מנדלבליט: "כל החלטותיי בתיקי נתניהו – ענייניות"

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט דחה היום בנאומו את הטענות בנוגע לניהול תיקי נתניהו, "שום לחץ לא השפיע עלינו, וגם לא ישפיע עלינו בהמשך", טען

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, התייחס היום בנאומו בכנס לשכת עורכי הדין לכוונת הקואליציה הבאה לערוך רפורמות במערכת המשפט.

"אינני נמנה עם אלו הסוברים כי מערכות החוק והמשפט צריכות להיות חסינות מפני כל שינוי. מותר לבדוק. מותר לבחון. מותר לבקר. אך אסור 'לשפוך את התינוק עם המים'", אמר.

לדבריו, "בחינה כזו חייבת להיעשות בשיתוף ובצורה מכבדת, תוך שמירה על עקרונות היסוד של שיטתנו כמדינה יהודית ודמוקרטית, האמונה על הגנת אזרחיה ותושביה. לשיטתי, תהליכי שינוי – הנעשים באופן ענייני, תוך הליך ציבורי ופרלמנטרי מעמיק ודיאלוג מכבד עם מערכות החוק והמשפט – יכולים להביא לשיפור עבודתן של מערכות אלו ולחיזוק אמון הציבור בהן.

"כך, למשל, פסקת ההתגברות שנדונה אף היא לאחרונה, ואשר תכליתה היא לאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל ע"י בית המשפט מפאת אי-עמידתו באמות המידה החוקתיות, כבר עלתה לדיון בהזדמנויות שונות בעבר", הוסיף.

"מספר יועצים משפטיים לממשלה עסקו בנושא, כולל עיסוק שלי בתקופת הממשלה היוצאת. ככל שהממשלה החדשה שתוקם תבקש לעשות כן, בהחלט ניתן להמשיך בתהליך זה, תוך ליבון מעמיק ומושכל של האיזונים הדרושים במסגרת גיבושה של חקיקה מקיפה וכוללת בנושא כה מורכב ורגיש", ציין מנדלבליט.

מנדלבליט הוסיף וציין, "במדינה דמוקרטית הייעוץ המשפטי לממשלה נושא בתפקיד של סיוע לממשלה הנבחרת לקידום מדיניותה, כפי שאני פועל במסגרת כהונתי בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, וזאת – תוך עמידה על כך שמדיניות זו תיושם בגבולות הדין. אין מדובר בניסיון לפגוע בסמכויותיה של הממשלה הנבחרת או לגרוע מהן. ודאי שאין מדובר בניסיון של פקידים להשתלט על הגה המדינה במקום הדרג הנבחר. המדיניות השלטונית היא עניין לדרג הפוליטי להכריע בו. אנו מקפידים על כך, אבל כל הפעולות צריכות להיות חוקיות. האם מישהו ירצה לחלוק על כך?.

"אני מאמין גדול במשילות, ובצורך של הממשלה להיות מסוגלת להוציא את מדיניותה אל הפועל באופן חוקי", אמר מנדלבליט, "ניתן לראות זאת באלפי ההכרעות המשפטיות שקיבלנו במהלך כהונתי בתפקיד, שברובן המכריע, למעט מקרים חריגים ביותר ובודדים במספר, פעלנו יחד עם הממשלה לקידום מדיניותה – בתחומי הביטחון, הכלכלה, ההתיישבות, ובעוד תחומים רבים נוספים. הטענה כאילו מערכות החוק והמשפט פוגעות כביכול בדמוקרטיה וברצון העם – מבטאת חוסר הבנה של מהות השיטה הדמוקרטית, המבוססת על ביזור הכוח ועל הפרדת הרשויות".

בהמשך הסביר מנדלבליט את התנגדותו לחוק החסינות: "טענה נוספת שהושמעה בימים האחרונים היא שכדי לאפשר לחברי הכנסת לקדם שינויים כאלה ואחרים בקשר למערכות החוק והמשפט, נדרש לקדם גם שינוי לחוק חסינות חברי הכנסת, תוך השבת המצב החוקי לזה שהיה בשנת 2005. על פי הטענה שהושמעה לאחרונה חברי הכנסת זקוקים כביכול לשינוי חוק החסינות כדי להגן על עצמם, לאור הרפורמות שהם מעוניינים לקדם במערכת המשפט. אותו דובר גם הוסיף וטען כי החוק נועד להתמודד עם לחצים שמופעלים עליי להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה. דברים אלו חוטאים לאמת, בלשון המעטה. הם מצטרפים לגל של התבטאויות מצערות בזירה הציבורית והתקשורתית, שמבקשות לפגוע בלגיטימיות של ההחלטות שלנו – ולתייג אותנו בתיוגים פוליטיים, כאילו מאן דהוא קשר קשר כזה או אחר על מנת להשפיע על הזירה הפוליטית מתוך מוטיבציות זרות. טענות אלה הן הבל הבלים. התביעה הכללית, שבראשה אני עומד, איננה רודפת איש. היא רודפת רק את האמת ואת הצדק, ופועלת מתוקף סמכויותיה על פי חוק.

"בכל הנוגע לתיקי החקירה של ראש הממשלה, כל ההחלטות התקבלו בצורה מקצועית ועניינית, ללא כל הטיה, לא לכאן ולא לכאן. הדרך בה הלכנו עד כה, בה אני הולך כיום ובה לעולם אלך, היא אחת ויחידה – דרך הישר. שום לחץ לא השפיע עלינו, וגם לא ישפיע עלינו בהמשך. איננו משרתים אף אחד, חוץ מהאינטרס הציבורי ומשלטון החוק. הם אשר מורים את דרכנו, ואת דרכי באופן אישי", הצהיר היועמ"ש.

לדברי מנדלבליט, "כאשר נמצא חשד סביר לביצוע עבירה פלילית מצד ראש הממשלה – הוריתי על פתיחה בחקירה פלילית לברור החשד. חקירות אלו נערכו באופן נחוש ויסודי, תוך חתירה לברור האמת. הא ותו לא. מנגד, באותם המקרים, והיו כאלה, בהם הראיות שהוצגו בפניי לא לימדו על חשד סביר לביצוע עבירה פלילית מצד ראש הממשלה – הוא גם לא נחקר כחשוד. תמיד בחנתי אך את הראיות, ולא את זהות החשוד. לאחר השלמת החקירות, פעלתי לבחינת חומר החקירה שנאסף בשלושת תיקי החקירה בהם נחקר ראש הממשלה כחשוד על פי לוח זמנים שנקבע מראש.

"תוך כדי תהליך בחינת חומר הראיות, התקבלה החלטת הכנסת להקדים את הבחירות. החלטה זו של הכנסת להקדים את הבחירות לא הזיזה אותנו מהדרך. המשכנו לעבוד לפי אותו סדר לבחינת חומרי החקירה שנקבע מבעוד מועד. עבדנו בצורה סדורה ומקצועית ובסופה קיבלתי את החלטתי ביחס לשלושת התיקים", הדגיש מנדלבליט.

"כשם שקיבלתי את ההחלטה לשקול הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה, מבלי שהסיטו אותי מהדרך המקצועית שלאורה אנו עובדים, כך מתקבלות יתר ההחלטות ביחס לשימוע עצמו. הכול באופן ענייני", הוסיף, "לכתחילה קבעתי כי השימוע של ראש הממשלה, כמו גם של יתר החשודים בתיקים אלה, יתקיים תוך שלושה חודשים ממועד העמדת חומרי החקירה לרשותם, כלומר, עד 10 ביולי. סירבתי לבקשה של באי כוח ראש הממשלה לדחיית מועד השימוע כל עוד שהם נמנעו מלקחת את חומרי החקירה ולהעריך לאורם את לוח הזמנים הדרוש להיערכותם. לעומת זאת, החשודים האחרים לקחו את חומרי החקירה כנדרש, ולאחר שלמדו אותם – הגישו בקשות מנומקות הנסמכות על חומרי החקירה שבידיהם לדחיית מועד השימוע. לאחר בחינת הבקשות, נמצא כי בנסיבות העניין נכון לדחות לאותם חשודים אחרים את מועד השימוע לתאריך 15 באוגוסט".

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.