מדינה מתפרקת מנדל"ניה: על ההתפרקות מול הבדואים – טורו של מנחם רהט

       מדינת ישראל היא מהקטנות במדינות העולם. רק 22 אלף קמ"ר. מקום 153 ברשימת מדינות העולם, על פי גודלן. ואף על פי כן נועצים באדמותיה את טלפיהם שודדי קרקעות איסלמיסטים ונוצרים, שנפשם חומדת כמה שיותר נחלות בארצם של הפראיירים היהודים. תפוס כפי יכולתך.

ראש וראשון בזמננו לחומדי אדמותיה של הארץ שלנו, הוא הפולש הפלשתיני. החמדנות הזו מוטמעת היטב באמנה הפלשתינית ("מן הירדן עד הים"), של הרשעות הפלשתינית וכנופיות חמאס. לצידם חומדים את אדמותינו הבידואים בנגב וערביי הגליל, שדגלי אש"ף המונפים בהפגנותיהם מעידים על כוונותיהם האמיתיות. אבל הפלשתינים בסך הכל בהולכים בדרכי הכנסיה הנוצרית. היא אבי אבות חגיגת שוד קרקעות ארץ הקודש, והיא מחזיקה כיום ב'בעלותה' המפוקפקת, בשל רפיסותן של ממשלות ישראל לדורותיהן, כ-100,000 דונם מאדמות א"י.

אבל לא רק היא משתתפת בחגיגה. אפילו ממשלת רוסיה האתאיסטית, נעשה מאמינה-בת-מאמינה, כשמגיעים לסוגיית גזל אדמות ארץ הקודש. ממשלת רוסיה דורשת את הבעלות על מגרש הרוסים בירושלים, המשתרע על פני 68 דונם יקרים בלבה של הבירה, וכבר קיבלה נתחים ממנו: 'חצר סרגיי' שממשלת אריאל שרון, ותרן שטחים ידוע, החליטה ב-2005 להעניק להם (וממשלת נתניהו ביצעה בפועל את העברת החצר לידי הרוסים, במארס 2012, לאחר שהנשיא פוטין איים כי לא יבטל ביקור מדיני של נתניהו בקרמלין, אם הנכס לא יימסר מיידית לנציגיו).

שערוריית קבר דוד

עכשיו מתרוצצות שמועות עיקשות על שערוריה קרקעית חשאית חדשה בלבה של ירושלים: הסכמה חשאית (שמוכחשת פומבית) של ממשלת ישראל להעביר לבעלות הוותיקן נתח נכבד מאתר קבר דוד המלך בהר ציון. מדובר באולם הקרוי בפי הנוצרים 'חדר הסעודה האחרונה', בו על פי האגדה הנוצרית, סעד משיחם את סעודתו האחרונה, טרם צליבתו. יש טוענים כי מדובר באולטימטום של האפיפיור פרנציסקוס, בטרם ייאות לבקר בישראל.

הכנסיה, מסתבר, לא שבעה מבליעת נתחים מאדמות הארץ. על פי ידידי עו"ד מנחם גורמן, מרעננה, מומחה לענייני נדל"ן, שערך מחקר מעמיק בנושא, הצטיינה הכנסיה לגווניה בחמדנות שטחים בא"י, עד כי ניתן להשית עליה את דברי אליהו הנביא כלפי אחאב, שודד כרם נבות היזרעאלי: "הרצחת וגם ירשת?", לאמור: באירופה פרעתם ביהודים ובא"י שדדתם את אדמתם.

גורמן מצא כי 100,000 דונם, באזורים המבוקשים ביותר בארץ ישראל, נחשבים על פי החוק הישראלי, לשייכים למספר כנסיות. ההשתלטות על מרבית השטחים הללו, נעשתה מאמצע המאה ה-19 עד הכיבוש הבריטי ב-1917, מכוח חוק הקרקעות העותומני, המֶגֶ'לה, שנחקק בשנת 1858, וחוק נוסף משנת 1867, המרשה לנתינים זרים שאינם עותומנים, לרכוש אדמות בכל חלקי האימפריה.

לדבריו, הרכישות המסיביות הללו בוצעו ע"י תשלומי כסף לסולטן באיסטנבול, או למושל העותומני המקומי. "ה'מכירה' לכנסיות או לממשלות זרות", אומר גורמן, "היתה בדר"כ תוצאה של לחץ פוליטי שהפעילו מעצמות אירופיות על האימפריה העותומנית החולה והמוחלשת. מקור אחר לרכישות בודדות, היו ערבים או בדואים, שלא יכלו להוכיח בעלות על הקרקע אבל 'מכרו' אותה. דרך נוספת ל'רכישת' קרקעות בארץ ישראל היתה 'מתנות' שהעניק הסולטן לראשי מדינות שביקרו בפלשתינה, והפעילו לחץ פוליטי, ו/או תשלום שלמונים לקופת הסולטן".

       הבריטים שגירשו ב-1917 את התורכים מן הארץ, הכירו בחקיקה העותומנית באופן חלקי בלבד, ככל שהעניין שירת את אינטרסיהם.

חלוקת השלל

       גורמן: "שני הכובשים הזרים הללו, התורכים והבריטים, חילקו נתחים שונים של אדמת ארץ ישראל לגופים שונים ולמטרות שונות  תמורת שוחד, כספי או פוליטי. בעיצומה של מלחמת העולם השניה גירשו הבריטים מבתיהם תוך החרמת רכושם, ללא היסוס וללא מורא, מאות תושבים חברי כת הטמפלרים הגרמנים בשל אהדתם לשלטון הנאצי. הכל נעשה בשם חוקי המנדט ומתוקף חוקי הכתר הבריטי.

       "אתרים בולטים בארץ שניתנו כמתנה על ידי העותומנים, הם פסגת הר תבור, הר האושר ממערב לכינרת, כנסיית הדורמיציון ושטחים אחרים בירושלים, הר הכרמל ויפו. כפר נחום, לדוגמה, 'נקנה' על ידי הכנסיה ממספר בדואים שהיו באיזור. שטחים אחרים בצפון הארץ, איזור המושבה מגדל ושטחים בדרום ירושלים וברחביה, 'נקנו' בצורה דומה.

       "לכל הגורמים המעורבים בתפיסת קרקעות בארץ ישראל (עותומנים, כנסיות, מעצמות אירופיות) היה ברור וידוע כי הבעלים החוקיים של הקרקעות הללו, העם היהודי, שאינו נמצא בארצו, לא התייאש מארצו, לא ויתר עליה, והוא ייחל וחלם לחזור אליה. הכנסיות רכשו אדמות בא"י כדי להניף את הדגל הנוצרי על ארץ היהודים. הם לא התיישבו בארץ ולא היה להם ענין בכך.

       "לסולטן העותומני היה ברור כי שטחי א"י הם שטח כבוש, אך הוא 'מכר' ו'העניק' לגורמים זרים קרקעות לא לו. השלטון העותומני סחר באדמות א"י לכל המרבה במחיר או בהתאם לעוצמת הלחץ של המעצמות האירופיות. השלטון העותומני מעולם לא מכר או העניק במתנה לכנסיות או למעצמות, חלקים מאיסטנבול או איזמיר".

פיק ברכיים

       השלטונות העותמני והמנדטורי נמוגו השבח לא-ל, אך על יורשתם ממשלת ישראל, שאמורה להיות נציגת העם היהודי, אינה מעיזה לתבוע את עלבון הארץ הזאת מידי הכובשים הזרים. כבר עם קום המדינה נאלמה הממשלה דום וקיבלה פיק ברכיים, כשהחליטה להכיר בחוקי המג'לה ובתוקפן המשפטי של ה'רכישות' הכפויות והבלתי חוקיות של אדמות א"י, שרובן המוחלט נשדד כאמור על ידי זרים, שעשו כבתוך שלהם באדמות לא להם, במרוצת 70-80 השנה שקדמו להקמת מדינת ישראל.

       זאת ועוד, אומר גורמן: אסור לשכוח, שתפיסת אדמות ארץ ישראל, נעשתה ע"י הכנסיה, בתקופה שנציגיה בכל ארצות אירופה רדפו יהודים, פגעו בגופם וברכושם והסיתו המונים נבערים להשמיד קהילות שלימות ולבזוז רכושן. הכנסיה הרוסית (יחד עם בת בריתה הכנסיה היוונית-אורתודוקסית) היתה פעילה במיוחד ברדיפת יהודים בצורה מרושעת ואכזרית בשעה שנציגיה 'רכשו' קרקעות בארץ בדרכי מירמה ושוחד באישור השלטון העותומני. ואילו הכנסיה הפרנציסקנית (יחד עם הכנסיה הדומיניקנית), היתה האחראית להפעלת האינקוויזיציה האכזרית כנגד העם היהודי, לגירוש יהודי ספרד ופורטוגל ולגזילת רכושם. צחוק הגורל הוא שדווקא כנסיה זו ממונה כיום מטעם הוותיקן על שמירת 'המקומות הקדושים' ב'ארץ הקודש' (שזה כינוי נוצרי מכובס למדינת ישראל, שחלקם מתקשים מסיבות תיאולוגיות לעכל את עצם קיומה).

"לכנסיה זו", מוסיף גורמן, "שידיה ספוגות דם יהודים שעונו ונרצחו על ידיה במשך מאות שנים, יש חוצפה לדרוש בימים אלו מממשלת ישראל, 'להחזיר' לידיה את מיתחם קבר דוד המלך בהר ציון בירושלים. החוצפה של הכנסיה שוברת שיאים חדשים ביחסי ישראל והוותיקן. לוותיקן אין, ולא היתה, כל זכות מכל סוג שהוא, לא להר ציון ולא למקומות אחרים בארץ ישראל".

       ומכאן מסיק ידידי גורמן, כי הגיע הזמן לבטל את רישומי ה'בעלות' של הכנסיות השונות באדמות הרשומות על שמן ברחבי ארץ ישראל. להחזיר את הר תבור, הר האושר, כפר נחום, אדמות מיגדל ומקומות רבים נוספים לבעלות העם היהודי, עם פיצוי על מבנים שהוקמו במקומות אלה. "ממשלת ישראל, נציגת הבעלים האמיתיים והיחידים של הארץ הזו, מתנהגת בצורה אומללה. אם השליט העותומני הרקוב והבריטים, הירשו לעצמם לעשות בקרקעות א"י, מדוע 'הכובש' הישראלי חושש לבטל זאת? ממשלה נורמלית אינה צריכה להכיר בחוקיות גזילת קרקעות ארצנו באמצעות שוחד ולחץ פוליטי, כ-80 שנה לפני הקמת המדינה".

"קרקע אינה נגזלת לעולם"

הרמב"ם כבר פסק כי "…הקרקע אינה נקנית לעולם לגזלן אלא ברשות בעליה עומדת. ואפילו נמכרה לאלף [איש] זה אחר זה ונתייאשו הבעלים הרי זו חוזרת לנגזל בלא דמים [ללא תשלום]…" (משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה, ח', י"ד), מזכיר עו"ד גורמן לעם ישראל. כך גם פוסק השולחן ערוך: "קרקע אינה נגזלת לעולם, אלא ברשות בעליה עומדת. אפילו נמכרה לאלף [איש] בזה אחר זה, ונתייאשו הבעלים, הרי זה חוזרת לנגזל בלא דמים" (חושן משפט, סימן שע"א).

אבל ממשלת ישראל ממשיכה במדיניותה הרופסת. לא זו בלבד שאינה מחזירה לבעלות העם היושב בציון את הנדל"ן השדוד, אלא אף מתעתדת לחלק עוד מאות אלפי דונמים לחמדנים בדואים וכנסייתים. מדינה מתפרקת מנדל"ניה.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.