מגזין חג • בלעדי: מה עשה מרן הגר"ח בעת הסתלקות אשתו הצדקנית? לפניכם תיעוד מרטיט על צערו של גדול הדור מתוך רשימה שכתב בדמע תלמיד שהיה בבית באותו יום מר

מעשיו של רבינו שליט"א בעת הסתלקות הרבנית הצדקנית ע"ה
בפתע פתאום בשבת חוה"מ סוכות.

שורות מתוך רשימה שכתב בדמע תלמיד שהיה בבית ממש בעת הסתלקות הרבנית הצדקנית ע"ה. וזה לשונו בהשמטת דברים שאינם מעניינו:
בסעודת הבוקר תפקדה הרבנית כרגיל לגמרי וחילקה מנות הסעודה כרגיל, אח"כ ירדה למנחה וכאשר חזרה ממנחה, מרן שליט"א ישב בסוכתו וקיבל קהל כמו בכל שבת, והרבנית עלתה עם אחת הנשים שמסייעות לה, והיה עוד יהודי שהתייעץ עמה דבר מה. אח"כ דיברה איתי כמה ואיזה חלות להניח לסעודה ג' ואיזה חלות להשאיר למלווה מלכה. אח"כ ביקשה אם אני יכול להביא לה ספר תהילים, כי עוד לא הספיקה להתחיל היום את התהילים שלה.

הבאתי לה את התהילים. נכנסה לחדר והתישבה על המיטה… מיד הלכתי למטבח להביא את החלות לרבנו, ורק חלפתי בחזרה ליד החדר, ושמעתי קול נשימה קשה מאד, הסתכלתי לחדר וראיתי כי האשה שלידה תומכת בה לבל תיפול מהמיטה ונשימותיה קשות, רצתי מיד לקרוא להרב ליברמן שליט"א ולקרוא לבנה שליט"א וכאשר הגיעו במהירות רבה, כבר שכבה במיטה ללא נוע. ופגו הנשימות.

קראו לאנשי הצלה, ובנה קרא לה: 'אמא אמא', ולא היתה תגובה. אנשי הצלה הגיעו והחלו בהחיאה. וכל אותם רגעים מרן שליט"א ישב בסוכתו ולמד את החובות של הלימוד שלו, כי לא ידע משום דבר.

אחר כמה רגעים נכנס אליו רי"ש בנו ואמר לו: אמא לא מרגישה טוב היא התעלפה (למעשה נראה, כי כבר היתה יציאת הנשמה קודם לכן, אך לא ידענו בברירות) מרן שליט"א קם והלך לחדר השינה ועמד שם יותר מדקה או שתי דקות בעת שטפלו אנשי ההצלה. ועם ראותו את המצב, ולכאורה, לא ידע את חומרת המצב עד כדי כך. וחזר לסוכה (במבע פנים רציני מאד) ולמד את החובות שלו: מתוך שולחן ערוך חושן משפט, אח"כ פתח ולמד משנה ברורה, המשיך ללמוד התוספתא, וירושלמי (כי שבע דפים מהגמרא בבלי כברכו דברי שי"ח למד בליל שבת, ועתה למד את הירושלמי)

מישהו נכנס לסוכה ואמר למרן: "חזר קצת הדופק" ומרן הגיב: ה' יעזור. באמצע לימוד הירושלמי ניגש הרופא למרן שליט"א ואמר לו: הרב, המצב קשה מאד אנו עושים מה שאנחנו יכולים לעשות, אבל המצב קשה עד מאד. רבנו הביט עליו (והבין את חומרת המצב) אבל לא הגיב. והמשיך עוד (קצת) בלימוד הירושלמי, וכאשר סיים ביקש את הנ"ך, והתחיל להגיד תהילים מתוך הנ"ך."

קראו לרבנו להגיד "שמע ישראל". ובכך, אמרו לו כי כבר נגזרה הגזירה והרבנית הסתלקה לשמי רום, ואז כל הנוכחים פרצו בבכי והיה ניכר כי מרן שליט"א מתאמץ מאד שלא לבכות. ובירך דיין האמת.

הציעו לו לקחת משהו להרגעה וסירב, אך מקורבו שליט"א אמר לו כי לשתות משהו הוא צריך, והגיב מרן שליט"א: אבל מי אמר לך כי מותר לי לברך ברכה (מטעם אנינות בשבת) תביא לי את ספר גשר החיים ואעיין שם. הביאו לו ועיין שם.

"אח"כ אכלו סעודה שלישית ודברו איזה פרטים מעניין הלויה. שאלו האם לעשות בלילה או ביום כדי שיבואו יותר אנשים? ואמר לעשות במוצש"ק. שאלו האם להספיד? ואמר שלא כי זה חול המועד.

רק במוצאי שבת קדש בכה בכי תמרורים. וגם כשהגיע רבי יצחק זילברשטיין וישב עמו בכו שניהם יחד עד מאד. קרע בחול המועד בלווית הרבנית.

בשמחת תורה הקיף עם הס"ת רק הקפה אחת. בהושענא רבה לא הקיף כלל עם הלולב.

בחול המועד למד את חובותיו (לסיום כל התורה מידי שנה) כרגיל. וכן בשמחת תורה כדרכו הבבלי והירושלמי תוספתא שו"ע נ"ך וכו'. (מאחורי הפרגוד).

יהיו דברים אלו לעילוי נשמתה הטהורה ונזכה שתהיה מליצת יושר על כל עם ישראל.

צפו בוידאו נדיר מהרב חיים קנייבסקי בקבר של אשתו הרבנית ע"ה

צילום ויקיפדיה

4 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. סיפור עצוב ומחזק. כל גדולי ישראל מכל העידות הם בבחינת "רבינו", אנו עם אחד…

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב