מגבירים את הביטחון אצל הילדים • ראיון

ספר ילדים חדש "קסמים שבלב" רואה אור בימים אלה והוא כלי מצוין להורים שמחפשים דרך מקורית וקלה שתסייע בחיזוק הביטחון והאהבה העצמית של ילדיהם. הספר מכיל סיפורים קצרים המבוססים על עקרונות מטכניקת הטיפול NLP ועל מחקרים של מוח ורגש בנושא אושר, שיחה עם מחברת הספר, יעל וינר על ההבנה שלה לחולל שינוי, "היא לא רוצה להעביר לבנה אמונות שליליות שהתקבעו בה ביחס לעצמה ולחיים במהלך השנים" // ראיון

מחברת הספר, יעל וינר, היא  עורכת דין, מאסטר בשיטת NLP, מלווה הורים ומנחה סדנאות להורים. הרעיון לכתיבת הספר נולד לפני 9 שנים, עם לידת בנה היחיד. כחודשיים לאחר שנולד, נפל ליעל אסימון והיא הבינה כי היא לא רוצה להעביר לבנה אמונות שליליות שהתקבעו בה ביחס לעצמה ולחיים במהלך השנים.

וינר, שהיתה כבר אז בוגרת לימודי שיטת NLP הבינה כי כהורים אנחנו משפיעים בייחוד על פיתוח דפוסי מחשבה, מיומנויות רגשיות ותגובות התנהגותיות של ילדינו. מיומנויות ותגובות אלה יהפכו להרגלים, שילוו ויפעילו את הילדים גם כבוגרים. לכן סיטואציות היומיום הן הזדמנויות ללמד ילדים ליצור בתוכם הרגלים מעצימים, וללמד אותם תקשורת טובה עם עצמם שתאפשר להם לחוות אהבה, אופטימיות וגמישות מחשבתית. כך למעשה נולדה גישת "קסמים שלב".

יעל וינר – מאסטר בשיטת הטיפול N.L.P, מלווה הורים, מנחה סדנאות להורים

 

הסיפורים מאפשרים לילדים לימוד חווייתי של חיבור לתחושת ערך עצמי ללא התניה של התנהגות טובה או הצלחות, הקניית גמישות התנהגותית על ידי הטמעת ההבנה שהתנהגויות ניתנות לשינוי ולימוד מיומנויות רגשיות, הבנה שמותר להרגיש הכל ואימון היכולת להירגע, להתחבר לכוחות הפנימיים, לבחור התנהגויות ולאלתר פתרונות.

"אחד הנושאים המהותיים ללמד ילדים הוא שההתנהגות שלהם ניתנת לשינוי", מסבירה וינר. "השפה מלמדת אותנו כי מה שאנחנו עושים או מרגישים מגדיר את מי שאנחנו ברגע שעשינו או הרגשנו. לדוגמא: אם אנחנו בוכים אנחנו בכיינים, ואם אנחנו לא עוזרים אנחנו אגואיסטים או עצלנים. אמונה כזו עלולה לקבע את התנהגות הילדים כאמת קבועה שלא משתנה. למעשה השפה מלמדת אותנו מנגנון ביקורתי וסוגר. גישת קסמים שבלב מאפשרת לפרוץ את המחסום הזה. היא מאפשרת להפוך את הבית למקום בטוח ללמידה תוך קיומם של גבולות".

הגישה שפיתחה וינר מאפשרת למבוגרים לעזור לילדים לשנות או לאזן את התנהגותם השלילית. "בחלק מההתנהגויות השליליות נמצאת איכות שחשוב לשמר", אומרת וינר. "גמישות התנהגותית מתחילה בהבנה שלנו ההורים שילדנו יכולים לשנות את ההתנהגויות השליליות ובסיוע שלנו ללמד אותם כלים שיעזרו להם ליצור את השינוי.

"אמא עצוב לי בגן" אמר בן ה- 2.8 "אין לי בגן חברים".

הוא רק בין 2.8 וכבר הוא צריך להתמודד עם ילדים שאומרים "אני לא אהיה חבר שלך, אתה קטן" ?
את השאלה הזאת שאלה אותי בתדהמה האמא שהגיע אלי כשבנה בן ה- 2.8 נכנס לגן חדש. גן בו רוב הילדים היו גדולים ממנו ואימצו אסטרטגיה כוחנית של "אני גדול/ אתה קטן", "אני לא אהיה חבר שלך".
הגננות מצידן סיפרו על קליטה טובה. על ילד שמח.

הילד היה שבועיים בגן החדש והאם הייתה אובדת עצות. להישאר….לעבור….

הורים רבים חושבים שהאחריות ללימוד כישורים חברתיים היא על הגננות.
אך יש דברים שניתן לעשות עם הילדים בבית.
האחריות לחיזוק הילדים היא קודם כל עלינו ההורים.

אז מה עושים?
יש גישה אשר אומרת – תאמין בליבך בילדך תסמוך עליו – הכל יסתדר.
יש גישה אשר אומרת – אני אסדר עבור ילדי את העולם – שלא יחווה שום כאב.
הגישה שאני רוצה להציג בפניכם דוגלת בדרך האמצע – אנו ההורים אחראים להעניק לילדנו כלים מחשבתיים, רגשיים והתנהגותיים ואז לזרוק אותם למים.
בגישה הזו אנו נהיים האחראיים העיקריים לחינוך ילדנו מבחינת כישורי חיים.

אז מה עושים בפועל? 

לימוד כישורים חברתיים:
קיימת חשיבות רבה ללימוד כישורי דיאלוג וחברות באופן מעשי.
איך עושים את זה?
מזמינים ילד או ילדה אלינו הביתה ועוזרים להם ליצור חברות טובה ביניהם.
מלמדים אותם איך ליצור דיאלוג כאשר שניהם רוצים אותו צעצוע או משחק.
מסבירים לילדים שאצלנו בבית יש כללים לאיך חברים משחקים.
אצלנו בבית חברים לא אומרים "אני לא אהיה חבר שלך" כשרוצים את אותו משחק.
אצלנו ממציאים רעיונות איך משחקים ביחד.
ומתמידים.

לימוד מיומנויות חברתיות על חם:
כשהילד מספר על סיטואציה כמו "היום רועי הציק לי", "היום שחר לקחה לי משחק"
מתאמנים עם הילד בבית על האופן בו הוא יכול לנהוג בסיטואציה דומה.
מה התשובה שהוא יכול לענות.
והופכים את זה למשחק.
לפעמים אולי הוא יענה בקול "די".
לפעמים אולי הוא יבחר להגיד משהו שמצחיק אותו כמו: "בלוכיבוליבולי"
זה לא משנה באמת מה הוא יבחר לעשות – מה שמשנה זה שבזמן אמת תהיה לו אופציית פעולה נגישה ומחזקת.

לימוד גמישות באמצעות סיפור:
לפעמים כשילד רוצה לשחק עם ילד אחר הוא נתקל ב"לא".
אחת הדרכים ללמד גמישות היא באמצעות סיפורים.
אחד הספרים המומלצים הינו הספר "הקטר קטן הכחול שיכול" (מאת ווטי פיפר).
מתרכזים עם הילדים דווקא בדמות ה…ליצן
הליצן שלא התייאש – עצר כל פעם קטר אחר – עד שמצא קטר שהסכים.
כמו בסיפור – גם אם ילד אחד לא רוצה לשחק…יש הרבה ילדים….ממשיכים הלאה כמו הליצן…עד שאחד ירצה.

שימוש במוח ליצירת עיגונים חיוביים:
כמה כללים על המוח:
– המוח עובד על קיצורי דרך – שנקראים התניות.
לדוגמא: אם נלך תמיד באותו שביל ויהיה מקום בו יהיה עלינו להתכופף בגלל ענף – גם אם
יורידו את הענף באופן אוטומטי כל פעם שנחלוף באותה נקודה נמצא את עצמנו מתכופפים
או רוצים להתכופף.
– המוח לא מבחין בין דברים שקורים באמת או לא באמת : תדמיינו במוח קינוח אהוב מיוחד
מרגישים את החשק??

שימוש נכון באופן בו המוח עובד יכול לנו ליצור בילדנו עגונים של אהבה ובטחון.
לדוגמא: ציידו את ילדכם בשקית דמיונית של חיבוקים ונשיקות מכם שזמינה להם תמיד עם האהבה שלכם.

לימוד הילד מי שהוא:

בין אם הנושא החברתי נובע מנסיבות חיצוניות אובייקטיביות כמו במקרה שהיה עם בני ובין אם לאו.  מומלץ לבחון עם עצמכם מה הדימוי שנבנה לילדכם בבית?
האם אתם רואים ומלמדים את הילד מה הכוחות שבו? או שאתם לכודים באופן בו הוא מתנהג כרגע?
אם הוא נתפס אצלכם כקשה, עקשן, נודניק, מעצבן, חסר תקנה, חלש ועוד – זה הזמן להבין שאלו התנהגויות שניתנות לשינוי.
לימדו מה האיכויות החיוביות שמאפיינות את ילדכם. ובנו את הדימוי הפנימי של ילדכם על סמך האיכויות של מי שהוא.
ולגבי ההתנהגויות? למדו מיומנויות שיעזרו לילדים ליצור שינוי. הם ילדים. זה הגיל בו הם
יכולים להשתנות אם רק נלמד אותם איך.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.