מדד האושר העולמי קובע: הישראלי הוא אדם מאושר

במדד האושר העולמי שנבחן על מדינות רבות בעולם נמצא כי למרות האיפיון של הישראלי כ"מקטר" ולא מרוצה- ישראל נמצאת במקום ה – 11 בדירוג האושר

במדינות רבות החלו לחקור מיהו מאושר ומה הופך את האזרחים למאושרים מטרת המחקר היא כיצד ניתן להשיג את המטרה הנכספת כל כך. בשנים האחרונות הולכת ומתחזקת ההבנה אצל מקבלי החלטות בכירים והכלכלנים כי בסופו של דבר הערך החשוב באמת, הוא מידת האושר אצל האזרחים.

כדי להחליט על כך נקבע מדד האושר העולמי. מדד האושר העולמי לשנת 2013, מדרג את המדינות ומספק גם תובנות.

את הדו"ח, יצרו שלושה חוקרים מארה"ב, קנדה ואנגליה. בפתיחתו של הדו"ח, מציינים החוקרים כי העולם מצוי בוויכוח עקרוני שעוסק במטרות המדיניות הציבורית, שעיקרו הוא בשאלה: מהן מטרות הפיתוח העיקריות לשנים 2015 עד 2030. את דו"ח האושר העולמי הם מציעים כתרומה לוויכוח זה.

כבר ביולי 2011 נקבע בעצרת הכללית של האו"ם, כי על המדינות יש למדוד ולכמת את האושר של אזרחי המדינה. במקביל, פורסם גם מדד האושר העולמי הראשון. את בסיס אמות המידה קבע ארגון המדינות המתועשות, ה-OECD, והוא זה שהתווה את הקווים המנחים לאמות המדידה הבינלאומיות של Well Being. כוונת המינוח הוא לרווחת האדם להרגשה טובה, בריאות ורוגע נפשי.

את מדד האושר בחנו לפי מדדים וקריטריונים מסוימים שמדרגים את רגשות וחיי האנשים.

את המדידות חילקו החוקרים לשלושה סוגים: בדיקת הרגשות חיוביים ביום שקדם למועד השאלון, רגשות שליליים ביום שקדם לשאלון והערכה לגבי חייו כאדם כמכלול אחד.

את מדד האושר חקרו על תושבי 156 מדינות שונות ברחבי העולם. בשנים האחרונות מאז המשבר בשנת 2008, נרשם שיפור בתחושת האושר שמתרחש בעולם, זאת יחד עם השיפור וההתאוששות הכלכלית. את מגמת השיפור העולמי חווים באיטיות אך הוא חד כיווני ולכן מעודד. בבדיקה שערכו נמצא כי תושבי העולם מרגישים מאושרים במידה קלה יותר מאשר לפני חמש שנים.

תושבי מזרח אסיה ודרום אמריקה, הם הבולטים ביותר במגמה זאת. נראה כי השיפור הכלכלי האיטי אך הקבוע ומתמשך בארצות אלו, מגביר אצל האזרחים באיזור זה את תחושת האושר. עליית מעמד הביניים שם, ומיעוט העוני, הוא גורם מפתח בהבנת המגמה בעליית האושר.

הידרדרות האושר בעקבות ה'אביב הערבי'

התושבים במדינות ערב שבהן מתרחש ה"אביב הערבי" הם היוצאים מן הכלל, במגמת עליית האושר ובאופן מובהק. באופן ברור, קיימת הידרדרות ניכרת בתחושת האושר של התושבים בכל ארצות ערב . בסדרה של מדינות ערביות, שנבחנו במדד האושר כולל העשירות שבינהן, יצאו מדינות אלו נמוכות בדירוג המדד. באיזור הערבי שמסביב מדינת ישראל יש חוסר ברור באושר: הבולטות שבמדינות חסרות האושר, הן: מצרים שדורגה במקום 130, וסוריה שבה מתרחשת מלחמת אזרחים קשה מזה שלוש שנים ודורגה במקום 148 מתוך 156.

הישראלים מאושרים

אז למרות שוודאי חשבתם כי ישראלי ממוצע שרגיל לקטר על המדינה, על החיים ועל כל מה שסביבו וידורג בתחתית הסקאלה אל האושר, מסתבר כי נכונה הפתעה מאושרת: הישראלים נמצאים במקום ה-11 בסולם האושר. מה שמסביר ומוכיח כי תושבי מדינת ישראל הם בין האנשים המאושרים בעולם!

בנוסף, נמצא כי מתקיים קשר הדוק בין מדד האושר העולמי ובין מדד הפיתוח האנושי של האו"ם – שבו דורגה ישראל במקום ה-16.

איך זה יכול להיות שאנו מדורגים בצמרת מדד האושר?

התשובה המתבקשת ביותר היא שלא מחייב שלנו טוב כל כך, אך לאחרים קשה עוד יותר. לאחר המשבר בשנת 2008, שחווה העולם אנשי המדינות המערביות, מרגישים הרבה פחות טוב בכל מה שקשור למצבם האישי ואפשר להניח כי לו מדד זה היה נבחן לפני כעשור, אזרחי ישראל היו מדורגים במקום נמוך יותר, זאת בעיקר ומכיון שבמדינות מערביות אחרות הרגשת האושר הייתה טובה יותר.

בכל הנוגע לישראל, עיקר ההסבר על פי הדו"ח, הוא כי איכות החיים, ההתפתחות הטכנולוגית והכלכלית הינן במגמת שיפור חזק ומתמיד. כך שיתכן כי תושבים אחרים בעולם המערבי מרגישים קצת פחות טוב מבעבר, אך הישראלים מרגישים הרבה יותר טוב מבעבר.

אם כך רשמו לפניכם: למרות ההרגל הפסיכולוגי תרבותי שמתאפיין בכך שאנחנו אוהבים להתלונן, לבקר את המדינה, ולחשוב כי הדשא של השכן ירוק יותר- דו"ח האושר העולמי, טוען ומוכיח אחרת.

מהו השילוב הראוי להפיכת מדינה למאושרת?

המחקר מסביר כי האושר הגיע בעקבות שילוב של תוחלת חיים גבוהה, תוצר לנפש גבוה, תנאים סוציאליים טובים, "הידיעה כי אפשר לסמוך על מישהו בעת צרה אישית", יכולת נדיבות ברמה האישית, חופש הבחירה האישית וחוסר תחושה של שחיתות ציבורית. במרבית הפרמטרים הללו דורגה מדינת ישראל במקומות גבוהים.

בתוחלת החיים ממוקמת מדינת ישראל, אצל הגברים- השניה! בעולם ואצל הנשים דורגה במקום ה-11.

התוצר לנפש בישראל עלה בצורה משמעותית מאוד בשנים האחרונות והוא בין הגבוהים ביחס לרוב מדינות העולם, על פי החישובים האחרונים קיבלה ישראל את המקום ה-26. בנוסף ולמרות הביקורת הציבורית, התנאים הסוציאליים בישראל, מקבלים מקום טוב באמצע בסולם האושר.

ב"יש לנו על מי להישען" או בשפת החוקרים "הידיעה כי אפשר לסמוך על מישהו בעת צרה אישית"- דורגה ישראל באחד הציונים הגבוהים בעולם – מה שמוכיח כי העזרה והערבות ההדדית טבועים לנו עמוק בדם. אזרחי ישראל גם דורגו ברמת נדיבות גבוהה יחסית. ישראלי ממוצע חש כי ניתן לו חופש הבחירה בכל הנוגע לצורת החיים בה יבחר ובבחירות העתידיות שלו כאדם. הדו"ח מוכיח כי דירוג האושר של ישראלים נפגע בעיקר, בגלל התחושה שנוגעת לשחיתות ציבורית(אפרופו, פרשת הולילנד).

במחקר מציינים כי ברוב הפרמטרים המצויים, בישראל ישנה מגמת שיפור ביחס לעבר.

אפקט האושר

במחקר מוכח בבירור כי לאנשים שמחים יותר, שלהם חיים מספקים יותר ושסביבתם מלאה באנשים מאושרים יותר, הסבירות גבוהה יותר לבריאות טובה, עוד מוכח כי כושר הייצור והיצירתיות גובר והם גם יהיו בעלי קשרים חברתיים טובים. בהשפעת האושר שלהם משפיעים התושבים גם על קרוביהם וכך על כל תושבי המדינה.

משום כך קיימת דרישה גוברת בעולם שמדיניות ציבורית תהיה קשורה למדד האושר ושראשי מדינות רבים החליטו לשפר את תחושת האושר של תושבי מדינתם.

כדי ליצור אושר יש למנוע חוסר אושר

הגורם המרכזי לחוסר אושר הינו דיכאון מתמשך. הדיכאון נמצא במחקרים אלו, כגורם שמסביר בצורה הטובה ביותר, מצב של חוסר אושר. בנתון מדהים שפורסם במחקר, מסתבר כי כ-10% מאזרחי העולם מצוי בדיכאון מתמשך, מדובר בדיכאון קליני שמחייב טיפול תרופתי, אך בחלק מן המדינות אין אפשרות כלכלית לתושבים לרכוש תרופות שמטפלות בכך.

המסקנה המתבקשת: תהיו מאושרים, זה משתלם, לכם לסביבתכם ולבריאותכם.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.