב אריה לייב גליקסון. הם ערכו גורל הגר"א לפני יציאתם, והתוצאה הייתה הפסוק "הבוקר אור והאנשים שולחו". הרב שטינמן יצא לפני חבריו, מיד כשקיבל את האשרה, ונסע לציריך דרך ורשה וברלין.

רבי משה סולובייצ'יק והרב שטינמן הצעיר כיהנו כר"מים בישיבה, בין תלמידיו מתקופה זו היה המקובל הרב חיים אריה ארלנגר. בשנת ה'ת"ש עברו לעיירה בה.. בזמן מלחמת העולם השנייה הם נלקחו למחנה העבודה בשאונברג(גר') על יד בזל, בשל היותם נתיני פולין, שם אולצו לעסוק בסלילת כביש. מנהל המחנה אמר עליו שהוא רוחני ולכן פטרו מעבודה. בהמשך חלה בדלקת ריאות. במהלך אשפוזו בבית חולים ביקש מלווהו מחולה שחפת שיירק לתוך מבחנת הבדיקה שלו, על מנת שיזוהה בטעות כחולה במחלה מידבקת. בסוף קיץ תש"א שהה במשך תקופה בעיירה לזאן שבה היו בתי מרפא לחולי שחפת, לאחר ששוחרר מהמחנה התגורר בלוצרן, שם התקבצו סביבו מספר תלמידים, ולאחר כמה חדשים פעל להשתלב עם הקבוצה כמסגרת נפרדת בתוך ישיבת מונטרה עד לנישואיו, אז עזב והקבוצה השתלבה בישיבה.

בטבת ה'תש"ד נשא בציריך את תמר קורנפלד, ילידת פולין. בחתונה השתתף קהל מוזמנים שמנה כ-15 איש בלבד, בשל דרישת החתן לחסכון בהוצאות, שמומנו מכספי צדקה של נדיבים יהודים מקומיים. שושבינו היה זאב וולף רוזנגרטן (לימים, היה בנו של וולף, יצחק, נהגו האישי). לאחר חתונתו התגורר בלוגאנו. בתקופת שהותו בשווייץ עמד בקשרים תורניים עם הרב מרדכי יעקב ברייש.

בקיץ ה'תש"ה (1945) עלה לארץ ישראל דרך ספרד, באונייה "פלוס אולטרה" שהגיעה לנמל חיפה בח' בתמוז, והתיישב בפתח תקווה למשך חצי שנה. כתביו נשלחו על ידי הרב משה סולובייצ'יק לישראל, אך אבדו בדרך. בעת מגוריו בפתח תקווה למד בחברותא עם הרב חיים שאול קרליץ בבית מדרש לתורת ארץ ישראל בעיר. כעבור חצי שנה מונה, בהמלצת החזון איש, לראש ישיבת חפץ חיים בכפר סבא.

באלול ה'תשט"ו מונה על ידי הרב יוסף שלמה כהנמן, לראשות ישיבת פוניבז' לצעירים. בשנת ה'תשכ"ה מונה על ידי הרב כהנמן לכהן כראש כולל פוניבז'. הרב כהנמן רצה שיעזוב את משרתו בישיבת פוניבז' לצורך כך, אך לבקשת הרב מיכל יהודה ליפקוביץ, הסכים שיכהן בשני התפקידים יחד. בשנת תשל"ח הקים את ישיבת גאון יעקב שבה היה ראש ישיבה. הוא העביר בה שיעורים בשעות אחר-הצהריים, שיעור כללי פעמיים בשבוע ושיחה מוסרית פעם בחודש. לאחר כמה שנים מינה את חתנו הרב זאב ברלין להנהגת הישיבה ולמסירת שיעורים יומיים לבני השיעור הגבוה. הוא המשיך למסור שם שיעורים כלליים ושיחות

בשנת 2014 פורסם בשמו כי בשנת תשל"ט, בהמלצת הסטייפלר, קיבל הצעה מהרב יוסף שיינברגר מזכיר העדה החרדית להתמנות לראב"ד העדה במקומו של הרב יצחק יעקב וייס ששקל לפרוש, אולם הוא סירב לקבל את המינוי. באותן שנים היה מקורב גם לחוגי בריסק.

בשנת ה'תשנ"ח ייסד את ישיבת ארחות תורה. הוא מסר בישיבה זו שיעור כללי מדי שבוע ושיחות מוסר לעתים. בתקופה זו הפסיק למסור שיעורים סדירים בישיבות פוניבז' וגאון יעקב. הוא נושא בתואר ראש ישיבה גם בישיבות המסונפות לאורחות תורה ("רנה של תורה" בכרמיאל], "נר זרח" במושב עוצם ובישיבת תורה בתפארתה באלעד). בישיבות אלו הוא מוסר שיעורים ושיחות מפעם לפעם. הוא מוסר שיעורים שבועיים בביתו לבני הקיבוץ בישיבות ארחות תורה, גאון יעקב[27], ותורה בתפארתה

בנוסף הוא מעביר בביתו מספר שיעורים בגמרא. בשעות הערב הוא מוסר שיעור הלכה במשנה ברורה, וכמו כן הוא מעביר שיעור מוסר והשקפה מדי שבוע מתוך ספר דרך ה' של הרמח"ל וספרי הרב חיים מוולוז'ין, נפש החיים ורוח חיים.

בשנות העשרים המוקדמות שלו התמנה לראשונה כר"מ, ומאז לימד תורה במשך כשמונים שנה, בישיבות בשווייץ ובישראל. מעורבותו הציבורית החלה בשנות ה-60, אז עסק בעיקר בעידוד פתיחת כוללי אברכים בישראל. הוא משמש כיועץ ומורה דרך מרכזי בנושאי חינוך בציבור הליטאי. עם הקמת מועצת גדולי התורה של דגל התורה בסוף שנות ה-80 הצטרף למועצה, ומאז התרחבה השפעתו הציבורית. מאז פטירת הרב שך בשנת 2001 עמד לצד הרב יוסף שלום אלישיב בהנהגת הציבור הליטאי.

לאחר פטירת הרב אלישיב, מנהיג הרב שטינמן חיזק את הממסד הליטאי הוותיק ונחשב לסמכות הרוחנית העליונה של מפלגת דגל התורה, ביטאונה יתד נאמן, וכן מוסדות החינוך והישיבות הליטאיות הקשורים למפלגה זו. השפעתו חורגת מגבולות המגזר הליטאי. הפלג הירושלמי הליטאי שאינו רואה את עצמו ככפוף לו פרש ממוסדות דגל התורה והקים מפלגה נפרדת.

הרב שטינמן יזם את הקמתם של ישיבות וכוללי אברכים בישראל ומחוצה לה ומשמש נשיא ופטרון של חלקם. הוא עומד בראש כולל פוניבז', בראשות ישיבות "גאון יעקב" ו"ארחות תורה". עד ראשית המאה ה-21 כיהן גם כראש ישיבת פוניבז' לצעירים.

הרב שטינמן כתב כשלושים ספרים, בהם סדרת ספרי אילת השחר על התלמוד הבבלי ועל התורה  (ויקפדיה).

פרופסור רביד בערוץ עידכן לפני זמן קצר כי אלו רגעיו האחרונים של הרב שטיינמן וכי ההחייאה נכשלה.

מוקדם יותר אמר פרופ׳ מוטי רביד אמר בראיון לזיגמן ב׳קול ברמה׳ – הרב עבר לפנות בוקר אירוע של דום לב. ההחייאה הצליחה להחזיר את פעימות הלב, אבל הן לא יעילות ואין לחץ דם. אצל בני תמותה רגילים המצב הזה הוא בלתי הפיך, רק תפילות יכולות לעזור.

ת. נ. צ. ב. .ה

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.