מירון: מזלזלים בקודש / ארל'ה יקטר

ההזנחה וההפקרות בציון הקדוש עברו כבר מזמן את גבול הטעם הטוב. ארל'ה יקטר מספר על הזלזול בציון הקדוש ומסביב לו

אתרא קדישה מירון, ביום חמישי אחר הצהריים. ציון הרשב”י מלא במתפללים השוטחים בקשתם ותפילתם. מאי שם מגיע יהודי ומתחיל לרקוד מול הציון ולצעק בקולי קולות. הבעל תפילה שמתפלל ונמצא באמצע חזרת הש”ץ- לא מעניין אותו כהוא זה, רק הריקוד של עצמו וניבולי הפה שיוצאים מפיו, ומה עושים כולם?- שותקים, פוחדים לדבר ולהעיר.

לתפילת ערבית, מגיע אדמו”ר חשוב שעומד עם חסידיו על גג הציון כדי להדליק את האש לכבוד התנא רבי שמעון. ממש מתחתיו, למטה בחצר, יושבים שלושה שיכורים ובקבוק עראק לצידם, מספר דקות לאחר מכן הבקבוק כבר ריק, עף לאוויר ומתנפץ. ומה עושים כל הנוכחים?- בורחים למערה ושותקים.

מרפסת הכוהנים, מלאה ביהודים שיושבים ולומדים. אבל כעבור דקה מגיע סיר ועוד סיר ועוד סיר עם דגים ואורז ואחרי הסירים מגיעים התימהוניים, נאספים מכל קצוות ההר ואוכלים. הרעש וההמולה שהם יוצרים מזכירים את סיפורי השיכורים בבית המרזח אשר בעיירות פולין. האוכל נשפך לצדדים ופורצת מריבה- זה מכה באגרוף, השני לא נשאר חייב, מרים בקבוק באוויר ושובר אותו על ראש המתקוטט עמו. יוסי זלקוביץ, תושב מירון, יו”ר ארגון חסדי שבתאי ומתנדב איחוד הצלה, מגיע לתת עזרה ראשונה, הפצוע מ‏פונה על ידי מד”א לבית חולים זיו בצפת ועד שמגיעה המשטרה התוקף וברח ותפס את האוטובוס לכיוון אשדוד.

‏יום שישי, תפילת שחרית עם נץ החמה, במניין חסידי ברסלב. הם נכנסים למרפסת הכוהנים ומתפללים, עד שננער אחד מיושבי החצר וצועק: "שקט. שקט. אני ישן"! ומה עושים המתפללים?- עוברים לחדר הסמוך ושותקים.

ערב שבת קודש זמן מנחה. החצר מתמלא ביהודים שבאו לקבל את השבת במחיצת רבי שמעון. המערה מלאה ביהודים עם בגדי שבת, החצר גם היא מלאה. יהודים חסודים מארגנים מניין במרפסת שליד החדרים ושוב יוצא 'טיפוס' מאחד החדרים וצועק: "השולחן שלי לסעודת שבת, תיזהרו לעמוד פה". וכולם?- כולם נסים כל עוד נשמתם בם ושותקים.

וכך זה ממשיך- בקבלת שבת צעקות ומחיאות כפיים מכל מיני מוזרים ומשיחיים למיניהם. מרפסת הכוהנים דומה למזבלה עירונית מלאה בקופסאות טונה וסרדינים, בקבוקי ערק ויין וסכו"ם חד פעמי בכל פינה.

בשבת בלילה קבוצת אברכים עולה למערה ומזמרת שירי שבת ומיד קמים עליהם שונים ומשונים וצעקות והמולה גדולה.

שבת בבוקר אחרי מנין הנץ,לא ממש משתנה האווירה, מוציאים מגש עם קוגל חם וההסתערות וההתנפלות מזכירים ימי אימה חשוכים. הרצפות, השולחנות, הכיסאות והספרים מתמלאים בשאריות של קוגל, הרינג ועקבות שתייה מתוקה. וחוזר על עצמו גם בסעודה שלישית.

כשרואים את הזלזול וההפקרות שיש בציון הרשב"י הקדוש, אי אפשר להישאר אדיש ולא לצעוק "עד מתי??!"

עד מתי יישאר מקום הקודש הפקר ? עד מתי החדר שמעל הציון הקדוש מעל הארון הקודש ישמש כחדר שינה ופינה לפיצוח גרעינים? עד מתי המקום הקדוש יהפך לעיר מקלט לכל צרוע וכל זב?

ושלא נדבר על הזנחת המקום, על הנורות בכל רחבי המערה שחלקם כבר שרופים במשך שנים, על צבע חדש ונקי במערה הקדושה מי חולם? ניקיון ואסתטיקה, מי מדמיין?

אוי. כמה חבל.

אך למרות ההזנחה וההפקרות שפשה בכל מקום באזור ציון הרשב"י, קבוצת הקנאים יצעקו וירטנו על כך שחלילה וחס ואוי ואבוי, ורק שהמקום לא יופקע מ'הקדשים' למדינה הציונית…

צילום: ארלה יקטר
צילום: ארלה יקטר
צילום: ארלה יקטר
צילום: ארלה יקטר
מירון- יקטר ארלה (1)
צילום: ארלה יקטר. למצולם אין קשר לכתבה

 

מירון- יקטר ארלה (3)

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.