מי אתה, כבוד הרב הראשי? טורו השבועי של מנחם רהט

לאחר שנספרו הקולות, נפתח שלב תיוג הרב הראשי החדש, הרב דוד לאו * הרבנות השוקעת 'לא מעניינת את הסבתא שלי' *

מנחם רהט

חודש אלול כבר בפתח, חודש שבו "אפילו הדגים שבים רועדים", כמאמרם המפורסם של בעלי המוסר. אבל אנחנו נדלג לרגעים אחדים ששה שבועות קדימה, לעבר חג הסוכות.

אכן, עוד נותר זמן עד לחג, אבל הפעם נקדים ונצטט מספר רעיונות מרתקים למהותה הסמלית של הסוכה (בקיצורים המתבקשים מחמת קוצר היריעה): "המצטער פטור מן הסוכה. מי שלא נעים לו, קר לו, או חם לו, מוטב שיישב בבית. אם אדם לא מרגיש עצמו נוח ביהדות, מי שמצוות הן עבורו עול, ושואף להידמות לכל הגויים ומשתוקק אליהם, מפני שחייהם יותר קלים, יותר נוחים – אין אנו אונסים אותו… יש ליהדות סוכה קטנה וקלה, אבל לא מכריחים את המצטער מן היהדות לשבת איתנו בסוכה. העם היהודי היה מאז ומעולם עם קטן, אבל מלא מסירות נפש והערכה ליהדות. אינקוויזיציה לא היתה לנו, אלא לאומות העולם"…

"הסכך צריך להיות לא סמיך מדי, כדי שיהיו השמים נראים מתוכו… לא דירת הארעי היא עיקר, אלא 'שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה'. אם אתה שוכח זאת ומכסה את עצמך מלהביט למעלה מ-ד' אמות שלך, אין לך זכות קיום. כל רעיון הסוכה הוא, שיש מי שסוכך עליך ובידו היכולת להגן עליך".

שורות ספורות אלה מצוטטות מתוך הספר 'משכיל לדוד', שעיסוקו ענייני הלכה ואגדה, והוא ספר הביכורים עב הכרס של הרב הראשי החדש הרב דוד לאו, שראה אור לפני 5 שנים. יש בציטוטים מעטים אלה, כדי לאפיין את השקפת התנהלותו של הרב דוד לאו: הסברה מפוייסת המתיישבת על הלב, בסבר פנים יפות, ללא מקל חובלים, בשום שֹכל וטוב טעם.

ג'ובים וג'ובות
האם הניתן לאפיין את דמותו של כותב שורות אלה כאדם חרדי, כפי שטוענים בציבור? לא בטוח. מי שמתבטא בסגנון נינוח ובלתי מתלהם כזה, אינו יכול להשתייך לכת הכתבנים החרדים, המתאפיינים בסגנון כתיבה אלים, כיתתי, נטול סבלנות וסובלנות, יהיר בנוסח אני ואפסי עוד. מצד שני, הרי ברור שהעסקנים החרדים הם-הם שגיבו לאורך כל הדרך את מירוצו, והם שמנכסים לעצמם את בחירתו, מה גם שהציונות הדתית, העמידה מנגד את הרב דוד סתיו.

השאלה כיום תיאורטית בלבד. שכן משנבחר הרב לאו, אין אחר הכרעת הגוף הבוחר (המעוּות מבחינת הרכבו, אבל זה עניין אחר) – ולא כלום. עכשיו לא נותר אלא לייחל שיצליח לרומם את קרן הרבנות הראשית מתהומות השפל שאליו הידרדרה באחרונה, בעזרת העסקונה החרדית שביקשה להגחיך עד אימה מוסד חשוב זה, ושתוסיף מן הסתם לראות בו גם להבא מכונה משוכללת לייצור ג'ובים וג'ובות.

מהי, אם כן, תעודת הזהות של הרב הראשי האשכנזי? (לגבי הרב הראשי הספרדי, הרב יצחק יוסף, לא מתעוררות, וברור מדוע, שאלות מסוג זה; הכל ברור, ודי לחכימא).

לתיקשורת החרדית התשובה ברורה: "לאחר שנודע", דיווח אחד החרדונים, "שהבית היהודי מתכוון להריץ את יו"ר ארגון צהר דוד סתיו [בלי התואר 'הרב', המתבקש לגבי מי שהוא לכל הפחות רב עיר בישראל], הובן גודל הסכנה לשינוי ופגיעה בכרם ישראל בכל הנושאים החשובים ביותר: נישואין וגירושין, גיורים ושבת. הדיבורים והקמפיין של מריצי סתיו לתפקיד היו חד משמעיים: רבנות אחרת, כיבוש הרבנות והפיכתה לידידותית יותר. במילה הזו טמונה כל הסכנה. המשמעות היתה ברורה: אם סתיו ייבחר, יהיה זה הרס חיי הדת והיהדות וויתור על המעט שנשאר, הכל בדרך של צהר… הרעיון המרכזי היה 'סור מרע', למנוע את בחירתו של סתיו. לכן נבחר הרה"ג דוד לאו כמי שבידו מירב הסיכויים לנצח את סתיו, ולסכל את נסיונו הנאלח של בנט לשנות את הרבנות ע"י הצבת מועמד מטעמו".

רבם דקרו
לא נתייחס לכל דברי ההבל והחוצפה הללו של בריוני העט החרדים, אבל חובה להודות, שהשיקול החרדי היה נכון. החרדים לא הסתמכו רק על כך שהם דאגו מכבר לאייש באנשיהם את מרבית מישרות הרבנות בארץ, עובדה שהיקנתה להם משקל יתר בבחירות הללו, אלא על משת"פים מקרב הציבור הציוני דתי, שביקשו לשים רגל לרב סתיו.

העסקנים החרדים ידעו כי בבית היהודי השתכנו פלגנים, ברובם שהגיעו מסיעה חרד"לית קיצונית שמעולם – אבל מעולם! – לא העזה להתמודד בעצמה בבחירות, והעדיפה לתפוס טרמפים (מצ"ד, מורשה, תקומה, ומי זוכר עוד) על אחרים, אבל כמעט תמיד ניסתה לכפות את דרכה על שותפיה. תמיד הם ראו עצמם צודקים, מול כל שאר הטועים. אבל גם הפעם, כרגיל, הם-הם שטעו. הם הריצו לתפקיד הרב הראשי את ראש ישיבת מרכז הרב, הרב יעקב שפירא, שמלכתחילה היו סיכוייו אפסיים. כך גרמו לתבוסת המועמד שנבחר דמוקרטית בסיעת הבית היהודי, וחמור מכך, הובילו לביזויו של תלמיד חכם, שיצא מהמירוץ עם 25 קולות בלבד. רבם דקרו.

היו בין פורקי העול, השר אורי אריאל ורבנים שלחמו בגלוי בבחירות לכנסת כנגד הבית היהודי: אחד המליץ להצביע ש"ס, והשני המליץ על 'עוצמה לישראל'. אבל עכשיו ניצלו בציניות את רום מעמדם, כדי להטיף לבית היהודי להתנגד ליוזמתו המבורכת של ח"כ אלעזר שטרן, להרחבה הגיונית וצודקת של הגוף הבוחר, שהיתה משנה את כל התמונה.
ואם לא די בכך, בא גם ראש הממשלה נתניהו, שלא יחמיץ שום הזדמנות להשפיל את הדתיים-לאומיים ולשמֵר ערוצי הבנה עם העסקונה החרדית, ופעל במלוא המרץ כנגד הרב סתיו. וכך, אשר יגורנו בא: המועמדים הציוניים דתיים גרפו יחדיו 93 קולות מקרב 147 המצביעים, אבל נבחר מי שצבר 68 קולות. במבט לאחור, אין צל של ספק, שאילו היה הציבור הרחב מתבקש לבחור רב ראשי, היה הרב סתיו זוכה לנצחון אדיר, חסר תקדים בהיקפו. אבל מי מתחשב בציבור? נתניהו? אנשי תקומה? העסקונה החרדית? נו, באמת. הצחקתם.

כה אמר רב צעיר
אבל הבחירות כבר מאחורינו, והציבור תוהה, האם בחירת הרב לאו, שהציבור הציוני דתי אכן מעניק לו בחום את ברכת הדרך, מבטאת נצחון העסקונה החרדית, כפי שהיא ולבלריה מתיימרים לטעון.

על פי עדויותיהם של תושבי מודיעין, וביניהם יו"ר סניף הבית היהודי בעיר עמיעד טאוב, רבם הוא כלל ישראלי. זו דעתם של רבים ממכריו וממוקיריו, מבית ומחוץ. גם מן המעט שציטטנו למעלה, ניכר כי אין דרכו להלך אימים בחרב ובחנית, בשיטה החרדית הנפסדת.

תשובה מעניינת לשאלת זהותו של הרב לאו, נוסחה בידי רב צעיר של אחת הקהילות הציוניות-דתיות במודיעין, בעל הבלוג 'רב צעיר' (שמתוך כיבוד רצונו איננו חושפים זהותו), שמכיר לפניי ולפנים את רב עירו, ומיודד עימו. כך רואה 'רב צעיר' את מי שהיה רב העיר: "האם הרב לאו הוא ציוני דתי? לא. האם הרב לאו הוא חרדי? כן ולא. ילדיו מתחנכים במוסדות חרדיים ודברי התורה שלו הם חרדיים באופן מובהק. אבל גם הוא וגם ילדיו (עד כמה שידוע לי) למדו בישיבות תיכוניות חרדיות, ולא בישיבות קטנות וכד'. האם הרב לאו הוא ישראלי? כן. ללא ספק. הרב לאו מעורה במה שקורה ברחוב הישראלי ובחברה הישראלית על כל גווניה… ביחסו כלפי מדינת ישראל הוא לא בעל השקפה חרדית טיפוסית, אלא השקפה ישראלית-ציונית".

לנוכח השפל שאליו הגיעה הרבנות בדעת הציבור, הכללי ושומר המצוות, והתחתית שאליו הגיעה, ניתן מכאן רק לעלות מעלה. האם הרב לאו במשימת חייו זו? האם יצליח לשחרר את הרבנות הראשית מלפיתת החנק של העסקונה ולעשותה ל'רבנות של דתיים' לרבנות של כלל ישראל? האם יחדלו החילונים להתייחס לרבנות כאל מוסד אנאכרוניסטי: "הרבנות מעניינת את הסבתא שלי"? האם יוכל לייצר דמות חדשה של רב ראשי שימצא מסילות לליבו של כל יהודי באשר הוא, חילוני ודת"ל וחרדי, בארץ ובעולם? האם יצליח לחשוב מחוץ לקופסה?
מרגע נעילת הקלפיות הכל תלוי בו, ובסיעתא דשמיא שאנו מייחלים שיזכה לה.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.