ממשיכה במסע המשאלות / המנטורית אושרה ולדמן

אני ממשיכה במסע האין סופי, אל עבר המשאלה הנכספת, וממשיכה לתהות: מי אתה דג זהב והאם המשאלה שלך, היא בעצם, המשאלה שלי? – הפרק השני במדריך המשאלות

שלום , שמי אושרה ולדמן- מנטורית לחיים ועסקי כבר 7 שנים עוסקת בהכשרת מאמנות לחיים, לא פעם אני עוצרת הכול ומחשבת מסלול מחדש, רק כדאי לראות שלא שכחתי משהו בדרך וגם אם כן אני לוקחת את הסקרנות שלי וערך גמישות ופשוט פוקחת עיניים למציאות או מציאה חדשה.

אני מאמינה גדולה באנשים וברצונות שלהם ומשום כך, בשבועות הבאים, אשתף אתכם בעולם הערכים ובעולם הפנימי שלי, ובעיקר עם תובנות על החיים. מקווה מאוד, שטור זה יעניק לכם רצון לממש את עצמכם ולהכיר את עצמכם באופן עמוק יותר.

אז אלו התובנות שלי, בצורת סיפור משעשע עמוק ומורכב להנאתכם המרבית, וכמובן, שאשמח לשמוע את דעתכם בעניין.

המדריך המלא לשלושת המשאלות / חלק שני

דג הזהב שלי לא הגיע וטוב שכך. ואני ממשיכה במסע, אוספת עדויות, חוקרת מסתקרנת, אני חייבת לבוא אליו מוכנה!

אז עדר כבשים כבר יש לי והגעתי למסקנה ברורה שהממלכה שלי היא העולם, וממילא, הכול שלי. אז מה חסר לי עכשיו?

חיי נצח, אושר, עושר? מה קריטי למשאלה ראשונה?

האם המשאלה הראשונה שלי, של 1000 משאלות היא באמת חכמה כמו שאני חושבת או שהיא מסגירה את הרצון שלי בשליטה מוחלטת על חיי? או אולי חוסר ביטחון מובהק על מה שחשוב לי באמת? אני הולכת לאתגר את עצמי, החלטתי. בלי התחכמיות והתחמקויות- 3 משאלות וזהו. אז מה לבקש?

אני מארגנת לי רשימה של חלומות מנסה לצמצם אותם, אני חייבת. כמו רב חובל על אונית נוסעים בתוך סופה, המשא הכבד, הרכוש העצום שכל אחד מביא עימו, מסכן את חיינו באוניה, רב החובל מבקש לזרוק הכול ולהשאיר רק את מה שנצרך. אני מסתכלת על כל המזוודות שהבאתי. בגדי חורף, קיץ, בגדים שמזכירים לי תקופה, ואני לא בטוחה אף פעם מה אני אלבש מחר, אני חייבת אפשרויות. ויש גם תכשיטים ומלא דברים שכתבתי, שציירתי ומוסיקה. האוסף הגדול שלי לכל רגע יש פסקול, אני לא יכולה לוותר על כלום הכול קריטי! מי אני בלי כל זה ?

בלי החלומות שלי, בלי הרצונות שלי, בלי 1000 המשאלות שלי… כמה קשה לזרוק ! אני בוחרת באופציה הקלה/קשה, אני זורקת הכול, אני פשוט מתחילה מחדש. יש לי את עצמי מחייכת לי, זו חבילה אין סופית.

אז אני נשארת שוב מול דף ריק וכותבת כותרת – שלושת המשאלות שלי.

מציירת לי בצד הדף דג קטן זוכרת להוסיף קשקשים ופה פתוח עם בועות.

-"דג זהב שלי, מה אתה היית רוצה"?

הדג מסתכל בי נבוך, "אני לא רוצה כלום אני פשוט דג".

-"אתה לא סתם דג אתה שנותן משאלות" אמרתי לו.

-"אני אגלה לך סוד: הפלא הגדול בי זה שאני מדבר", צחק ואני איתו.

-"ובכל זאת דג מתוק, מניסיון, מה אתה ממליץ, באיזו משאלה כדאי לבחור" ?

-"האם זו המשאלה שלך"?

אמממממממממ לא!!! עניתי, "חס ושלום. אתה יודע מתייעצים". "אז אין לי תשובה" ענה לי הדג המתוק.

"אבל זה גרם לי לחשוב, אולי זו בקשה ממש חכמה ומעולה" ניסיתי לחשוב מה הוא היה עונה לי הדג החכם הזה.

"וודאי, כולם ביקשו ממנו עושר וחיי נצח ולהיות מאושרים. אבל מה הבקשה הנכונה לי"? אזרתי אומץ ואמרתי לו "דג, כן. יש לי משאלה ראשונה, והיא: מה המשאלה הכי טובה לבקש"?

הדג בתשובה: "בקשתך התקבלה, והתשובה היא שלא יטרפו אותי".

לקח לי זמן לעכל את מה שאמר, מצד אחד, רציתי לחנוק אותו ומצד שני לצחוק לפחות שנה ומצד שלישי- לחשוב רגע!

הדג ענה לי כמו דג, המשאלה של דג שלא יטרפו אותו … איזה אבסורד- איך נפלתי עם הבקשה!

הסתכלתי על הדג הקטן שציירתי, וכתבתי את הבקשה שלי על הדף ואת התשובה. "טוב, דג יקר אני הולכת. אני הולכת רחוק להעמיק ולמצוא איזה שהוא הגיון במה שענית לי".

"שלום לך" ענה הדג ושחה.

ואני המשכתי בהרהוריי, על שפת הנהר על אבן לא הכי נוחה, אני חושבת לי, שלא לא יטרפו אותי. מי יכול לטרוף אותי בחיים ? מי האויבים שלי מי צריך אותי כדי להשביע נפשו? ומיד עולה לי בעיני רוחי, יוסף הצדיק – חולם החלומות, "טרוף טרף".

מה זה אומר לי? עוצמת עיניים ונרדמת.

********************

לחלק א': מחשבת מסלול חדש

בשבועות הקרובים אמשיך לספר לכם על המסע הפרטי שלי, ועל משאלותיי הסופיות מאותו דג זהב, שאני אמורה לפגוש בקרוב.
מוגש באהבה – תובנות להביט פנימה לפרוץ קדימה
אושרה ולדמן
veldman02@gmail.com או בנייד:0506903600

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.