חפצים בחיים? מדור חדש! הלכות שמירת הלשון- הלכה יומית בוידאו ובטקסט (2)

הלכות רכילות, כלל ב' , סעיפים  א' וב' לקריאה עם פירוש ולצפיה בוידאו.

הלכות רכילות – כלל ב'

בִּכְלָל זֶה יְבֹאר הַדִּין דְּאַפֵּי תְּלָתָא לְעִנְין רְכִילוּת, וְעוֹד שְׁאָר פְּרָטִים, וּבוֹ ד' סְעִיפִים.


הלכות רכילות כלל ב – א

אָסוּר לְסַפֵּר רְכִילוּת, אֲפִלּוּ בִּפְנֵי יָחִיד, (א) וְכָל שֶׁכֵּן בִּפְנֵי רַבִּים.

(א) וכ"ש בפני רבים. ולא אמרינן כיון דסיפר בפני רבים, א"כ ידע בודאי שיבוא הדבר לאזני האיש שסיפר עליו הרכילות, והוי כאלו אמר לו בפניו אתה דיברת על האיש הזה כך וכך. משום דגם זה רכילות גמורה היא, כמו שמבואר לקמן בכלל ג' ס"א. ועיין לעיל בהלכות לשה"ר בתחלת כלל ב' בבמ"ח שדין זה הוא הסכמת כל הפוסקים. (באר מים חיים)


לצפיה בשיעור מפי הרב משה לוי:

הלכות רכילות כלל ב – ב

אֲפִלּוּ אֲבַק רְכִילוּת (כְּפִי מה שנבאר לקמן בכלל ח מה נקרא אבק רכִילוּת) גַּם כֵּן אָסוּר לְסַפֵּר בְּכָל גַּוְנִי. וַאֲפִלּוּ אִם הַדִּבּוּר שֶׁלּוֹ שֶׁמְּסַפֵּר לוֹ, מַה שֶּׁאָמַר פְּלוֹנִי עָלָיו, יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי פָּנִים, אִם הוּא אוֹמְרָה (ב) בְּאֹפֶן דְּמוּכָח, שֶׁכַּוָּנַת הָרִאשׁוֹן הָיְתָה לְגַנּוֹתוֹ, בְּוַדַּאי אָסוּר בְּכָל גַּוְנִי, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא מוֹצִיא זֶה מִלְּשׁוֹנוֹ, בְּעִנְיַן דְּנוֹטֶה יוֹתֵר כַּפֵּרוּשׁ הָאַחֵר שֶׁיֵּשׁ בִּדְבָרָיו, שֶׁכַּוָּנַת הָרִאשׁוֹן לֹא הָיְתָה לְגַנּוֹתוֹ, אַף עַל פִּי כֵן (ג) אִם הוּא מַכִּיר אֶת טִבְעוֹ שֶׁל זֶה הַשֵּׁנִי, שֶׁהוּא אִישׁ נִרְגָן, (הַיְנוּ, שֶׁהוּא דָּן אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף חוֹב תָּמִיד, וְכָל מַה שֶּׁחֲבֵרוֹ עוֹשֶׂה, אוֹ מְדַבֵּר, הוּא אוֹמֵר שֶׁכִּוֵּן רַק לְהִתְנַגֵּד לוֹ בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בְּשַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה לְרַבֵּנוּ יוֹנָה), אוֹ שֶׁיֵּשׁ לְבַד זֶה קְצָת שִׂנְאָה בֵּינֵיהֶם מִכְּבָר, וְאִישׁ כָּזֶה אֵינוֹ צָּרִיךְ רַק לִמְצֹא עֲלִילָה עַל חֲבֵרוֹ, אָסוּר בְּכָל גַּוְנִי.

(ב) באופן דמוכח וכו'. כל זה ביארנו לעיל בחלק א' בבמ"ח הנ"ל באות ב' עי"ש *. (באר מים חיים)

* ואם הוא אומרה בלשון דמישתמע לתרי אפי, ואינה נוטה לכאן יותר מכאן, צ"ע אם מותר או אסור. דאפשר דחיישינן פן ידין השומע אותו לכף חוב, ויחשוב שבודאי כונתו היתה לגנות אותו. ולכאורה ראיה מב"ק (צ"ט ע"ב) דמותר, דאיתא שם בההוא עובדא דמגרומתא דטרפיה רב ופטריה לטבח מלשלומי דמי, ופגעו ביה רב כהנא ור' אסי בבעל הבהמה ואמרו ליה עבד בך רב תרתי. וקמקשי הגמרא מאי תרתי, אילימא תרתי לגריעותא וכו' והתניא מנין ליוצא מבית דין לא יאמר אני מזכה וחבירי מחייבין וכו'. אלא תרתי למעליותא, דלא אוכלך ספק איסורא וכו'. ועל כרחך רב כהנא ור' אסי לא פירשו דבריהם, דאל"ה מאי מקשי הגמ' בתחלה, ואפ"ה לא חששו פן יחשוב בעל הבהמה שכונתם לגריעותא. ויש לדחות, דכונת הגמרא מאי תרתי, איך סיימו רב כהנא ור' אסי את דבריהן, אילימא וכו'.

אי נמי דאמוראים ובפרט רב הוו פקיע שמייהו טובא, וודאי ידין אותו בעל הבהמה דכונתו למעליותא, ולא יהיה לו עי"ז תרעומות עליו. ?? [כעין זה תירץ בתשובת ר"י ברונא על ר' יהושע בשבת קכ"ז במה שהביא עצמו לכאורה לידי חשד]. אבל באנשים דעלמא, אימא לך דאסור. ואפשר דדבר זה תלוי, אם אדם מתבייש לומר באופן זה בפני הראשון, (פי' כגון שראובן אומר לשמעון, לוי אמר עליך כך, לוי הוא הראשון). ועיין לעיל בבמ"ח הנ"ל בביאורנו את שיטת התוספות. (הגהה).

9 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. יישר כוח על היוזמה רק אם אפשר לכתוב בלשון יותר מובנת ופשוטה לנשים,ולילדים,תודה!

    טלי |
    הגב
  2. יפה . כיכר השבת ובחדרי חרדים צריכים ללמוד מכם איך לשלב בין חומר תורני לרכילות חרדית . שאפו

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב
  3. כל הכבוד לכם נהנתי מהרעיון המקסים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב
  4. סוף סוף ידשקיט מאתר חרדי אין את זה בשום אתר אחר וכל הכבוד לכם שאתם מכניסים לתכנים החרדים דברים באמת חרדיים

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב
    • כל הכבוד!!! הלכות לשון הרע הן הלכות שניתנו בהר סיני ליהודים .

      רחל |
      הגב