מה כדאי לעשות במקרה של סבל וכאב מ'בוהן קלובה'?

בוהן קלובה (הלוקס ולגוס) או "עצם בולטת", מחקרים מוכיחים כי: *נשים סובלות מהתופעה יותר מגברים, בשל נעילת נעליים צרות ומוגבהות. *הליכה יחפה מקטינה את הסיכוי לבוהן קלובה. פרטים נרחבים יותר ומחקר בכתבה שלפניכם {המומחה נותן טיפים}

אנשים רבים סובלים מבעית 'בוהן קלובה'- בוהן עם עצם בולטת כלפי חוץ ופניה חדה לכיוון האצבעות. לרוב ניתן לחיות עם הבעיה והעניין המטריד הוא בעיקר קוסמטי, אך במקרים בהם יש גם סבל וכאב, עולה אופציית ניתוח שמומלצת ע"י רופאים מסוימים, בעוד האחרים מתנגדים לה ופועלים לריפוי הבעיה בדרכים אחרות.

אז מה כדאי לעשות במקרה של סבל וכאב מ'בוהן קלובה'? שאלנו את מומחה האורטופדיה ר' יהודה קורנפלד מ"בסד אורטופדיה", האם כדאי לנתח? מה אופציות הטיפול השונות? הקשנו.n בוהן קלובה' או עצם בולטת, מופיעה אצל אנשים מבוגרים אך קימת גם אצל צעירים. מצב זה שכיח יותר בנשים, קשור גם לנעילת נעלי עקב ולנטייה תורשתית.
ב'בוהן קלובה' קימת סטייה של עצם המסרק הראשונה לכיוון מרכז הגוף וסטייה של הבוהן החוצה ממרכז הגוף, מה שיוצר בליטה בבסיס הבוהן, הנקראת 'בוניון' . בתופעה זו נוכל לראות את הבוהן דוחפת את שאר האצבעות שגם מתעוותות ולעיתים נבחין כי האצבע השניה עולה על הבוהן ורוכבת עליה.
חשוב לציין שלא כל אדם עם 'בוהן קלובה' (אפילו אם מדובר בעיוות חמור) סובל מהמצב ובמקרים רבים לא נגרמת כל הפרעה, אם כי יש חשיבות רבה לשימוש בנעל מרווחת + מדרס מתאים להורדת לחצים מאזור הבוהן, ע"מ למנוע או עכ"פ להאט את קצב החמרת הבעיה הנ"ל.
כשמופיעות תלונות, הן כוללות כאב באזור ה'בוניון' ולעיתים כאב בבסיס האצבע השניה. הכאב ב'בוניון' נגרם בד"כ מנעל שלוחצת על האזור שהופך אדום ומגורה ומופיע לעיתים גם בהליכה יחפה או בנעילת נעל לא מתאימה.

הטיפול:
אם לא נגרמת כל הפרעה, אומר קורנפלד מבסד אורטופדיה, אני ממליצים לנעול נעל רחבה שלא תפעיל לחץ על ה'בוניון' + מדרס כנ"ל. לנשים מומלץ לא לנעול נעלי עקב שעלולות לגרום להחמרה הדרגתית של המצב.

כשהמצב מחמיר והכאב גובר במפרק הבוהן או באצבעות פטיש, מה שמקשה על ההליכה והתפקוד היומיומי, מומלץ לחשוב על ניתוח ליישור הבוהן. הניתוח המבוצע אורך בין 20 דק' לחצי שעה, עם אחוזי הצלחה גבוהים. לאחר הניתוח יש ללכת כשבועיים- שלוש עם נעל 'דרקו' (נעל עם סוליה קשיחה) עד החזרה לתפקוד הרגיל.

ישנם עשרות שיטות וסוגי ניתוחים ל'בוהן קלובה' (הלוקס ולגוס). לפי העיוות מחליט המנתח על דרך הטיפול. הסיכונים אינם גבוהים בניתוח הנ"ל ולכן המלצתי, אומר קורנפלד, כי כל עוד אפשר לתפקד ביומיום עם טיפול שמרני- עדיף. אך אם הדבר מתחיל להטריד ולהפריע פיזית / אסתטית, מומלץ בהחלט לחשוב על התערבות כירורגית.

עוד מוסיף המומחה, חשוב לדעת, כי מפרידי בהונות וסדים שמישרים את הבוהן לא גורמים לתיקון העיוות ויעילותם בעצירת התקדמות העיוות אינה ברורה ומוטלת בספק. לכן כדאי להקפיד להתייעץ עם הרופא המטופל ולר לקבל החלטות לבד.
רפואה שלימה.

מחקרים מוכיחים:

• גנטיקה-
מחקרים מוכיחים שכמחצית ממקרי בוהן קלובה החלו להתפתח בגיל ההתבגרות, לפעמים אפילו לפני גיל 10. בחלק מהמקרים ההתפתחות כה מהירה עד כדי צורך בניתוח מתקן בין גיל 16-25, הנחשב לגיל צעיר יחסית.

ישנן משפחות שבהן הבעיה שכיחה יותר ממשפחות אחרות.
השכיחות גם גבוהה יותר אצל נשים (פי 5-9) בהשוואה לגברים, עובדה שעשויה לתמוך בהשפעה גנטית ואולי גם הורמונלית אשר מגדילה את הנטייה לפתח הלוקס ולגוס- בוהן קלובה, אולי בגלל הבדל בעמידות לאורך זמן של הרצועות המייצבות את מפרקי קדמת כף הרגל.

• נעליים-
כף הרגל מושפעת בהדרגה מלחצים המופעלים עליה במשך שנים ומשנה באיטיות את צורתה. מחקר שבדק שכיחות בוהן קלובה באוכלוסיית כפריים יחפה מול עירוניים שנעלו נעליים, מצא הבדל ניכר בשכיחות הבעיה לרעת העירוניים,
כמו כן, ההבדל שהוזכר בשכיחות העיוות אצל נשים יחסית לגברים, עשוי להיות מוסבר בחלקו ע"י הנטייה של נשים לנעול נעליים צרות בחלקן הקדמי ובעלות עקב מוגבה בחלקן האחורי.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.