לראשונה מפורסם חישוב של שנות החיים הבריאות לנשים וגברים

רמת גן – העיר שבה תוחלת החיים הגבוהה ביותר 84.4

לראשונה מפורסם חישוב של שנות חיים בריאות. זהו מספר השנים הממוצע אשר אדם צפוי לחיות ללא בעיה שמפריעה לו בתפקוד. החישוב מבוסס על נתוני לוח תמותה ושיעורי הימצאות ספציפיים לגיל של בעיה בריאותית המפריעה בתפקוד, המחושבים לפי הסקר החברתי של הלמ"ס.
• תוחלת החיים בישראל בשנת 2016 עמדה על 80.7 שנים בקרב גברים ו-84.2 בקרב נשים, עלייה של 0.6 בגברים ו-0.1 בנשים בהשוואה לשנת 2015.
• שנות החיים הבריאות הצפויות מהלידה היו 65.4 שנים בקרב גברים ו-65.1 שנים בקרב נשים, נשים צפויות לחיות 77% מתוחלת החיים ללא מוגבלות, וגברים – 81%.
• בעשור האחרון עלתה תוחלת החיים בקרב הגברים ב-2.0 שנים ובקרב הנשים ב-1.7 שנים. ב-30 השנים האחרונות עלתה תוחלת החיים בקרב גברים ב-7.5 שנים ובקרב נשים ב-7.4 שנים.
• הפער בתוחלת החיים בין נשים וגברים עומד על 3.5 שנים.
• הפער בין יהודים לערבים: 4.3 שנים בקרב גברים ו-3.3 שנים בקרב נשים.
• הפער בתוחלת החיים בגיל 30 בין אלה עם השכלה גבוהה (על-תיכונית או אקדמית) לאלה עם השכלה נמוכה (פחות מ-12 שנות לימוד) היה 7.4 שנים בקרב גברים ו-5.0 שנים בקרב נשים.
• הפער בין המחוז שבו תוחלת החיים הגבוהה ביותר – אזור יהודה והשומרון למחוז שבו תוחלת החיים הנמוכה ביותר – מחוז הדרום היה 2.7 שנים.
• מבין הערים הגדולות בישראל (המונות יותר מ-100,000 תושבים), תוחלת החיים הגבוהה ביותר הייתה ברמת גן והנמוכה ביותר – בבאר שבע, פער של 3.4 שנים.
• תוחלת החיים בישראל נמצאת במקום ה-11 מבין מדינות ה-OECD, וגבוהה ב-1.5 שנים מהממוצע ב-35 מדינות ה-OECD.
לנתוני התרשימים

תוחלת החיים בישראל בשנת 2016 עמדה על 82.5 שנים, 80.7 שנים בקרב גברים ו-84.2 בקרב נשים. תוחלת החיים עלתה לעומת שנת 2015 ב-0.4 שנה בסה"כ האוכלוסייה, 0.6 שנה בקרב גברים ו-0.1 שנה בקרב נשים. בשנת 2015 הייתה ירידה בתוחלת החיים של הגברים לעומת 2014, אך בשנת 2016 היא שוב עלתה. בשנת 2016 נרשמו בישראל 44,191 פטירות, מתוכן 35,834 של נפטרים מעל גיל 65 (81.1% מסך הפטירות) ו-566 פטירות תינוקות. שיעור התמותה הגולמי היה 5.1 לאלף תושבים. שיעור תמותת תינוקות היה 3.1 ל-1,000 לידות חי.
תוחלת החיים של הנשים גבוהה מזו של הגברים ב-3.5 שנים. בקרב יהודים תוחלת החיים של נשים גבוהה מזו של הגברים ב-3.2 שנים, ובקרב ערבים – ב-4.2 שנים. תוחלת החיים בקרב יהודים גבוהה לעומת ערבים: ב-4.3 שנים בקרב גברים יהודים לעומת גברים ערבים ,וב-3.3 שנים בקרב נשים יהודיות לעומת נשים ערביות.

קיימים הבדלים בתוחלת חיים לפי דת. בקרב גברים ערבים, הממוצע של תוחלת החיים לשנים 2016-2014, גבוה יותר אצל הדרוזים (79.4 שנים), מאשר אצל נוצרים-ערבים (78.9 שנים) ומוסלמים (76.5 שנים). לשם השוואה, תוחלת החיים בקרב גברים יהודים – 81.2 שנים. בקרב נשים ערביות, תוחלת החיים הגבוהה ביותר הייתה אצל נוצריות-ערביות (83.5 שנים) לעומת הדרוזיות (82.4 שנים) והמוסלמיות (80.9 שנים). זאת, בהשוואה לתוחלת החיים בקרב יהודיות – 84.6 שנים (ממוצע 2016-2014).

בעשור האחרון (2016-2006) עלתה תוחלת החיים בקרב הגברים ב-2.0 שנים ובקרב הנשים ב-1.7 שנים. בקרב הגברים, העלייה בתוחלת החיים אצל ערבים הייתה גדולה מעט יותר לעומת יהודים (2.1 ו-2.0 שנים בעשור, בהתאמה). בקרב הנשים, העלייה אצל ערביות הייתה גבוהה יותר לעומת יהודיות (2.9 ו-1.7 שנים בעשור, בהתאמה). הבדלים אלה בקצב השינוי בתוחלת החיים בשנים האחרונות הביאו לצמצום הפער בתוחלת החיים בין יהודים וערבים, בעיקר בקרב נשים. בקרב גברים ירד הפער מ-4.4 שנים ב-2006 ל-4.2 ב-2016, ובקרב נשים מ-4.5 שנים ב-2006 ל-3.3 שנים ב-2016.

תרשים 2 – תוחלת חיים, לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, 2006 לעומת 2016

תוחלת חיים בגיל 65 עמדה על 19.5 שנים בקרב גברים ועל 21.7 שנים בקרב נשים, עלייה של 1.5 שנים לגברים ו-1.6 שנים לנשים לעומת שנת 2006. גם תוחלת החיים בגיל 65 הייתה גבוהה בקרב יהודים לעומת ערבים, ב-2.7 שנים בקרב גברים וב-2.5 שנים בקרב נשים. בעשור האחרון הייתה עלייה גדולה בתוחלת החיים בגיל 65 בקרב נשים ערביות – 2.6 שנים, לעומת עלייה של 1.1 שנים בלבד בקרב גברים ערבים, ולעומת עלייה של 1.6 שנים בקרב גברים יהודים ו-1.5 בקרב נשים יהודיות. לכן גם הפער בין יהודים לערבים בגיל 65 הצטמצם בקרב נשים, אך עלה בקרב גברים.

תוחלת חיים בריאים
בשנים האחרונות גוברת ההתעניינות לא רק במספר השנים שאדם צפוי לחיות אלא גם באיכותם, ולכן פותחו בעולם מדדים שונים של "תוחלת חיים בריאים". מדדים אלו משלבים בחישוב תוחלת החיים המבוסס על שיעורי תמותה, גם מדדים של תחלואה ומוגבלות. זאת כדי להעריך את השנים שאדם צפוי לחיות בבריאות טובה או ללא מוגבלות, מתוך סך השנים שהוא צפוי לחיות. לראשונה בישראל חושב המדד –.(HLY) Healthy Life Years במדד זה נעשה שימוש במדינות האיחוד האירופי, והוא מחושב על ידיEUROSTAT וכן על ידי ארגון הבריאות העולמי. המדד המחושב בשיטת Sullivan, מאפשר לקבל את מספר השנים שאדם צפוי לחיות בבריאות טובה כלומר ללא בעיה המפריעה לו בתפקוד, בהנחה שהשכיחות הקיימת כיום של מצב בריאות/היעדר בריאות לא תשתנה. המדד בישראל המוצג להלן, חושב לפי נתוני לוח תמותה לשנת 2016 ושיעורי הימצאות ספציפיים לגיל של בעיה בריאותית המפריעה בתפקוד, שחושבו לפי הסקר החברתי של הלמ"ס, ממוצע לשנים 2016-2014.

שנות החיים הבריאות הצפויות מהלידה בשנת 2016 היו 65.4 שנים בקרב גברים ו-65.1 שנים בקרב נשים, מעט יותר גבוהות אצל גברים לעומת נשים. ההפרש בין שנות החיים הבריאות ובין תוחלת החיים משמעו השנים שאדם צפוי לחיות עם בעיה בריאותית המפריעה לו בתפקוד, כלומר בבריאות שאינה מלאה. ההפרש בקרב גברים הוא 15.3 שנים ובקרב נשים – 19.1 שנים. מכאן, שתוחלת החיים אומנם גבוהה יותר בקרב נשים לעומת גברים (ב-3.5 שנים), אך היא כוללת פרופורציה גדולה יותר של שנות חיים עם בעיה בריאותית המפריעה בתפקוד. גם בגיל 65 תוחלת החיים גבוהה יותר אצל נשים לעומת גברים (הפרש של 2.2 שנים) ואילו שנות החיים הבריאות דומות בגברים ובנשים – 10.5 ו-10.4, בהתאמה. כלומר מתוך שנות החיים שמעל גיל 65, נשים יחיו בממוצע 11.6 שנים וגברים 9.1 שנים עם בעיה המפריעה בתפקוד.


תוחלת החיים בערים הגדולות בישראל (שמנו 100 אלף תושבים ויותר ב-2016)
גם בין הערים הגדולות בישראל קיימים פערים בתוחלת חיים (נתוני 2016-2014). נמצא פער של 3.4 שנים בין רמת גן – העיר שבה תוחלת החיים הגבוהה ביותר (84.4) לבין באר שבע – העיר שבה תוחלת החיים הנמוכה ביותר (81.0). תוחלת החיים ברמת גן גבוהה בכמעט שנה מתוחלת החיים בעיר המדורגת אחריה – רחובות (83.5). בערים אשדוד (81.8), אשקלון (81.4), בת ים (81.1) ובאר שבע (81.0), תוחלת החיים נמוכה יותר לעומת הממוצע הארצי (82.4).
בכל הערים היה שיפור בתוחלת החיים בשנים 2016-2014 לעומת 2012-2010, למעט בבית שמש, שם הייתה ירידה קלה. הערים שבהן השיפור היה הגדול ביותר (0.8 שנה) הן: רחובות, פתח תקווה, בני ברק ותל אביב-יפו.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.