מבקר המדינה לשעבר הלך לעולמו

לפני זמן קצר נפטר מבקר המדינה לשעבר השופט מיכה לינדנשטראוס. בן 82 בפטירתו.

לפני זמן קצר נפטר מבקר המדינה לשעבר השופט מיכה לינדנשטראוס. בן 82 בפטירתו.

מבקר המדינה נולד בברלין למרגרטה (מרגלית), לבורנטית בבית חולים, ולאהרון ולטר לינדנשטראוס (1977-1904) שהיה עורך דין, נציג הסוכנות היהודית בברלין וב-1938 היה חבר במשלחת שדנה בווינה עם אדולף אייכמן על עליית יהודי גרמניה לישראל. אחיו היחיד של מיכה, ורנר, מת בגיל 4 ממחלה, עוד טרם הולדתו של מיכה. המשפחה הצליחה להחלץ מגרמניה ולעלות לארץ ישראל בהיותו בן שנתיים. הם התיישבו בדירת חדר בתל אביב. אביו לא מצא עבודה ואמו פירנסה את המשפחה ממכירת מוצרי קוסמטיקה. אחרי כארבע שנים עברה המשפחה לחיפה, שם מצא האב עבודה בבנק ומאוחר יותר היה מנהל סניף של הבנק לתעשייה בחיפה. האב היה פעיל במפלגת הציונים הכלליים ואחר כך בגח"ל, כיהן מטעמן במועצת העיר חיפה והתמודד מטעמן על ראשות העיר.

לינדשטראוס למד בנערותו בגימנסיה ביאליק בחיפה ולאחר מכן למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1965 קיבל תואר שני במשפטים מהאוניברסיטה העברית.

לינדנשטראוס כיהן כתובע צבאי וכיועץ המשפטי של נפת השומרון. במסגרת עבודתו זו שימש כתובע במשפטים רבים של מחבלים ופעילי פת"ח. לינדנשטראוס פעל ליצירת קשרים עם האוכלוסייה האזרחית ביהודה ושומרון. הוא הזמין את עורכי הדין הערביים להכיר את בתי הדין הצבאיים ושכנע אותם להפסיק את החרם על מערכת המשפט הצבאית. במאי 1970 נתמנה לעוזר לענייני השטחים של השר שמעון פרס שהיה ממונה על השטחים המוחזקים, תפקיד בו עסק בפיתוח תשתיות ועידוד הכלכלה בשטחים[11]. במסגרת תפקידו הוא היה מנכ"ל קרן הנאמנות למען הפליטים.

באמצע 1971 נתמנה לשופט בבית משפט צבאי, בדרגת רב-סרן[13]. ב-1972 מונה לשופט תעבורה. באפריל 1975 מונה לשופט בבית משפט השלום בחיפה[14] ומאז גר בעיר. כשופט שלום הוא קרא מספר פעמים להסדיר מתן פיצויים לאנשים שנעצרו במעצר שווא[15].

בשנת 1981 מונה לשופט בפועל בבית המשפט המחוזי בחיפה וב-17 במרץ 1982 מונה לשופט קבוע בבית המשפט המחוזי בנצרת ולקראת סוף שנות ה-80 עבר לחיפה. במקביל לכהונתו כשופט בבית המשפט המחוזי היה יושב ראש התנועה לארץ ישראל טובה.

שנים רבות במהלך כהונתו בבית משפט השלום ובבית המשפט המחוזי שימש גם שופט נוער. בשנת 1995 התמנה לסגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה וב-1999 מונה לנשיא בית המשפט המחוזי בעיר תפקיד בו כיהן עד פרישתו לגמלאות בשנת 200[ בהמשך מונה גם ליושב ראש נציגות השופטים בישראל. שמו עלה לכותרות כאשר זיכה את נאשמי פרשת האונס בשמרת בפסק דין שנהפך על ידי בית המשפט העליון. כיו"ר נציגות השופטים בישראל התפרסם במאבקו הנחרץ לביטול משוב השופטים של לשכת עורכי הדין בישראל והיה ממובילי חרם השופטים על אירועי הלשכה.

הוא זיכה את נתניהו במספר פרשות וספג על כך ביקורת רבה מעיתונאי השמאל, הוא זכה באות אביר איכות השלטון לשנת 2009 על פועלו כתפקיד מבקר המדינה.

המסקנות האישיות החמורות ביותר שעלו מבדיקת המבקר נגעו להתנהלותם של שרי הפנים והאוצר, אלי ישי ויובל שטייניץ, למחלוקת ולחילופי ההאשמות ביניהם באשר לתוספת התקציב למערך הכבאות הקורס. השניים, כפי שציין בדוח, "נושאים באחריות מיוחדת למחדלים החמורים שהביאו לרמת המוכנות וההיערכות הנמוכה במיוחד של שירותי הכבאות וההצלה ערב פרוץ השריפה, וכפי שבאה לידי ביטוי במהלכה".

גם שמו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לא נפקד מאותו דוח, שבו קבע לינדנשטראוס כי הוא "נושא מתוקף תפקידו ומעמדו באחריות כוללת על פעולות הממשלה ונושא באחריות כוללת לליקויים ולכשלים". הסיבה לכך, לטענת לינדנשטראוס, היא כי "אל שולחנו (של נתניהו) התנקזו במשך זמן רב הטענות והמחלוקות שבין משרדי הפנים והאוצר והיה עליו להכריע בעניינן – אולם במשך תקופה ארוכה מדי נמנע ראש הממשלה מלהטיל את כובד משקלו לצורך הסדרת מחלוקת זו". לינדנשטראוס ציין כי נתניהו "היה ער למצבו החמור של מערך הכבאות וההצלה" ושיבח את מהלכי נתניהו שהובילו להבאת הסופר-טנקר.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.