המתת חסד למוסד הנשיאות / ירוחם אסטריכר בהצעת חוק ל"חולה הנוטה למות"

כיצד מתחברים הברקה פוליטית, מוות במרשם רופא ומוסד שכל כולו ראווה? לירוחם אסטריכר יש תשובה פשוטה, כנסו:

1. זה החל כעוד הברקה פוליטית, למצוא מינוי של כבוד, ליריב פוליטי שיתהדר בכבוד נטול סמכויות ויפסיק לאיים על הדבר האמיתי קרי על כס השלטון. כך, בעצם, נוסד מוסד הנשיאות כאשר בן גוריון שלח את יריבו המר- מר חיים ויצמן, להיות נשיא מדינת ישראל, בתפקיד שבהגדרתו מהרגע הראשון הוא תפקיד ייצוגי בלבד, נטול סמכויות כלל ועולה לנו האזרחים מיליוני שקלים בשנה.

עברו הרבה מים על רצפת בית הנשיא הראשון בעיר רחובות, מאז שנת 48, עת החל לפעול המוסד המכובד הזה, מכובד לפחות בעיני המכהן בו והמתמודדים על הכס, כי בעיני העם המוסד הפך למיותר ומנקר עיניים.

הקריאות לביטול המוסד המיותר הזה נשמעות זמן לא מועט, עוד מהתקופה בה הנשיא ויצמן- האחיין, סיים את כהונתו בהתפטרות עקב פרשיית סרוסי, בהמשך כשנבחר הנשיא קצב, היו מזרחיים רבים שהילכו בחזה נפוח, שהנה גם לנו יש מישהו שהגיע לעמדה בכירה ומכובדת, אבל אז התפוצצה הפרשיה המביכה שעד היום, גורמת למזרחיים רבים להצטער שהיה להם נציג במוסד הזה.

ואם חשב מישהו שפרס הישיש יביא כבוד למוסד, מתברר שכל המוסד הזה נולד כדי להביא לפרס, כבוד רב במגוון אירועי יום הולדת, בהם החתן יושב מנומנם מול מדינאים ושועי עולם ומדי פעם פוקח את עניו בחיוך עייף ולא ממש צלול דבר שמקורביו ודוברי המשכן מנסים להסתיר כל העת מידיעת הציבור ללא הצלחה.

בקיצור, האמת חייבת להיאמר- מוסד הנשיאות הוא ללא ספק מוסד מיותר, העולה לנו הון תועפות ולא ממש מוסיף לנו כבוד.

2. בימים אלו אישרו שרי ממשלת ישראל הצעת חוק של חה"כ עופר שלח, על פי הצעת החוק של שלח הנקראת "מוות במרשם רופא" חולה המוגדר "נוטה למות" יוכל לקבל מרשם לסם מרדים במינון ממית, מבלי שהרופא יישא באחריות פלילית לנתינתו – כלומר המתת חסד.

מסתבר שדווקא במדינת היהודים שנבנתה מתוך מצוקה של המתת חסד שרצה עם אחר לעשות ליהודים, מוותרים על קדושת החיים מתוך סוג של הומניות אנוכית ומוכנים לשלוח יהודים לעולם הבא ככה בקלות, דבר שלא קיים כמעט באף מדינה אחרת בעולם.

3. שני האירועים דלעיל, הזכירו לי את הבדיחה על אותו חולה שנזקק להתחבר לזונדה, ולאחר תקופה נקרא לחדרו של הרופא שסיפר לו בפנים חמורות סבר שכעת עליו להתחבר גם לקטטר, החולה פנה אל הרופא ואמר לו: "אז מה אתה רוצה ממני,קח את הזונדה ותחבר לקטטר ועזוב אותי מחוץ לסיפור".

אולי זה הזמן, לחבר את הצעת החוק של המתת החסד ולחבר אותה לבית הנשיא, ואולי אפילו לממשלה הזו שכל כך מנותקת מהעם וממורשתו היהודית עתיקת היומין, אשר בלעדיה לא בטוח שיש לנו כאן זכות קיום. ממשלה שמנהלת כאן דו שיח של מדינת סדום שבה מעמד הביניים הם עניים, ולא מוצאים להם שום פינה בתקציב בזמן שמבזבזים מעל חמישים מליון ₪ בשנה על מוסד שכל כולו ראווה לאיש שמאייש אותו.

הכותב: ירוחם אסטריכר, עוסק בפרסום ויח"צ

4 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. דווקא היום, נזכרת להציע הצעה כזאת? לא יכלת לחכות? תן להם כמה ימים של חסד…

    שלום |
    הגב
  2. אולי תהנו כבר, גם מהדברים הנחמדים שיש בישראל ותפסיקו להתלונן. זה מוסד ראוי ומיחצן ויש גם בו צורך,

    הנשיא הבא |
    הגב