מכתב לאבא (יאיר לפיד כותב לטומי) "אתה יכול להפסיק לגחך מהקבר"

לכל אדם יש לפעמים רגעי כנות, כאלה שבהם הוא בוחן את עצמו ביושר ופתאום יש לו הארה והוא מזהה דברים מתחת לשטיח. תארו לעצמכם שליאיר לפיד היה רגע של כנות ושל רצון להודות בה. אני מאמין שהיה יוצא ממנה משהו כזה. מה דעתכם?

לכל אדם יש לפעמים רגעי כנות, כאלה שבהם הוא בוחן את עצמו ביושר ופתאום יש לו הארה והוא מזהה דברים מתחת לשטיח. תארו לעצמכם שליאיר לפיד היה רגע של כנות ושל רצון להודות בה. אני מאמין שהיה יוצא ממנה משהו כזה. מה דעתכם?

אני לא בטוח שהקטע הזה צריך להתפרסם, כי אחרי הכל זה סיפור אישי, ביני ובינך, אבא.

לפעמים אני מנסה להבין מה אנשים חושבים עלי באמת, וזה מרתק. אפילו החברים שלי מעולם לא הבינו, ולא יבינו, את המערכת שהייתה בינינו. אלו שחשבו שאני רוצה ללכת בדרכך, היו אולי קרובים יותר מאחרים, אבל הם בעצם הכי רחוקים מהסיפור האמיתי.

יחסים של אבא ובן הם תמיד סבוכים, וזו לא חוכמה גדולה להגיד את זה. תחרות? מאבק טריטוריאלי? רצון להוכיח? אני רק זוכר איך מההתחלה של חיי עמדת לצידי, גדול וחזק ותומך ומגונן אבל תמיד עם קורטוב של ציניות, שלא לומר לעג. מין תחושה שהעברת, בעיקר לי, שהילד הזה, הוא לא כמוך.

אלף פעם כבר שאלו אותנו איך זה שאתה כל כך תקיף ואני כל כך לא, ואתה היית אומר על זה, "ליאיר היה אותי ולי לא היה אותי". ואני, גם אני רציתי להיות תקיף. אולי זה דחף אותי להתאגרף?

זה היה בכל תחנה של חיי. שירתתי בצה"ל ככתב בעיתון המחנה, וגם אחר כך כתבתי כתבות, טורים, שירה, מחזות, שיחקתי בסרטים, הנחיתי תוכניות טלויזיה מצליחות – והחיוך הקטן והחשדן שלך לא פג. למרות שגם אתה, בסך הכל, היית סופר ועיתונאי, וגם אם קפצת קצת לפוליטיקה וגם היית סגן ראש הממשלה ושר הפנים, בסופו של דבר חזרת לתקשורת שממנה באת.

כבר כתבתי לא פעם שהיית אינטלקטואל שנון עד אכזריות, כזה שיודע להעליב ובגדול. זה לא היה במופגן אבל זה היה שם, אתה יודע על מה אני מדבר.

אני זוכר איך הצלחתי להתקבל לאוניברסיטת בר אילן, למרות שלא היתה לי תעודת בגרות, על סמך "הישגים ספרותיים ועיתונאיים", ואני זוכר גם שזה לא עשה עליך יותר מדי רושם.

נכון, היה לנו נחמד, פה ושם. אכלנו כמה דברים יחד, שתינו קצת, אפילו ראיינתי אותך פעם בתוכנית שלי, אבל לא נתת לי ברירה. עדיין הייתי חייב להוכיח את עצמי, ודווקא מולך.

ואז היתה לי ההארה. החרדים, אבא. תמיד דיברת עליהם, דיברת ודיברת ורטנת וקיטרת, ואני לקחתי את זה צעד אחד קדימה.

הפתעה, אבא! ניצחתי. ניצחתי, ובגדול, במקום שבו אתה נכשלת.

היית כריזמטי, שנון, פיקח, רטוריקן אמן, אבל נשארת בדיבורים. בקושי קיצצת להם כמה שקלים. אני לקחתי את משימת חייך. עם קצת משחק – ובזה אני מוכשר יותר ממך – שיחקתי אותה חבר ואח שרוצה בסך הכל לקדם אותם, להכניס אותם לצבא ולשוק העבודה, לנרמל אותם, להפוך אותם לאזרחים מועילים, גם אם זה כרוך בקצת כאב. עם זה הם לא יכלו להתמודד. הם לא יכולים לצעוק 'אנטישמי' למי שבא לעזור להם.

את הכינויים שהטחת בהם הכנסתי לבוידעם. זה לא עובד ככה, אבא'לה. בעדינות, באלגנטיות, במילים טובות וחמות של דאגה למדינה ולהם עצמם – הכנסתי להם אותה בכל הכח. כיסחתי להם את הצורה: בעודם רועדים מפני גיוס כפוי ומשטרה צבאית שתשליך את בניהם לכלא, סגרתי להם את כל הברזים – קיצצתי את תקציבי בתי הספר שלהם, הסמינרים, הישיבות, הכוללים, ועל הכל המצאתי את התרגיל הגאוני של "מיצוי כושר השתכרות" שסוגר להם את השמים בכל כיוון שרק ינסו להסתכל.

עכשיו תגיד מי יותר מוכשר, אבא.

בינינו, אבא, לפעמים אני תוהה למה נתפסתי לחרדים. זה לא המספרים, אתה יודע. עם מספרים אפשר לשחק. לא שאני אוהב אותם, אבל מצחיק שאולי כל זה קרה בגלל סיפור משפחתי אחד קטן של אבא ציניקן וילד קטן שעדיין חייב להוכיח משהו. בינתיים המנגינה חייבת להימשך, אבל אולי בעתיד הצל הגדול שלך ייעלם.

בכל אופן, אבא, אתה יכול להפסיק לגחך מהקבר."

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. רשע בן רשע אתה תתן על זה את הדין בשמיים – ימיך ספורים מנוול
    אהה וגם ציניות אדון לפיד אתה עושה נחת אוח לאבא שלך בקבר

    משה |
    הגב
  2. אם רק היה יודע כמה הנשמה של אבא שלו סובלת………….איי איי …. אבא שלו שנא את החרדים בגלל, שהמשפחה שלו מתה על קידוש ה' בשואה. והוא כביכול כעס על ה' שעשה את זה, וזאת בעצם הנקמה שלו בה'. להרע ולהציק לשנוא ולהרוס כל דבר שלחרדים טוב איתו. יאיר בנו לא השכיל להבין שעם ה' לא מתעסקים וגם לא עם בניו. והוא לא צריך להמשיך את דרכו של איש גם לא של אביו… שלא הובילה לשום מקום רק לשנאה שנאה שנאה. מתפללת שיתפקח ויבין שטעה כי אין הרבה זמן לעשות תשובה. שיספיק לפני שיהיה מאוחר הוא וכל חבריו לממשלה אמן כן יהי רצון תשובה שלמה בקרוב. גם עלינו ועל כל ישראל שנשמע רק בשורות טובות.

    אילנית |
    הגב