ממשלת ישראל מונעת מהחרדים "שוויון הזדמנויות" בתעסוקה – דעה

מדיניות הפנקס האדום נמשכת גם היום (2013) כנגד החרדים ע"י ממשלת ישראל, גם במחיר של נזק כלכלי, נחמן וינברג בטור נוקב

 מדיניות הפנקס האדום נמשכת גם היום (2013) כנגד החרדים ע"י ממשלת ישראל, גם במחיר של נזק כלכלי, נחמן וינברג בטור נוקב

חרדים – שק אגרוף זמין ונוח

אלמלא הייתה זאת המציאות הקיומית היומיומית בה אנו נתקלים ומצויים כעת, היה ניתן להסתפק בגיחוך לטענות האוויליות המושמעות בהקשרים אלו. אולם, במציאות הנוכחית בה נתקלים החרדים במדינה היא אפליה שיטתית בתעסוקה ובמקומות עבודה, כאשר המובילה באפליה התעסוקתית הזו כגוף תעסוקתי היא דווקא המדינה. הדבר ניכר לעין בקרב משרדי הממשלה כאשר קיים אחוז אפסי של משרות במגזר הציבורי המאוישות בחרדים, לעומת יחסם החלקי באוכלוסיית האזרחים במדינה. למרות זאת, המציאות העגומה הזו לא מונעת ולא מנעה פוליטיקאים זולים ואנשי תקשורת רדודים, להציב את אחוז ההשתתפות הנמוך של הציבור החרדי כציבור מועסק ובעל הכנסות עצמאיות כגורם ועילה ליצירת הסתה. תוך שימוש מוכוון בסופרלטיבים שלילים הלקוחים היישר מהשיח התקשורתי באירופה של לפני 80 שנה.

תעסוקת חרדים – אינטרס לאומי

בעשור וחצי האחרון קמו ממשלות ונפלו, אולם בכולם עלה הנושא של שילוב אוכלוסיות שאינם ממצים את יכולת ההשתכרות שלהם בשוק התעסוקה, ע"י מתן אפליה מתקנת במגזר הציבורי, כדי לגרום לכך שאחוז ההשתתפות של אותם אוכלוסיות יעלה ובכך הם ימצו יותר את אפשרויות התעסוקה שלהם בשוק העבודה וינוצל הפוטנציאל הגלום בקרב אותו ציבור. כאשר ברי לכל אותם גורמים כי לא מדובר בטובה מיוחדת אותה עושה המדינה עבור אותם מגזרים, אלא במצב שמועיל למדינה הן בהפחתת הסיוע הניתן ע"י והן ביצירת מקור הכנסה של תשלום מיסים, הגדלת הקף רכישת מוצרים, והשקעת הון חוזר. בנוסף לכך למדינה כגוף ריבוני קיימת אחריות מובנית לדאוג לאזרחיה לאפשרויות תעסוקה הולמים ומתאימים, כדי שיגרמו להם להשקיע זמן ומאמץ בעבודה ופתיחת עסקים. וכך אכן נעשה כלפי כל האוכלוסיות במשק שהיה קיים אינדיקטור נמוך ברמת התעסוקה שלהם, מלבד מגזר אחד – הציבור החרדי.

מדיניות הפנקס האדום, ממשיכה להתישם כלפי הציבור החרדי

לציבור החרדי לא ניתנה מעולם אפליה מתקנת או לכל הפחות שוריין עבורו אחוז זהה של משרות במגזר הציבורי כפי שנעשה עבור מגזרים ואוכלוסיות אחרות שהיה קיים חשש לאפליה או הדרה שלהם משוק התעסוקה. כמו"כ, למרות שהמדינה והממשלות האחרונות הכירו בצורך ההולך וגובר לסייע לציבור החרדי במציאת מקור תעסוקה היא גם לא קידמה פתרון כזה במגזר העסקי הפרטי. כלומר: היא נמנעה מלקדם פתרון כזה, של מתן הטבות למעסיקים שיעסיקו חרדים לטווח ארוך. למרות, היעילות המוכחת של מהלך כזה במקרים מקבילים שבוצעו ביתר המגזרים והאוכלוסיות. התועלת שתיגרם למדינה תעלה עשרות מונים על פני אותה השקעה שולית ונמוכה יחסית הנדרשת במהלך כזה.

ההסתה עצמה גורמת להעצמת הבעיה

לא רק שבמקום שהמדינה השתמטה ומשתמטת מאחריותה באופן עקבי מלסייע למחפשי עבודה בציבור החרדי במציאת מקום תעסוקה שיביא לו פרנסה מכובדת. גורמים בתקשורת ובפוליטיקה עוד הטילו את האשם על החרדים, בתחילה היה זה תירוץ של חוסר השכלה בידיעת השפה האנגלית והמתמטיקה. משהתברר שתוך פחות משנת לימודים אקדמית אחת מצליח הציבור החרדי לסגור את הפער. ובד"כ אף לצבור יתרון, שימש התירוץ התורן של אי שירות בצה"ל (רק לשם המחשה קצרה כמה שנתון זה מופרך מיסודו. בציבור הכללי ללא ציבור המתגורר בחבלי יו"ש, אחוז המתגייסים לצה"ל נע על פחות מ70% ויורד בהתמדה ולמרות זאת לא ניכר קושי הולך וגובר למציאת מקום עבודה על רקע הזה) ולמרות שישנם מספיק חרדים שעילה זו לא נכונה עבורם. המשיכו הגורמים הללו לפמפם את הסיסמא הזו שוב ושוב, ואף הפכו זאת למקשה אחת. כאילו ישנה אידאולוגיה שיטתית בציבור החרדי להוות נטל על יתר הציבור. וזו הסיבה היחידה שאינו עובד ומשתכר לפרנסתו.

וכאילו לא די בכך, מנסים גורמים אלו להציג עצמם כדואגים לציבור החרדי מתוך פטרונות מתנשאת, ולהציג את החכים החרדיים ככאלו שנהנים מיתרון פוליטי עקב המציאות הקיימת. וזאת בשעה שהחכים החרדים ניסו לפעול מספר פעמים בנושא הן ע"י הנחת הצעת חוק "שוויון למגזר החרדי" על שולחן הכנסת שכמובן זכתה להתנגדות משרדי הממשלה ונדחתה, כאשר חוקים זהים לחלוטין לגבי אוכלוסיות אחרות, אומצו כמדיניות ע"י הממשלה. מדיניות זו של הממשלות האחרונות בתוספת ההסתה הנלווית, היא עצמה גורמת להחרפת הבעיה בכך שמעסיקים פוטנציאלים מושפעים מהשיח הציבורי והתקשורתי ונמענים עוד יותר מלהעסיק חרדים בעסקיהם. כך, שבתוצאה הסופית המדיניות הנוכחית הננקטת בממשלה מובילה להעצמת המציאות הקיימת של הדרת ואפליית חרדים משוק העבודה והתעסוקה.

החוסר בפתרונות תעסוקה פוגע בשכירי הציבור הכללי

הפתרונות המגוחכים של מתן מענק לחרדי שימצא מקום עבודה בתחום הכשרתו, תסייע לו במציאת מקום העבודה. הם לא פחות מאשר לעג לרש. הממשלות הקודמות כבר הועילו מעט יותר בנושא, כאשר פתחו מרכזי סיוע והכוונה למחפשי מקום עבודה. המציאות של קושי מובנה לחרדי למצוא עבודה גורם לרבים מהציבור להתפשר על תנאים שונים בתנאי העסקה, או על גובה השכר שישולם לו. מה שמוביל לכך שמעסיקים רבים מנצלים זאת לרעת המועסקים. הדבר מורגש גם בקרב חלק מהמעסיקים החרדים. מצב זה גם פוגע עוד יותר בציבור הכללי, כאשר קיימים מעסיקים שכן מוכנים לקלוט חרדים בתנאים נחותים. כך נוצר מצב שפוגע גם בציבור הכללי באופן ישיר, ע"י כך שמעסיק פוטנציאלי יודע שקיימת עבורו האפשרות למצוא עובד בתנאי העסקה קלים יותר.

אז לפני שמקשקשים על "שוויון בנטל" (לא מגרד לכם כבר לשמוע את המלים הללו..?) תנו לנו קודם שוויון בהזדמנויות.

מי שנתקל באפליה תעסוקתית במציאת עבודה או במקום עבודתו על רקע אמונתו והשקפתו.

ניתן לפנות במיל לפעילי פרויקט "דוסים", העוסק במתן מענה והתייחסות להסתה היומיומית בתקשורת הישראלית.

mail@dossim.com

הכותב הנו איש תקשורת ויחסי ציבור ופועל בשת"פ עם פעילי פרויקט "דוסים" למיגור תופעת האפליה התעסוקתית של חרדים.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.