מלחמת העולמות

חג מתן תורה שבאופק מזכיר לישי לפידות את המלחמות שהוא מנהל עם היצר הרע: "טיפוס נאלח מוכשר וחרוץ, שלעולם מתעורר שעה לפני, ותמיד יעלה על יצועו רק לאחר שדאג כי עצמתי את עיניי".

כחובש כיפה שחורה, שמוכתר מחד כ"זמר חרדי", ומאידך לא מתלבש כ"בלעז'ר" אותנטי, יצא לי לשמוע במשך השנים אמירות די קבועות, "וואלה, הלוואי שכל הדוסים יהיו כמוך", "כמה שנים אתה בתשובה"? וגם את השאלה הקלאסית, "נולדת חילוני… נכון"?

סולח לכולם.

בעידן  הסטיגמטי שלנו, צבע הכיפה ישייך את חרדיותך, מכנסי ג'ינס יהפכו אותך ל"בעל תשובה", וציצית בחוץ  תלמד שאתה "מתחזק"…

אבל תודו שישנו משפט אחד שמצליח "להדליק" כל חרדי, כל דתי וכל שומר תורה ומצוות.   משפט שבטעות יסודו ואשר טומן בחובו את הבורות הגדולה ואת אי הבנה המוחלטת, באורח חייו של זה שהחליט לשמור חוקות אלוקיו.

"וואלה אתם הדוסים, כיף לכם. אין לכם בעיות בחיים, מה שכתבה לכם התורה, מה שאומר לכם הרבי אתם עושים, אין לכם בחירה, אין בעיות, אין התלבטויות"…

יש המלווים משפט זה בנימה מרחמת, ישנם שיוסיפו אווירת בוז למילים, אבל כולם בטוחים בעצמם ובמסקנת הפאר שלהם.

אוי, אחיי הבורים והאהובים, אוי…

הלוואי ומישהו היה מספר את המסקנה הנפלאה הזו לייצר שלי, טיפוס נאלח מוכשר וחרוץ, שלעולם מתעורר שעה לפני, ותמיד יעלה על יצועו רק לאחר שדאג כי עצמתי את עיניי.

חז"ל שאומנותם הייתה אי-בורותם, אמרו עוד לפני שסטיב ג'ונס  חשב על האייפון, "כל הגדול מחברו ייצרו גדול ממנו"…

אז כתוב בתורה…? הרבי אמר….? נו שויין….

לך ספר זאת למיסטר ייצר שמכיר את הטקסט של חמישיית החומשים על בוריו עוד מחג שבועות המקורי לפני אלפיים שנה.  מה לעשות שהיה לברנש מספיק זמן להתחכם ולהשתדרג עם כל התירוצים וה"סיבות הדחופות והמקלות" שהוא דוחף לנו לראש, עת נקרת בפנינו עבירה דשנה ומתוקה לביצוע.

החילוני הממוצע כבר היה צריך מזמן להבין כי אדם הוא אדם.  גם כשכיפה מונחת על הראש או פיאות משתלשלות על הלחיים – היצרים עובדים אצל כולם, ותאוות החיים מצליחות לחדור גם מבעד לשטריימל או לקפוטה.

ההבדל הוא בכוח המחשבה. הדבר הזה שעובד אצלנו (בדרך כלל) בראש. כן, הכוח הזה שמבדיל אותנו משאר היצורים החיים על הכדור. רק שם בראש, מונח ההבדל הגדול.  ותתפלאו, לא הכיפה ולא המלבוש יחליטו מה נעשה, למרות שאני מסכים שהם יכולים לסייע.

המלחמה היא תמידית, יום יומית, מלחמה נצחית ללא הסכם שלום באופק. ההפסד צורב ומכאיב, מתיקות הניצחון לא תדמה לשום דבר אחר שאתם מכירים.

אז נכון, ישנם הרבה דברים שבגינם כיף להיות "דוס", אבל היי, אם החלטתם לשים כיפה על הפדחת ובניתם על חיים קלים נטולי התמודדויות ומאבקים פנימיים – עזבו אתכם, שימו כובע טמבל…

בעל 'ספר התודעה', בפתיחה לחודש סיוון אותו אנו מברכים היום, כותב כך:

אדם עשוי שהרוח אשר בקרבו תנשאהו ותגביהו שחקים, ואילו תאוות בשרו תשפילו עד תהום"

להזכירכם רבותיי, ככל שידוע לי, 'בעל התודעה' היה סוג של דוס…

 

 

 

 

9 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. יש כוכב נולד, יש מרן נולד, וכעת יש גם משגיח נולד,
    האמת היא שהכותב הגזען אין לו בחירה וחי לו חיים קלים לשמוע בקול הרבי או מה שהוא מכנה דעת תורא,
    כי אחרת לא מובן איך הוא תמך בהפרדה הגזענית בין ילדות קטנות בעימנואל, הכל בשם ההשקופע,
    מוטב לו שיאזין למושא הערצתו בון ג'ובי ויניח לנו מהטפותיו המוסריות.

    ג'ון |
    הגב
    • ג'ון היקר – תפסיק לשקר את הציבור, דווקא במאבק ההוא ישי היה נגד לגמרי וגם דיבר על זה בדריו

      אם אתה לא אוהב אותו, תצרח. אבל אל תשקר

      לוליק |
      הגב
      • לוליק התמים, הינך מוזמן לקרוא את הטור הגזעני שהוא כתב בכיכר השבת, תחת הכותרת "שופטי בג"ץ, תודה"
        אחרי שתקרא אתה תצרח מבושה.

        ג'ון |
        הגב
  2. כל אחד נהיה פה משגיח רוחני, איך לך איזה הופעה ללכת אליה???

    אבי |
    הגב