סגולות ומנהגים לשבת: מספרו החדש של הרב פינטו

סגולות ומנהגי שבת, מספרו החדש של רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א העומד לצאת לאור בקרוב .

מנהגי שבת, מספרו החדש של רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א העומד לצאת לאור בקרוב "מזמור שיר ליום השבת אענה חלקי גם אני".

 

א. ידע האדם שכל קדושה שיש בעולם שורשה מקדושת השבת, ‏ואי אפשר להגיע לשום קדושה בלי קדושת השבת. ומובא ברבנו צדוק הכהן מלובלין זצוק"ל (בספרו 'ישראל קדושים, אות ז) שהפעם הראשונה בתורה שמוזכר "קדושה" זה על שבת קודש, "ויברך אלוקים את יום השביעי ויקדש אותו" (בראשית ב, ג) אם כן משבת מושפע בפעם הראשונה קדושה לעולם, וכל קדושה יונקת מקדושת השבת.

 

ב. ששת ימים תעשה מלאכה (ויקרא כג, ג). כשתשמור את שבת קודש, אז ששת ימים תעשה מלאכה מעצמה, יתברכו לך כל ענייני הפרנסה. וידועה הגמרא במסכת שבת (קנ:) בחסיד אחד שנעשה לו נס ועלה לו צלף וממנו הייתה לו פרנסה.

 

ג. כל מה שמוציא הוצאות לכבוד שבת, מחזירים לו בכפלים מן השמים, ולכן כל מה שקונה יאמר "לכבוד שבת קודש".

 

ד. כשמסיים לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום, אז יש כח גדול בטבילה לכבוד שבת קודש, ולכן יקפיד שלא לטבול, עד שיסיים שניים מקרא ואחד תרגום.

 

ה. הזיעה שאדם מזיע לצרכי שבת, מזככת את האדם וגורמת כפרת עוונות, וביותר לעניין מידת היסוד.

 

ו. ישתדל לישון מעט בערב שבת, וידועים דברי המגיד הגדול ממזריטש זצוק"ל, שהיה אומר שאיננו מבין איך לא כתוב בעשרת הדברות, דיברה לישון בערב שבת קודש.

 

ז. ישתדל להדליק נרות שבת בנר מיוחד ולא על ידי גפרורים, ויש עניין עמוק בדבר זה.

 

ח. ידע האדם, כשמגיע לו מקרה של צער, וידחק אותו לכבוד שבת בשמחה מרובה, על אף הצער יזכה לראות ישועות מרובות מעל הטבע.

 

ט. יקפיד כל שבת ב"במה מדליקין" לומר זה בדבקות גדולה, יש במשניות אלו בליל שבת סגולה גדולה לפרנסה.

 

י. יזהר האדם ביותר מן המחלוקת בערב שבת בביתו, והגמרא (גיטין נב.) מספרת המעשה ברבי מאיר, שהיו זוג שהיו מתקוטטים בכל ערב שבת, והיה רבי מאיר שם ג' שבתות זה אחר זה, ובכל ליל שבת עשה ביניהם שלום, ואחרי כן שמע רבי מאיר שד שאמר וי וי דאפקני רבי מאיר מהאי ביתא. וכן מובא בכף החיים (לרבי חיים פלאג'י סי' כ"ז אות ל"ה) וז"ל, דאני הגבר ראה עיני, דבכל בית שהיה מחלוקת בערב שבת לעת ערב או בליל שבת, היה בדוק ומנוסה כי רעה נגד פניהם, ולא יצאו נקיים באותו שבוע באיזה מקרה רע. ויעשה כל מה שבכוחו להיכנס לשבת קודש בשמחה, בשלום בית ובחסד.

 

יא. נהגו לומר "צאתכם לשלום" בלחש או בהרהורי הלב, ומובא בספר "מחזיק ברכה" (או"ח רסב, ב) להחיד"א ז"ל שכתב בשם גדול אחד, לא לומר "צאתכם לשלום" מפני שנראה כדוחה המלאכים, והסכים עימו.

 

יב. באשת חיל ישנם כ"ב פסוקים כנגד כ"ב צינורות של מעלה, אשר הם פתוחים ומוריקים שפע לעולם מהבריכה העליונה מראש כל הכתרים.

 

יג. אזמר בשבחין. לומר זה בדבקות עצומה, יש בכל דברים אלו לטהר את הנפש. ואנחנו נוהגים לעצום עינינו, ולצייר שקושרים את נפשנו עם השכינה מלמטה למעלה, ומציירים שאור גדול יורד מלמעלה למטה, וסוד גדול בזה.

 

יד. לפני שיאמר "ויכולו השמים" יעשה תשובה מעומק הלב, כי "ויכולו" זו עדות שאנו מעידים שהקב"ה ברא את השמים ואת הארץ, ורשע פסול לעדות.

 

טו. יזהר מאד בניגוב הידיים שלא ישארו רטובות, וגם לא במעט. כי מי שלא מנגב ידיו יפה, כאילו אוכל לחם טמא.

 

טז. בליל שבת יאכל ז' חתיכות קטנות מן "המוציא לחם", ובכל חתיכה יכווין פרנסה ליום מימות השבוע, ויש עניין גדול לשפע ופרנסה.

 

יז. נוהגים אנו לברך ברכת המוציא על לחם ארוך וישר ולא עגול, על פי דברי מהר"ם פארפיש זצוק"ל. ובזה יש רמז של י-ה-ו-ה: י' זה בציעת ההמוציא, ה‏' זה החמישה אצבעות, ו' זו החלה השניה הישרה, והיד השניה, זה ה' של ההשלמה של שם הוי'ה, י-ה-ו-ה.

 

יח. מאכל דגים בשבת זה תיקון גדול ביותר, וידוע המסופר בשם קדוש ישראל רבנו "הבעל שם טוב", שאמר שמן השמים הראו לו, שנותנים לו שלושה ערים לבחור איפה לגור בהם. בנעמירוב או במעז'יבוז' או בעיר שלישית, ובחר במעז'יבוז' כי שם יש דגים מובחרים לשבת קודש.

 

יט. ישתדל לאכול בשבת קודש פשטידה זכר למן.

 

כ. מזמור שיר ליום השבת. ראשי תיבות 'למשה', משה רבנו מחזיר לעם ישראל בכל שבת קודש העטרות שניטלו מהם אחרי חטא העגל, ויכווין לקבל האורות האלו.

 

כא. יקפיד בברכות ביום השבת, בכדי שיגיע למאה ברכות.

 

כב. ישתדל לקנות מכספו היין שמבדילים בו בבית הכנסת, עניין גדול יש בדבר.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.