מדוע קבעו את יום השואה בכז' בניסן?

בתחילה הרבנות הראשית ציינה את יום השואה בעשרה בטבת, אך ב-1951 כמה שנים לאחר הכרזת המדינה החליטה המדינה להפקיע מידי הרבנות את האחריות על יום השואה ולייחד את יום השנה כאיזכור לשואה והגבורה לציון מרד גטו ורשה. { היסטוריה}

כמידי שנה יציינו בישראל את יום השואה בכ"ז בניסן‏ שמוקדש להתייחדות עם זכר השואה שהמיטה גרמניה הנאצית על העם היהודי

בתחילה הרבנות הראשית ציינה את יום השואה בעשרה בטבת, אך ב-1951 כמה שנים לאחר הכרזת המדינה החליטה המדינה  להפקיע מידי הרבנות את האחריות על יום השואה ולייחד את יום השנה כאיזכור לשואה והגבורה. לצורך כך ביקשו לציין את האירוע לזכר פרוץ מרד גטו ורשה – המרד היהודי הגדול ביותר שפרץ בתקופת השואה, כיום לציון זיכרון השואה והגבורה.

אולם, המרד בוורשה פרץ ב-19 באפריל 1943, י"ד בניסן ערב חג הפסח ה'תש"ג, וערב חג הפסח הוא לא זמן מתאים  ליום זיכרון. לבסוף קבעו את יום השואה כשבוע לאחר חג הפסח – יום  כ"ז בניסן כיום הזיכרון לשואה, כעבור כמה שנים החליטו לציין את התאריך כאקט סמלי לקרבנות שמתו על קידוש השם וחירפו את נפשם ועמדו בגבורה בימים הקשים.

באופן סמלי התאריך חל  בימי ספירת העומר שבו מתאבלים על 24 אלף תלמידי רבי עקיבא משום שלא נהגו כבדו זה בזה.

בנוסף, מלחמת העולם השנייה מסתיימת אף בימים האחרונים של חודש אפריל בו נתלה הרודן מוסליני וכעבור 48 שעות של קרבות עזים בין הרוסים לגרמנים – בסיוע חיילי ארה"ב כבשו את ברלין – ב29 באפריל התאבד אדלוף היטלר. בכך תמה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.