מאמר חובה לזוגות צעירים • חיי הנישואין לאור הפרשה

שנה ראשונה! הרב ליאור סיבי במאמר הכרחי לזוגות צעירים!

פ' כי תצא – שנה ראשונה

בפרשתנו מופיע הפסוק המפורסם אותו לומד כל חתן צעיר: "כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבור עליו לכל דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושימח את אשתו אשר לקח".

לכאורה, צריך להבין: בגלל שאדם נמצא בשנה הראשונה לנישואיו, לכן יקבל 'פטור' משירות בצבא? האם לא נכון יותר היה לתת 'פטור' זה דווקא לאותם אנשים הנשואים מספר שנים שהקשר ביניהם חזק יותר והפרידה עבורם קשה יותר?

אלא, שאם נבין מהו תפקידה של שנה זו נבין גם את ציווי התורה. ונבאר במשל: השנה הראשונה דומה ל"הרצה" של מכונית היוצאת מן המפעל. "הרצה" פירושה, שימוש במכונית בצורה מבוקרת לפי הוראות היצרן. צורך זה נעוץ בעובדה שכל חפץ היוצא מהמפעל מורכב מחלקים שונים המתחככים אחד בשני. כשמכשיר יוצא מהמפעל חלקיו עדיין לא עברו תקופת חיכוך מספקת, על מנת לאפשר לו לפעול במלוא תפוקתו.
אי לכך דורש היצרן מהקונה, להשתמש במכשיר בתקופה מסוימת – הנקבעת גם היא על ידי היצרן – בצורה הדרגתית ועדינה. כך שאם יתגלו תקלות ניתן יהיה לאתרן מיד ולתקנם כדי שלא יווצר נזק בלתי הפיך. במידה ואדם אינו עושה את תקופת ה"הרצה" כפי שהיא נקבעה על ידי היצרן ולפי הוראותיו, מסיר היצרן את אחריותו מהמוצר, ומאז ואילך כל תיקון – יקר ככל שיהיה – יהיה על חשבון הקונה.

זהו תפקידה של השנה הראשונה!
בורא העולם נתן לנו "הוראות יצרן". ומה הם? – "כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבור עליו לכל דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושימח את אשתו אשר לקח". שנה זו היא תקופת ה"הרצה" של בני הזוג. הרי בעל ואישה הם שני "חלקים" שונים זה מזה במספר תחומים; בצורת החשיבה שלהם, בצורת הדיבור, במבנה הגופני, בצורת התגובה שלהם לאירועים שונים ועוד… לכן נתנה להם התורה זמן בה בו הם "משתפשפים" אחד כלפי השני. בשנה זו הם מכירים לעומק, לאורך ולרוחב אחד את השני, בטרם יוצאים הם אל הדרך הארוכה – חיי הנישואין.

ואם ישאל האדם: הרי נאמר בחז"ל (סוטה ב.) שארבעים יום קודם יצירת הוולד מתאימים לו בשמיים את בת זוגו? – נכון, אבל הרי הם לא נולדים כזוג תאומים… כל אחד מהם מטביע בעצמו במשך ימי חייו טבעים והרגלים שונים ומביאם עמו לחיי נישואיו, ו'זיזים' אלו עשויים לפגום בהרמוניה, ולכן חייבים הם לעבור תקופה זו. ובל נשכח, שאם רוצים שה"הרצה" תעבור בשלום חייבים לעשותה בדיוק לפי הוראות היצרן – התורה הקדושה!
חשוב לדעת: כי לרוב חוסר ה"הרצה" לא יבוא לידי ביטוי בשנה הראשונה; אז הרכב עדיין חדש, ויש לו כושר סיבולת גדול… אבל תוך שנתיים-שלוש, אם לא ביצעו בני הזוג את ה"הרצה כראוי" העסק מתחיל לקרטע; החלקים שלא הותאמו אחד לשני יבקשו לחרוג מהמסגרת שהוקבעה להם… אולם אם 'הריצו' את הזיווג בצורה נכונה, אם השתדלו להכיר את השני ולהתאים עצמם אחד אל השני, או אז תיסע "מכונית חיי נישואיהן" בבטחה לאורך ימים ושנים!

זו גם הסיבה לכך שלעתים בתחילת פגישת הייעוץ עם "זוגות חדשים", ישאל היועץ את הזוג שלפניו: "איך הייתה השנה הראשונה שלכם"? ומדוע? מכיון שכשיודעים שה"הרצה" לא נעשתה כלל, או שנעשתה אך לא בצורה מושלמת, שוב אין צורך לחקור ולבדוק איפה נתקעה הצלחת חיי נישואיהן…

אז מה עושים? – מדברים!
וכך כתב מרן ה'חזון איש' זצ"ל במכתבו: "עליו להשתדל להראות אהבה וקירוב בריבוי שיחה וריצוי, ומה שאמרו (אבות א, ה): "אל תרבה שיחה עם האשה"… לא בשנה ראשונה שצריך להשתדלות התאחדות, שזה כוונת היצירה – "והיו לבשר אחד" (בראשית ב, כד). כלומר, בשנה זו על בני הזוג לשוחח רבות עם השני, להכיר וללמוד איש את רעהו, לדון ולהתייעץ, להסתגל ולהתאחד!

נסיים בדבריו הנפלאים של הרש"ר הירש (על הפסוק 'כי יקח איש אשה חדשה'): "חובת האיש לאושר הנישואים היא גדולה בעיני התורה… לפיכך במשך שנה תמימה לאחר הנישואים היא פוטרת את האיש מכל חובות הציבור ואף אוסרת את הטלתן עליו. באותה שנה יחיה האיש רק למען ביתו ויתמסר לביסוס אושר אשתו".

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. איי הניסוח …. צריך לברור את המילים בעדינות כשכותבים על כזה נושא.. אחרת זה יוצא אחרת לגמרי ממה שהתכוונו!

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב