מכתב סגולה ו"קמיע קדוש" מהאדמו"ר רבי מאיר מפרמישלן נמכר ב 50,000$

המכתב היה נצור אצל רבי צבי הירש כאישון, ונחשב בעיניו כמו קמיע קדוש. מדי פעם אף מראה היה אותו למקורביו

במכתב מופיעות לשונות ברכה רבות: "…נא מאוד להודיעני מבריאות כלם, כה לחי. אתנו החיים מרחמי הבורא עד ביאת הגואל. ויהא רעוא שיהי' בבריאות ובכח לעבוד הבורא עד מאה שנים…". בהמשך המכתב הוראות מפורטות על שיפוצים ובניה בביתו [כפי הנראה נכתב ממקום אחר בו שהה האדמו"ר בשלהי דקייטא] – חלק מההוראות בנויות עפ"י עניני קבלה וסגולה. מן הדברים נראה כי היה לו להאדמו"ר חדר מיוחד ליום השבת שלא השתמשו בו כלל בימות החול, והוא כותב לחתנו שיתגוררו בחדר זה בזמן השיפוצים בשאר הבית: "…למען השם שתראה שיהי' נאה ומהודר, וללבן בסיד, רק בעת שילבנו הבית תשב בדירה של שבת, כי צריכא שעתא, ושיהי' נאה מאוד, כי הימים הקדושים ממשמשים ובאים. יהי רצון שיהי' עלינו ועל כל ישראל לחיים טובים. כ"ד חותנך ודודך הק' מאיר בהרב". לאחר החתימה ממשיך רבי מאיר לכתוב לבנו ולחתניו האחרים, וכותב להם הוראות בעניין השיפוצים לקראת הימים הקדושים חגי חודש תשרי – "ויראו שיהי' שלום וישבו בשמחה…". בהמשך המכתב חתימה נוספת: "הק' מאיר" ולאחר החתימה הוא ממשיך שוב בהוראות מפורטות בעניני הבניה: "וירחקו מגזל אפילו פרוטה…". [בשנת תקצ"ז נבנה בית מדרשו הגדול בעיר פרמישלן, אולם המכתב שלפנינו עוסק בעניני בניה בביתו הפרטי – דבר שאינו ידוע אצל כותבי תולדותיו – ראה: מ' גרליץ, אספקלריה המאירה, בני ברק תשנ"ז, כרך ב, תחילת פרק כו].
האדמו"ר הקדוש רבי מאיר מפרמישלן (תקמ"ג-תר"י), מגדולי מאוריה של החסידות. בן רבי אהרן ליב מפרמישלן ונכד "רבי מאיר הגדול" מפרמישלן (תלמיד הבעש"ט). רבו המובהק היה רבי מרדכי מקרמניץ (בנו של רבי מיכל מזלוטשוב) אולם נהג להסתופף גם בצילו של ה"חוזה מלובלין". התפרסם במיוחד בצדקותו וברוח קדשו הצופה למרחוק. מאות סיפורי מופת וישועה מסופרים אודותיו. על פזרנותו לצדקה מסופר נפלאות, ידוע כי נהג לפזר את כל רכושו לצדקה מבלי להשאיר לעצמו מאומה, וכי לא היה עולה על יצועו בטרם חילק את כל כספי הצדקה שהיו בביתו. ההערצה כלפיו חצתה גבולות, והגאון רבי שלמה קלוגר, שלא היה חסיד, הספידו בכבוד גדול ואמר עליו: "מעלת הרב הצדיק המופלג המפורסם, איש אלקים… וזכיתי לראותו פעמיים כראות פני אלקים".
מקבל המכתב: חתנו האדמו"ר רבי חיים אברהם רדליך ממיקולייב (נפטר תרל"א, אנצי' לחסידות, א, עמ' תקסד-תקסה). היה בן-בתו של רבי אהרן ליב מפרימשלן, וחתן דודו רבי מאיר מפרמישלן. היה ממלא-מקומו באדמו"רות של חותנו רבי מאיר, ורוב חסידי פרמישלן המשיכו להסתופף בצילו. גם עליו נודעו סיפורי מופת וישועה, וכחותנו היה נוהג לפזר את כל ממונו לצדקה.
בני משפחתו ומקורביו של רבי מאיר המוזכרים במכתב: בנו רבי צבי הירש (שנפטר בחייו), חתנו רבי צבי הירש פרנקל (נכד ה"דגל מחנה אפרים"), בתו רעכיל (אשת רבי יחיאל מיכל מגלינא), מקורביו ר' זלמן שמואל ור' אביגדור (אינם ידועים ממקורות אחרים), מקורבו ר' גדליה דוד שתרם את הוצאות הבניה (יתכן, והוא הנגיד רבי גדליה מסקאהל, שהיו עמו סיפורי פלא אצל רבי מאיר מפרמישלן – ראה: אספקלריה המאירה, ב, עמ' שעז-שפא).
[1] דף, כתוב משני צידיו. 18X23 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמי רטיבות וסימני קיפול. בלאי ודהיית הדיו.
כתב יד קדשו של רבי מאיר מפרמישלן הוחזק אצל גדולי החסידות כסגולה ו"קמיע קדוש". אחד ממכתביו של רבי מאיר מפרמישלן היה ברשותו של הרב הקדוש רבי צבי הירש מליסקא [רבו של האדמו"ר רבי ישעיה'לה מקרסטיר] והיה חביב עליו מאד – "בגנזיו של הצדיק הקדוש רבי צבי הירש מליסקא, מונח היה מכתב בכתב ידו של רבינו, אותו קיבל הצדיק מליסקא במתנה מאת אחד מחסידיו. המכתב היה נצור אצל רבי צבי הירש כאישון, ונחשב בעיניו כמו קמיע קדוש. מדי פעם אף מראה היה אותו למקורביו" (אספקלריה המאירה, א, עמ' רנג).

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.