"מי שיגיע יזרקו אותו מהישיבות, לא יהיו לו שידוכים"

תעשיית המוזיקה החסידית צומחת במהירות, והפוטנציאל העצום שלה — קהל ענק שצמא להופעות ולאלבומים — אך המלחמה של הרבנים רק עושה להם טוב, מי שמגיע להופעות הם בעיקר חרדים מודרנים. {העסקנים איימו }

"המוזיקה החרדית פורחת ועושים ממנה מיליונים" כך מכריזה כותרת ב'הארץ' -בכתבה נרחבת שמפרסם רום אטיק, על תעשיית המוזיקה החרדית, הוא מתאר על כך שהתעשייה  צומחת במהירות, והפוטנציאל העצום שלה — קהל ענק שצמא להופעות ולאלבומים — אך המלחמה של הרבנים רק עושה להם טוב, מי שמגיע להופעות הם בעיקר חרדים מודרנים.

כך למשל, מספר מנחם טוקר שדר רדיו קול חי, כי בסוף שנות ה–90 החל להנחות הופעות במגזר החרדי.הבתחילת שנות האלפיים המצב השתנה, אחרי שרבנים במגזר החלו לצאת נגד תרבות ההופעות. "הפעם הראשונה שהם הצליחו היתה בראשון לציון", הוא מספר. "הנחיתי שם הופעה של מרדכי בן דוד. ציפו ל–40 אלף איש, משהו מטורף. סוכות, חול המועד, זה הזמן הכי טוב לשמחת בית השואבה. ואני זוכר שהתחילו במתקפת איומים על המוזיקאים, על הנגנים, על הקהל. פחדו לבוא. אמרו להם: מי שיגיע יזרקו אותו מהישיבות, לא יהיו לו שידוכים. מרדכי בן דוד הגיע והיו שם בקהל לדעתי 100 איש. מאותה ההופעה האמנים הבינו שיש פה באמת מלחמה, וזה עשה שינוי. היה פה אילוץ כלכלי: הרי אמן לא יכול בלי הופעות. אז סגרו את ההופעות החרדיות, המופרדות, עברו להופעות מעורבות , וזה כבר קהל אחר לגמרי. גדול הרבה יותר".

 

לדברי טוקר מי שמגיע היום הם יותר חרדים מודרנים ופחות אברכים מזוקנים, "אתה רואה פחות אברכים עם זקנים ויותר חרדים מודרניים ודתיים לאומיים. בסופו של דבר, ההופעות האלה מצליחות הרבה יותר".

מנחם טוקר

ד"ר חיים זיכרמן, חוקר החברה החרדית ומחבר הספר "שחור כחול לבן" מצביע על מגמה זהה. "יש רבים שיגידו: ללכת עם אשתי להופעה מעורבת של זמר חרדי אין בזה בעיה הלכתית, אבל זה לא תואם את הקוד החברתי החרדי", הוא מבהיר. "כמו שאין בעיה הלכתית ללבוש ג'ינס, אבל חרדי לא יעשה את זה. בהופעות, לעומת זאת, הם כן יסכימו להשתתף. הם בוודאי שלא ירצו לפרסם את זה, אבל כשאתה הולך להופעה, אתה לא עושה את זה בחדרי חדרים, אתה עושה את זה עם אלף איש אחרים — אבל לא מתגאה בזה".

בכתבה מתפרסמת ההערכה כי –10% מהחברה החרדית — 100 אלף בני אדם — הם כעין חרדים מודרניים, שמרנים פחות מהזרם המרכזי. אך שיעורם של אלה שהולכים להופעות גדול יותר. זיכרמן מציין כי 40% מהחרדים גולשים באינטרנט למשל, גם אם אינם מגדירים את עצמם "חרדים מודרניים". בכל מקרה, עם או בלי קשר לאיסור הרבנים, פנו המוזיקאים החרדים לקהל מגוון יותר — וראו ברכה בעמלם.

שרון דניאל, המפיק של שוואקי  מודה שבשנים האחרונות עבר שינוי תפישתי. "אם יש אדם שכל היום וכל הלילה רק לומד תורה, אני לא רוצה להיות זה שמקים אותו מתלמודו", הוא אומר. "אני אוסר במפורש ובכתב על לקוחות שלי לפרסם בשכונות חרדיות. מי שנקרא חסידי מודרני, שהולך ומבלה, ממילא נחשף לפרסום הכללי שלנו ומגיע. אנחנו באופן עקרוני מקבלים ומחזקים את כולם".

עם ההתחזקות של הרדיו החרדי, מספר טוקר, הוא החל לקבל לאולפנים בבני ברק ובירושלים סינגלים של יוצרים חילונים. "בשנים האחרונות שולחים לי הכל. אם יש איזה חילוני שיש לו שיר שבת, או שיר בלי מלים בעייתיות כמו 'אני אוהב אותך' וזה, רוצים שאני אשמיע אותו. כל זמר חילוני כמעט שולח אלי דרך היח"צנים".

טוקר מפרט, "פוליקר, כמובן הזמרים המזרחים, כולם: דודו אהרון, עומר אדם, שלומי שבת, משה פרץ, קובי פרץ. זו דרך להרוויח עוד קהל". אך פניהם מושבים ריקם: "פה הרדיו משמיע רק מוזיקאים דתיים", מבהיר טוקר.

טוקר מבהיר עוד להארץ  כי " היו לי פעם־פעמיים דילמות, כמו עם 'מתנות קטנות' של רמי קלינשטיין שפסלו לי בפלייליסט וכיבדתי את זה. הם טוענים שברגע שאתה תשדר פה זמר שהוא לא דתי, בלי חס וחלילה לפגוע בו, מאזין שיאהב אותו יגיד: בוא נקנה דיסקים שלו, או ילך להופעה, ורוב החומר הוא לא לקהל דתי. בוודאי לא לחרדי. או שאתה שר רק לציבור הדתי, או שלא. אין באמצע. זה השיקול של ההנהלה ואני מקבל ומעריך את זה".

 

פריד ב

יהורם גאון, ששר עם פריד בהופעתו בבריכת הסולטן, אומר על המארח: "האיש הזה מקהיל המונים. פשוט המונים באים רק לשמע שמו. הוא שר מכל הנשמה, אין לו בדל גינונים של כוכב, הוא צנוע, וזה מעורר קנאה ויכול לשמש מופת להרבה זמרים אחרים בסדר הגודל הזה. אני שרתי את השירים שלי, הוא שר את השירים שלו, ושמחתי מאוד לראות שהקהל שלו נהנה גם מהשירים שלי, כי בדרך כלל אנחנו עושים הפרדות – אלה קהל כזה ואלה קהל כזה. מסתבר שכשאתה שר שירת ארץ ישראל אז כולם אוהבים. שיתוף הפעולה הזה הוא מבורך, וככל שהוא ירבה, כך ייטב לזמרים ולקהל שמאזין להם. כל פעם שאתבקש לשיר איתו אעשה זאת שוב".

 

קובי פרץ שר בשנה שעברה דואט עם הזמר החרדי יניב בן משיח, מספר להארץ. "את יניב שמעתי עוד קודם לכן, דרך היוטיוב", הוא מספר, "היום, דרך האינטרנט, הרבה יותר קל להיחשף לדברים. גיליתי שהמגזר החרדי מאוד פורח ומשפיע. ככה גם הכרתי את שוואקי. חיפשתי ביוטיוב שיר אחר בכלל והוא קפץ לי. הייתי בהופעה האחרונה שלו בקיסריה — וואו. מאוד מוכשר. היה דיבור בעבר על שיתוף פעולה, ואולי זה יקרה בעתיד. אני מכיר המון חילונים שאוהבים מוזיקאים חרדים".

ידידה מאיר מסכם :"הציבור הדתי־חרדי אוהב להשפיע, אוהב להרגיש שהוא המיינסטרים. זאת אומרת, זה לא רק שאברהם פריד הגדול שר לנו, אלא גם אמנים בעלי שיעור קומה מהמוזיקה הישראלית מגיעים. החלום של הרבה מוזיקאים דתיים זה להגיע לגלגלצ. רוצה לומר: אנחנו לא רק מגזר קטן שמייצר מוזיקה לשטייטל, יש לנו הכרה וחיבוק ואנחנו מייצרים מוזיקה לכל המגזרים". לשאיפה הזאת יש אולי קשר לטעות התמימה בדבר איינשטיין המנוח, הזמר החילוני הקונצנזואלי מכולם.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.