אחד-עשר ילדים וקריירה אחת • ראיון מיוחד ל'קוקר' עם הסופרת והיח"צנית שרה פכטר לרגל חודש הקריאה והספרות

כותבת שהיא … "מתנה משמיים"

להשיג את שרה פכטר לריאיון, לא היה קל- בכלל.

שרה – סופרת, עיתונאית, מרצה ויח"צנית של מספר מקומות לא מבוטל, והכי חשוב – אימא במשרה מלאה לאחד עשר ילדים (!!!), מתעופפת ממשרה למשרה ומצליחה להכניס בעשרים וארבע שעות את מה שאחרים עושים בשבוע.

לבסוף נפגשנו. שרה מתרווחת על כיסאה ועל פניה קורת רוח אמתית. את הנחת מצאת ספרה החדש "מתנה משמיים" אפשר לראות על פניה בבירור, ממש כמו הולדת ילד חדש. ספר זה מצטרף לשורה ארוכה ונכבדה של ספרים רבי מכר שכתבה. את האחרון, ה-11 במספר, "מתנה משמיים" ,היא משיקה ממש בימים אלו. הספר הוא מדריך אופטימי להריון ולידה, המאחד את סיפורן של שתי נשים. יש בו מידע רפואי, סגולות וטיפים עם הומור חינני והרבה שמחה. ניסינו לשמוע במעט הזמן שהוקצב לנו על איך נולד הספר, על מה שקדם לו ועל שרה פכטר האישה והאגדה המהלכת בינינו.

"את הספר התחלתי לכתוב כשציפיתי להולדת בני העשירי", מספרת לנו שרה וברק בעיניה. "נכנסתי לחנות ספרים במטרה לקנות ספר. לידי עמדו אם ובת אל מול מדף ספרי ההדרכה, ושוחחו ביניהן שחבל שאין משהו אחר, מסוג יותר קליל ופחות כבד שכיף לקרוא אותו. הן דיברו, התייעצו וחיפשו, ובלבי כבר "נולדה" ההחלטה – לכתוב את הספר הזה! ספר שמדבר בגובה העיניים, מצחיק ומהנה, שמשאיר טעם טוב ומצד שני רפואי ומדויק, מקיף ורציני כמו שנושא כזה אמור להיות".

שרה מחייכת וממשיכה: "את הספר כתבתי כמפגש בין שתי נשים שכל אחת מהן נרגשת ושמחה בציפייה משותפת, אך לאחת מהן זוהי הפעם הראשונה, והמצב המיוחד הזה הוא כל עולמה כרגע. היא יודעת בדיוק מהם מספר הימים והשעות, היא לא מפספסת אף בדיקה, וקלסר המעקב שלה מלא ומסודר. לעומתה, האישה השנייה בספרי היא אימא לארבעה ילדים קטנים שמנסה לשלב בין בית במשרה מלאה מאוד לעבודה תובענית, וכמובן שכמעט ואינה מספיקה להגיע ולו לבדיקות ההכרחיות ביותר. משום כך, קהל היעד של הספר אינו דווקא לנשים שלהן זהו היריון ראשון, אלא מיועד גם לנשים שכבר חוו זאת בעבר ונחשבות לוותיקות ומבינות בתחום זה".

כל פרק בספר נחלק לשני חלקים: האחד הוא דו שיח בין שני גיבורות הספר, והחלק השני שהוא מכיל את המידע הרפואי והנחוץ לפרק זה, בכל פרק יש גם טיפים ועצות מעשיות המתאימות לתוכן הפרק. יש גם חלק מיוחד בספר שמכיל סגולות שהכול יעבור בשלום, וכמובן החלק המשפטי שמכיל את זכויות האישה ההרה והיולדת" שרה משתהה לרגע, וממשיכה, "הפרק האחרון שעוסק במצבים קצת שונים ומיוחדים יותר, נוצר מתוך תגובות של נשים, שלהן נתתי לקרוא את החומר עוד בטרם ירד לדפוס, והן היו המבקרות הטובות ביותר, כל אחת התלוננה על זווית ראיה אחרת, שונה ולחוצה יותר, שקיפחתי את מקומה, ואני הבנתי שכדי להגיע ממש לכולן עלי להוסיף פרק שמכיל התייחסות מיוחדת למצב של קצת שונים ובעייתיים יותר", שרה מראה לי את החלק האחרון של ספרה ואת תתי הנושאים בו.

מנין הרעיון להקביל את שני הנשים? שרה משתהה לרגע. "כשהתחלתי את הכתיבה, רציתי שהספר יתאים לכל אישה בכל מצב שתרגיש שהספר מתאים לה. כדי שתהיה את תחושת הכנות והדיבור באופן אישי וכדי שהקוראת תוכל להתחבר לדמות, הקבלתי בין שני הנשים, כך שכל אחת תוכל למצוא ולהזדהות עם ה"גיבורה שלה."

כמה זמן ארכה לך כתיבת הספר? שרה יודעת בדיוק. " את הספר לקח לי לכתוב שנתיים, התחלתי את כתיבתו בזמן שציפיתי לבני העשירי, ומאוד רציתי שגם הכתיבה תסתיים מיד לאחר מכן, אך בגלל הכתיבה המקצועית והרפואית שהספר נדרש לה בפועל, זה לקח הרבה יותר והסתיים בלידת בני האחד עשר. אני חייבת לציין", מוסיפה שרה," שהספר מעבר להיותו חווייתי ומהנה ביותר הוא ליגה אחרת בכל קנה מידה, הוא מקצועי ובעל מידע רפואי רב ערך, שנכתב על ידי פרופסור יגל שהוא בין המבוקשים בתחומו בארץ, ומיד אתייחס לכך, ועבר הגהות רבות, בעל עריכה מקסימלית אין ולו פסיק מיותר" שרה "מתגאה" ברך הנולד.

אנחנו עושות הפסקה קצרה, שרה חייבת לענות לנייד שלא מפסיק לנדנד- עסוקה מאוד, כבר אמרנו.

שרה זוכרת את התחייבותה וממשיכה לספר לנו, על חבלי הלידה של סיפרה החדש.

"מאוד רציתי לכתוב את הספר ביחד עם פרופסור שמחה יגל ואפשר לומר "ששיגעתי" אותו על מנת שהוא יכתוב את חוות הדעת הרפואית לכל פרק. קל זה לא היה, אבל לבסוף, פרופסור יגל נתן את הסכמתו ואת המלצותיו וידיעותיו הנרחבות ומוקדשים לכך פרקים נכבדים בספר. פרופסור יגל הוא מנהל האגף למיילדות ורפואת נשים במרכזים הרפואיים של הדסה בירושלים, הוא עוסק בכך כבר 30 שנה ומומחה בעל שם עולמי בתחומו, אבל לפני הכול הוא איש בעל חסד עצום ויהודי ירא שמיים. בשביל לשמוע את דעתו ולראיין אותו, הייתי צריכה ממש לרוץ אתו  בין חדר לידה לחדר ניתוח, מצב שהיה לא קל בשעתו, אך משתלם מאוד בסופו.

בהקדמה לספר, הוא כותב עד כמה הספר ייחודי ומיוחד במינו.. החוויות, התחושות וההומור האמפתי יצרו דבר שלא היה קיים עד כה. ואם פרופסור יגל מרוצה, אז אני מרוצה עוד יותר ובפרט כשאני יודעת עד כמה התחברתי לנושא והתחקיר המקיף גם ברמה האישית, החברית והאקדמאית. וכמובן מכלי ראשון והלווי הרפואי של פרופסור יגל".

עמדת בפני דילמות במהלך כתיבתו? אני שואלת והיא מיד עונה," כשעמדתי בפני נושא קשה או כואב, תמיד חשבתי ונזהרתי איך להעביר את הקושי באופטימיות. תהליך של המתנה, יש בו המון קשיים. והרצון להתמקד באופטימיות הולידה את המדריך האופטימי ולכן נקרא כך. הקשיים שעלו תוך כדי כתיבה, היו אלה שהצריכו וחייבו לראות את החיוך בכל דבר. אך הקושי גרם לי, בעצמי, לצאת מחוזקת. הצורך האמתי הזה, הקרין לי לחיים האישיים שלי! למצוא את הטוב בכל דבר, גם בדברים מציקים, קשים או מתסכלים שקרו לי ביום יום, והדבר הזה הוא שתרם אצלי לשנות גישה בחיים ולראות בכל קושי או מהמורה בחיים את הטוב והאופטימי. וזה מלווה אותי ועוזר לי להיות מחייכת וחיובית גם בבית וגם בעבודה, וכמובן שהחיים גם מחייכים אלי בחזרה", שרה מחייכת חיוך "חיובי" מאוד.

הבעיות וההרגשות שצפים בספר, נותנים תחושה מאוד אמתית, איך את עושה את זה?

ושרה מסבירה, " כתבתי את הספר בזמן אמת, כשאני בעצמי, מצפה וחווה את כל השלבים, ולכן הכול אותנטי לחלוטין ומרגיש אמתי כי זה באמת היה כך. מעבר לכך עברתי סוגים שונים שלהם, כך שיכולתי לחוות זאת מכמה נקודות מבט.  למשל הראשונים היו קלים וחווייתיים יותר, והאחרונים קשים ועמוסים יותר. בכתיבת שלב הפעם הראשונה, בכל זאת התייעצתי וקיבלתי רשמים "און ליין" מאחותי שציפתה להולדת בנה הראשון, בתקופה זו, כדי לחוות הכול מחדש ובזמן אמת".

היו לך רגעי קושי בכתיבת הספר?  שרה מסיטה את מבטה, עיניה לרגע, מצועפות, אך מיד ממשיכה," האדם המוכשר שכתב לי את כל חלקו המשפטי של הספר והחלק שבו פרטנו על זכויות האישה ההרה והיולדת, הוא עו"ד הולצר בוגר ישיבת חברון, שיהיה בריא. בשלב מסוים, לאחר אין ספור פעמים שביקשתי שייתן את סיכומו לצד המשפטי והחוקים הקשורים בנושא זה, ראיתי שהוא לא חוזר אלי. התקשרתי אליו בטרוניה קלה, אך לאחר מילים מספר, התברר לי שהוא קיבל אירוע, ועומד לעבור ניתוח מורכב. ב"ה היום הוא כבר מרגיש טוב יותר, ובראיון זה, ברצוני להודות לו על כל ההשקעה הגדולה ותרומתו החשובה להצלחת הספר ולברכו בהחלמה מליאה".

מתי תדעי שהספר "קלע למטרה"? שרה מישירה מבט ומרצינה קלות," אם אדע שהצלחתי "לגעת" ולהתחבר לנפשן של הנשים שקוראות אותו ולהיות החברה שלהן בספר. שהן תדענה ותרגשנה, שאני אומרת את האמת גם בקושי ובכאב ומתחברת למצבן, אדע שהצלחתי. וזוהי תהיה נקודת הסיפוק הטובה ביותר שאוכל לבקש".

מה היה חשוב לך בספר? שרה חושבת לרגע, מחייכת ומשיבה "מדריך שיהיה לו חיי מדף ארוכים ושיהיה בטופ. שיענה על צורכי כולן ויבין את רגשותיהן. ובוודאי מדריך שיענה גם לצד ההלכתי שבנושאים רגישים אלו. גם לפרופסור יגל זה היה חשוב. הוא בעצמו אדם דתי ולכן היה לו חשוב להדגיש גם את הצד ההלכתי שיש בכל צד רפואי, כגון בדיקות או התערבויות כלשהן,  משום כך הדגיש שתמיד יש צורך במורה הוראה וגם הוא עושה כך. וכשהרבנים נתנו את הסכמתם וברכתם לספר, ידעתי שעברתי את הקושי העיקרי, וכמעט, כמעט ניתן לברך על המוגמר. נוסף על כך, היה חשוב לי מאוד להקיף את הנושא מכל צדדיו והיבטיו. ולכן שמחתי שבמבי המיילדת האגדית והמוכרת משערי צדק – רחל שיקולובסקי, שיבחה ואמרה שהספר מצוין והוסיפה מכתב המלצה חם. מעבר להערותיה המחכימות ומאירות העיניים שמובאות בספר".

מה המיוחד שבספרך? "הכול" היא עונה, וזיק בעיניה, "הספר באמת על כל חלקיו ורבדיו נכתב מהלב באופן מושכל ולכן הוא מיוחד כל כך. רב הספרים נכתבו בצורה רפואית ועיונית ופה יש את המכלול גם את חווית הקריאה וגם את הידע המקיף.  הספר גם, כמו שציינתי עונה על שאלות לאימהות עם "תואר" בנושא וזה דבר מאוד ייחודי, כיוון שכל שאר הספרים המדברים על נושא זה אינם מתייחסים לכך, למרות שגם לאחר שחווים זאת, ואפילו כמה פעמים, יש שאלות וחוסר בהירות מהלא נודע ואף פעם לא דומה לקודמותיה.

 בנוסף הספר, מותאם למגזר החרדי שבו יש כללים ואמירות ברורות לגבי נושא זה ומשום כך כמובן שכתבתי בצורה המתאימה בצניעות והבנה.

עוד ערך מוסף ב"מתנה משמיים" שייחודי רק לו, הוא חלק הסגולות, את הפרק הזה לקח לי לכתוב זמן רב. כתבתי בו את המקור לכל סגולה ואיך ניתן להשיגו, יש בו גם סגולות שקשות יותר להשגה והן "לפרפקציוניסטים" בלבד, כאלה שישקיעו זמן רב בהשגתן, לדוגמא המפתח מקבר רחל וכדו'. כך שכול אחת תוכל, לפי רצונה כמובן, למצוא את הסגולה המתאימה לה, ובצירוף עם תפילה מעומק הלב, לאורך כל זמן ההמתנה הממושך הזה, בעזרת ה', תצא בידיים מלאות, בקלות ובבריאות.

שרה נראית מרוצה מאוד, ומותר לה. הספר כבר מצליח ו"נחטף" מהחנויות, והביקורת משבחת. ברור שהצורך לספר כזה, עמד לפתחינו וכעת "מתנה משמיים" עונה במדויק על הדרישה. שרה כבר נמצאת עמוק בתוך פרויקט חדש שלה, והספר מתנה משמיים, הוא כבר כמעט "ילד" לכל דבר- מצחיק, חכם אופטימי ובעל ידע.

לסיום, שרה, איך את מרגישה כעת, לאחר המאמץ וההשקעה, בסיומו של הספר?

שרה צוחקת ובחיוך רחב אומרת –  "מתנה משמיים".

8 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. בגלל שאני בטוחה ששרה פכטר קוראת את התגובות, הייתי רוצה לבקש ממך אולי תפרסמי באתר כל שבוע פרק מהספר החדש.
    אני מבקשת וגם מצפה שפכטר תענה ותגיב לי על זה.
    או הכתבת של קוקר המוכשרת לימור שטרן תרים את הכפפה.

    שרית |
    הגב
  2. הסגנון והזרימה..ממש כיף לקרוא! אחד הראיונות המוצלחים.
    הגשת לנו מסמך מרתק!
    ועוד עם מי…יפה לך, לימור!:-)
    נהניתי!!

    חיה |
    הגב
  3. נהנתי מאוד לקרוא.. סוף כל סוף משהו מעניין אחר מחדשות.. מחכה לכתבות כאלו בהמשך !

    מיכל |
    הגב
  4. איזה כתבה יפה מושקעת וארוכה מעניינת יש מה לקרוא.
    סוף כל סוף כתבה ברמה תמיד רציתי לדעת על שרה פכטר… ראיון מיוחד היא אשה מדהימה
    אבל הגיע הזמן שתכניסו דברים ברמה לאתר הזה… עם תוכן לנו לנשים

    חני |
    הגב
  5. כל הכבוד ……….
    סוף סוף כתבה ראויה בשבילנו ציבור הנשים כדאי מאד להעלות עוד מסוג אלה
    זה נותן לנו כח להמשיך ולהתמודד עם כל העולם שאנו מנהלות ונותן השראה טובה
    יפה מאוד יישר כח

    דבורי |
    הגב