מי אתה אברה מנגיסטו? (וידאו)

המסע בעקבות מסלול חייו הקשה של אברה מנגיסטו, שחצה את הגבול לרצועת עזה ומאז נעלמו עקבותיו – צפו בכתבה

לפני שטיפס מעל לגדר ונכנס לעזה, אברה החליט להשאיר את תרמיל הגב שלו. המצלמה על המגדל עקבה אחריו והקפיצה את כיתת הכוננות. החיילים קראו לו לעצור אך אברה התעלם והמשיך בהליכה היישר אל תוך עזה.

חבלן שהגיע למקום ירה לתוך התרמיל שנותר על החול. לאחר שהוסר החשש ממלכוד נפתח התרמיל ונמצאו בגדים ותעודת זהות: אברה מנגיסטו.

 

"הוא היה ילד טוב, תמים, אין שכן שיגיד על אברה דברים לא טובים", מספר אביו, איילין מנגיסטו. "הוא ילד מבורך כמו כל הילדים שלי", מוסיפה אמו, אגרנש. "הם גדלו להיות ענווים, לא מישירים מבט למבוגרים". כיצד הפך ילד תם לצעיר מעורער שעשה את המעשה הבלתי נתפס?

אברה היה  בן חמש כשהמשפחה שלו עלתה לארץ, הקטן בין שבעה ילדים. כאן נולדו עוד שניים. את תשעת הילדים פרנסו בדוחק האב איילין מעבודות מזדמנות והאם אגרנש מניקיון בתים. הם קנו דירה בשכונת העתיקות של אשקלון.

 

"יש יריות, דקירות, הרבה אלכוהול, כל מה שמאפיין שכונת פשע אמיתית", אומר א', חברו של אברה. עבריינים יש כאן מכל העדות, אבל מתאבדים יש בעיקר מעדה אחת. כבר שנים ידוע ששיעור המתאבדים יוצאי אתיופיה הוא מעל ומעבר לשיעורם באוכלוסייה, אבל בשכונת העתיקות שברו את השיא המפוקפק. בשנה החולפת התאבדו, כך מספר א', ארבעה צעירים. "אלה אנשים שלא מצאו את עצמם", הוא אומר. "ימשיכו עוד להתאבד, ימשיכו עוד לעשות את מה שהם עושים. זה חלק מהחיים של הצד החלש".

 

 

אברה ה

"מצבו הלך והידרדר ואברה הרגיש את זה", אומרת האם. "בכל פעם שהוא פוטר מעבודתו, אברה ניסה לעודד את מסרשאו". המתחים עקב מחלת הבן החלו לכרסם ביחסים שבין האם והאב. אחרי חודשים שלא אכל ושתה מספיק, קרסו איבריו הפנימיים של נסרשאו וכשהובהל לבית החולים כבר היה מאוחר מדי.

 

"הוא מת ואחיו (אברה) לא מצא את עצמו", מספרת אמו בדמעות. "הוא התנתק מאחיו האחרים, היה אבוד לגמרי. הוא הגיע למצב הזה כי הוא לקח את זה קשה". אביו של אברה מספר כי מאז מות אחיו הוא היה "באבל תמידי".

 

 

לאחר מות הבן התגרשו ההורים. האב הפך לחסר בית, נע ונד בין מחסות. זה כבר היה יותר מדי עבור הבן הרגיש. "החיים שלו לא היו פשוטים. היו פעמים שהוא ישן בחוץ", מספר האב. "הוא לא מצא מקום לישון ואני לא יכולתי לומר לו לבוא אליי כי גם לי אין מקום לישון. אני בעצמי ישן בתחנות אוטובוסים. הוא מאוד אוהב אותי וגם אני אוהב אותו, זה מה שגרם למצבו להידרדר".

 

אברה הלך ודעך, הלך ונטרף, עד שהלך לעזה. "שאלתי אותו איך הוא עבר מעל לגדר, אז הוא אמר לי 'הוא עף ממש כמו ציפור ועבר את הגדר'", אומרת האם. בפגישה מאוחרת יותר הקרין מפקד האוגדה להורים את סרטון חציית הגבול, עד סיומו המשונה שבו אברה מתיישב בשיא הטבעיות בתוך חבורת דייגים עזתים ואף אחד שם לא נבהל או מזנק ממקומו.

באדיבות רשת

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.