מנכ"ל בנק המזרחי לשעבר נגד לפיד: "מע"מ אפס לא יוריד את מחירי הדירות"

שנה אחרי שעזב את מזרחי טפחות, אלי יונס מדבר על הכל: ממחירי הדירות דרך שכר הבכירים ועד החיים אחרי פרישתו מהבנק ■ "המשכנתאות הן לא פצצה מתקתקת, הן כמו הלוואות לרכב" ■ ראיון מיוחד

אלי יונס היה 25 שנים בלב מרכז העניינים. כל הזמן מנהל. דעתן, חזק, שקדן, שכיר בכיר, בנקאי בטוח בעצמו ובהישגיו המוכחים. הרבה פעמים גם בוטה, מעמיד אמת קשה מול הפרצוף ולא חושש להתנגח – אבל במידה ובזהירות הנדרשת מכבוד בעלי הבית, החל מראש הממשלה ושר האוצר כשהיה החשב הכללי והאיש החזק באוצר; משפחת רוטשילד כשניהל את בנק כללי כשהיה בשליטתם; שרי אריסון ואנשיה כשהיה המנכ"ל הכי-קצר-מועד של הפועלים; משפחות עופר על הפיצולים הפנימיים שלהם; ומוזי ורטהיים ממזרחי טפחות, הבנק שאותו ניהל והוביל ביד חזקה ובזרוע נטויה עשור שלם. וכך הוא גם היום, אפילו שאין לו בעל בית על הראש.

לפני שנה יונס הודיע במפתיע (יש כאלה שיגידו שלא) כי הוא עוזב את מזרחי טפחות אותו ניהל במשך קרוב ל-10 שנים. תפקיד שבמהלכו צבר הון בלתי נתפס המוערך בכ-200 מיליון שקל (מרביתו באופציות), מה שהפך אותו לבנקאי השכיר העשיר ביותר. יונס הוא פנסיונר צעיר מרצון, נמרץ, פעלתן, ספורטאי שלא רוצה כלום ולא צריך כלום מאף אחד, ובעיקר – "מסודר היטב".

בראיון ראשון מאז פרש לגמלאות, מדבר יונס על המעבר מהחיים האינטנסיביים כמנכ"ל לחיים השקטים בהר אדר, על התוכניות לעתיד, וכמובן מה דעתו על הנושאים המרכזיים במשק ובבנקאות. וליונס כמו יונס יש דעה מוצקה לגבי כל נושא ונושא.

החיים שאחרי

זמן קצר לאחר שיונס הודיע כי בכוונתו לעזוב את מזרחי טפחות החל גל שמועות מה יהיה תפקידו הבא. שמות של חברות שונות שבראשן הוא לכאורה יעמוד נזרקו לחלל האוויר – מאי.די.בי, החברה לישראל, מגדל ובנק דיסקונט. "הכול היה מצוץ מהאצבע. זה היה מנותק לחלוטין מאיזשהו אירוע. פעם אחת הייתה אפילו כותרת באחת העיתונים לגבי הצטרפות שלי לאי.די.בי, ויש הכחשה רשמית שלי", הוא אומר.

יותר משנה חלפה מאז עזב את הבנק, והוא אכן לא הלך לאף חברה אחרת. מאז הספיק להוריד הילוך מהחיים הלחוצים כמנכ"ל וגם להוריד 15 ק"ג ממשקלו: "זה נבע מניהול נכון של אוכל ולא מספורט, ספורט אני עושה כל השנים אותו דבר".

– אז מה אתה עושה בימים אלה?

"מישהו הגדיר לי את המקצוע שלי SFO – אני מנהל singal family office (מנהל את נכסיו האישיים – ס.ק.ל, ע.א). אני מלמד קורס במינהל עסקים באוניברסיטה העברית ועושה עבודות ייעוץ למנהלים ותאגידים, בעיקר בענייני ניהול, אסטרטגיה ופיננסים. פעילות שאני מאוד נהנה ממנה".

– מייעץ לגורמים מוכרים?

"אתם יודעים את שמם, את כולם, אבל אני לא מעוניין לפרסם למי אני מייעץ. זה גם חלק מהתנאים שלי לעשות את זה".
– לא רוצה לחזור להיות מנכ"ל?

"הייתי 25 שנים מנכ"ל, לדעתי יש לי שיא גינס בתחום. זה צריך להיות תפקיד סופר מפתה כדי שאני אחזור למטחנה של תפקיד המנכ"ל".

– ומה לגבי רכישת חברה וניהולה? יש הרבה חברות על המדף במשק הישראלי. אתה רואה את עצמך חוזר לבמה הציבורית?
"יש חברות ענק שהן לכאורה על המדף, אבל אני לא חושב שרובן הגדול באמת בשוק כרגע. אני גם לא עוסק בלחזור לבמה הציבורית. חוץ מזה אני רוצה וגם צריך לשנות את הדרך שבה התנהלתי".

– מה זאת אומרת?

"אני לא רוצה להיות שוב כבול בנושא אחד מ-6 בבוקר עד הלילה. עשיתי את זה 25 שנה. אני מאוד נהנה מהעיסוק המגוון שיש לי היום ומהחופש שיש לי. מצד שני, להגיד שאני לא אתמקד במשהו מסוים זה גם לא נכון. בהחלט ייתכן שאקח על עצמי משימה מרכזית אחת שאולי תהיה קשורה להשקעה שאעשה".

– אנחנו יושבים כאן לא מעט זמן ולא היו לך הרבה טלפונים, זה לא קצת צובט?

"יש לי מספיק טלפונים בשביל שיהיה לי מעניין, ולא יותר מדי שיגרמו לי להיות עצבני".

– אתה אוהב גם להתנגח עם אנשים, זה לא חסר לך?

"האמת הצלחתי לא רע גם בזה. בהחלט רבתי השנה קצת".

שוק הנדל"ן

– אחת ולתמיד, האם יש או אין בועת נדל"ן בישראל?

"לא יכולה להיות כאן בועה. לפי המושגים שאני מבין, בועה היא כשיש עודף היצע וזה לא המצב כאן".

– בועה היא מחירים המנותקים מהמציאות. המחירים היום בשוק זה לא נראים לך גבוהים מדי?

"המחירים גבוהים מדי מבחינת יכולת התשלום של משקי הבית, ואני חושב שהם צריכים להיות יותר נמוכים. לא יכול להיות שדירה בעיירת פיתוח בישראל תעלה כמו דירה בעיר גדולה בארה"ב. אבל זאת לא בועה משום שאנשים מוכנים לצאת מגדרם ולשלם את המחיר הזה, ולא כמו בארה"ב במשבר ב-2008 כשאנשים פשוט השאירו לבנק את המפתח לבית ועזבו".

– מה עם תוכנית מע"מ 0% של שר האוצר יאיר לפיד?

"יש כמה בעיות עם תוכנית מע"מ 0%. קודם כול, זה שזה לא קורה עד עכשיו רק מזיק לשוק. הורדת מחירים היא עיקרון מאוד נאצל, השאלה באיזה כלי משתמשים, ולדעתי זה כלי לא אפקטיבי. מכיוון שהבעיה היא מחסור בהיצע, התוצאה של התוכנית הזו תהיה שרוב ההטבה הזאת תיספג דרך עליית מחירי הדירות".

יונס מציין כי לטעמו עם 3 מיליארד שקל – הסכום שאותו מוכן האוצר להקריב לטובת התוכנית (אובדן הכנסות ממסים כתוצאה מהפטור – ס.ק.ל, ע.א) – אפשר לעשות דברים אפקטיביים יותר בשוק: "עם ה-3 מיליארד שקל הללו הייתי עושה משהו אחר. אחת משיטות הבנייה שבהן יש את השליטה הכי גדולה על המחיר היא המחיר למשתכן, כאשר חלק מרכזי בקביעת המחיר הוא מחיר הקרקע. בואו ניקח את ה-3 מיליארד שקל האלה ונוריד את מחירי הקרקע בסכום הזה, וכך נוריד את המחיר למשתכן".

– במצב הנוכחי, המשכנתאות הן לא פצצה מתקתקת בבנקים?

"לא. אלה הלוואות של משקי בית, שניתנים למשקי בית, כמו כל אשראי אחר. למה לא אומרים שהאשראי לקניית רכב זה סכנה על משקי בית? זה אותו סוג אשראי".

– אם המצב טוב, אז למה בנק ישראל כל הזמן מטיל עוד מגבלות על שוק המשכנתאות?

"מכיוון שהוא מנסה לאזן את המדיניות המוניטרית שלו וזה הכלי שהוא בחר בו".

יונס מציין שהבעיה המרכזית כיום בשוק היא של הזוגות הצעירים שרוצים לרכוש דירה ראשונה. "הבעיה היא שהרחקנו מהשוק את אלה שהביקוש שלהם הוא לגיטימי, כלומר את אלה שרוכשים דירה ראשונה וצריכים היום להביא יותר הון עצמי. היום, אם למישהו יש חלילה שלושה ילדים ולשלושתם צריך לעזור ביצירת הון עצמי זאת משימה בלתי אפשרית. כל ההנחיות שיצאו מאז שהתחילו לדבר על המשבר בדיור הרחיקו את הזוגות הצעירים מהיכולת לקנות דירה. האלטרנטיבה היחידה עבורם מגיעה דווקא מהמשקיעים שיוצרים את ההיצע בשוק השכירויות", הוא אומר.

– מה אפשר לעשות כדי להקל על הזוגות הצעירים?

"למה שלא ניתן להם משכנתא של 80%? מה יקרה רע? בשווייץ, לדוגמה, יש מערכת בנקאות טובה, ושם בכלל לא פורעים את הקרן של המשכנתא אלא רק ריבית. את הקרן אפשר לגרור מדירה לדירה, ועדיין היציבות של הבנקים לא נפגעה שם".

לאחרונה פרסמו הרגולטורים מתווה להכנסת איגוח לישראל שבמסגרתו יוכלו הבנקים לקחת חלק מתיק ההלוואות שלהם (הכולל גם משכנתאות) ולמכור אותו בצורת אג"ח בשוק ההון. בארצות הברית, למשל, שיטה זו הייתה נפוצה לפני משבר הסאב-פריים ובזמן המשבר נרשמו הפסדים עצומים במכשירים מסוג זה. יונס אינו מתלהב מהיוזמה להכניס את האיגוח לישראל.

"באופן עקרוני, שוק משני למשכנתאות זה מלכודת מוות כי אף אחד לא לוקח את הסיכון על עצמו. זה כמו משחק של כסאות מוזיקליים, השאלה היחידה היא אם יהיה לך כיסא ביום שהכול ייעצר", הוא אומר.

– למה זה בעייתי?

"קודם כול אני לא חושב שזה יצליח בישראל כי המרווחים במשכנתאות נמוכים מדי ואין כאן מה לחלק בין הגופים. שנית, איגוח של שוק המשכנתאות הוא הפרה של הקשר החד-משמעי בין נותן המשכנתא לבין הסיכון. אני לא בטוח שזה דבר חיובי שהמנהל בבנק או הפקיד יבינו שהם נתנו משכנתא היום אבל שהם לא אלה שצריכים לגבות אותה מחר, ולכן אין שום סיבה לעודד את זה. ניסיתי לשכנע את בנק ישראל יותר מפעם אחת שלטובתם ולטובת השוק הזה מוטב שהאיגוח לא יתקיים".

– ומה זה יעשה ללקוחות?

"האיגוח לא פועל לטובתם של מקבלי המשכנתאות. משכנתא היא לא מוצר סטנדרטי – לכל לקוח צרכים והכנסה שונה וצריך לבנות לו בהתאם את המשכנתא. לעומת זאת, באיגוח, אתה צריך מוצר אחיד. חייבים שיהיה מכנה משותף בין המשכנתאות כדי שניתן יהיה לאגח אותם, וכשמשתמשים באותו מוצר לכל הלקוחות זה פועל לרעתם".

מאקרו

"היום אנחנו במיתון", אומר יונס. "מבחינתי האטה ומיתון זה אותו הדבר. מה שהסתיר את המגמה השלילית עד כה היא הצריכה הפרטית שהנתונים בה היו מצוינים, אבל מנוע הצמיחה של המשק הוא היצוא, והוא במגמת ירידה ב-5 השנים האחרונות. הצריכה הייתה גורם מאזן, עכשיו הגורם המאזן הזה לא קיים כי המשק פחות אופטימי".
– אבל נתוני האבטלה טובים, אז למה יש ירידה בצריכה?

"אמנם אין לנו עלייה באבטלה, אבל איכות התעסוקה יורדת כל הזמן. יש יותר משרות זמניות, יותר עובדי קבלן, יותר משרות במשרה חלקית".

– תקציב המדינה: איפה אתה בוויכוח בשאלה האם להעלות מסים או להגדיל גירעון?

"כשיש ירידה בצריכה הפרטית – אם תעלה מסים תהרוג לגמרי את הצריכה ותכניס את המשק לאבטלה. בעת כזו לא מעלים מסים, אלא אפילו הפוך מזה. לעניין הגדלת הגירעון – התשובה היא כן".

– הנגידה אומרת לא לגירעון, כן להעלאת מסים.

"קודם כול זה עניין של השקפת עולם. אני מכבד את השקפת העולם של הנגידה אבל לא בהכרח צריך לקבל אותה. אני חושב שלהעלות את הגירעון מ-3% כפי שדובר בתחילה לסביבות 3.5% – זה חסר משמעות, שכן גירעון זה כמו ללוות כסף".
– מה שגורר עול כבד של החזר, 40 מיליארד שקל החזר ריבית רק השנה.

"נכון, אבל כשחברה לוקחת אשראי זה תמיד רע? לא. השאלה מה עושים עם הכסף. אם חברה עסקית לווה כסף ובונה בניין משרדים חדש ומהודר במקום זה שיש לה, אז זה בטח לא יניב פרי ובסופו של דבר החברה תתקשה לפרוע את ההלוואות. ככה זה עם גירעון בתקציב. אם הגירעון הוא לצורך מימון צריכה ביטחונית – אז הוא לא יניב פרי".

– אבל העלאת הגירעון נועדה לאפשר הגדלת תקציב הביטחון.

"גם בנושא הזה השיח לא נכון. מדברים על להגדיל או להקטין וזה מוביל לכלום. השיח צריך להתכוון לשימוש בכספי הביטחון: יש לכם מספיק משאבים אצלכם בתוך הבית – תשנו את השימוש במשאבים שלכם ותבנו מערכות בישראל ולאו דווקא בחו"ל. אתם רוצים לבנות נגמ"שים חדשים? אחלה, תבנו את המרכבה כולה בישראל, תגרמו לייצור יותר עבודה כאן, לא בחו"ל".

– אף פעם לא באמת חתכו בביטחון, למעט שנה אחת כשיצחק רבין היה ראש ממשלה חתכו מיליארד שקל שהוחזרו במהלך אותה שנה. אז אולי זו רק סיסמא חבוטה שנוחה לאוצר?
"תקציב הביטחון הוא תמיד כלי שקשה לגעת בו. אני לא מסכים לאמירה שאף פעם לא קוצץ. רבין חתך בביטחון ואני לא בטוח שהחזירו את הכסף, דוד בן-גוריון חתך בביטחון בתקופה שהייתה ככל הנראה הכי בעייתית במשק הישראלי. בא הרמטכ"ל דאז (רא"ל יגאל ידין – ס.ק.ל, ע.א) ואמר: 'אם אני לא אקבל אני אתפטר', אז בן גוריון השיב: 'כבר קיבלתי את ההתפטרות'. בזה נגמר העניין".
– היית מסכים להתמנות לתפקיד שר האוצר?

"זו שאלה כל כך לא פרקטית. אני לא איש פוליטי".

– אבל אפשר למנות אותך כמינוי מקצועי. אם יציעו לך, תסכים?

"למה אני צריך לעסוק בסוגיות מהסוג הזה, זה נראה לי אבסורדי. למה שלא אתמנה לנשיא ארה"ב? אני חושב שאני מאוד אתבלט, אבל כנראה שלא יציעו לי, גם לא בתור מינוי מקצועי".
שכר בכירים

– אתה מסכים שיש אווירה שלילית נגד המגזר העסקי?

"שאלה מצוינת. אני חושב שיש בעיה, אבל אני לא יודע אם יש אווירה של אנטי אנשי עסקים, אני לא נתקלתי בה".
– הייתה ביקורת על השכר הגבוה שקיבלת בבנק. בסה"כ צברת הון שמוערך בכ-200 מיליון שקל. זה לא נראה לך סכום גבוה מדי?

"עיקר ההון שנצבר הגיע באופציות, ואם הבנק לא היה מצליח זה לא היה שווה כלום. אי-אפשר להגיד שזאת הצלחה רגעית, כי זאת הצלחה שנמשכה במשך 10 שנים, אז כנראה שזה בסדר, ואני חושב שזה נכון. תגמול באופציות היא שיטה נכונה שאומרת שאם תעשה טוב לאורך זמן ותעלה את הערך לבעלי המניות, תוכל ליהנות מכך, ואם לא – אז תקבל אפס.
"מי שחושב שאם יורידו את שכר המנהלים בבנקים התוצאה של זה תהיה שירדו עמלות לציבור טועה – יהיה פשוט יותר כסף אצל הבעלים של הבנקים".

– יחד עם זאת, הביקורת הגדולה בנושא שכר בכירים מגיעה ממקום של תסכול על פערי השכר הגבוהים במשק. אתה מבין את התחושה הזו?

"השאלה היא האם יש קשר בין מה שאתה עשית עבור כולנו, כולל מה עשית בשביל הגאווה שלנו, או שאתה מנותק לחלוטין. עכשיו, אני לא אגיד שבבנק מזרחי טפחות כולם היו מאושרים מזה שהפער בינינו הוא כזה, אבל אני חושב שהייתה להם תחושה שאני מביא ערך".

– אבל למה שכר הבכירים צריך להיות כ"כ גבוה? המנהלים אומרים שללא שכר גבוה הם לא יישארו, אבל מי מחכה להם בחו"ל?

"אני מוכן לעשות טיול מודרך לכל החכמים שאומרים שאין אלטרנטיבות בחו"ל. תלכו לבנקים, לחברות פיננסיות וגם לחברות תעשייתיות ואוניברסיטאות באירופה ובארה"ב, ואתם תצאו משם עם מצב רוח רע. מספר הישראלים שיושבים שם בעמדות בכירות הוא יותר מכל קבוצת מיעוט אחרת מהעולם. מדובר בישראלים מוכשרים שעושים תפקידים בכירים וכבר לא יחזרו לכאן, וההפסד הוא שלנו".

– למה הם לא נמצאים בארץ?

"הפסדנו אותם מכיוון שהשכר בדרך אל הצמרת הוא לא מספיק מתגמל".

– משרד האוצר מקדם מגבלה על שכר הבכירים שמטרתה להביא לכך ששכר הבכירים במגזר הפיננסי לא יהיה גבוה מ-3.5 מיליון שקל. אתה לא חושב שיהיו מספיק אנשים איכותיים שיסכימו לעבוד תמורת סכום שכזה?

"בוודאי שיהיו אנשים מוכשרים שיסכימו לכך כי כולם רוצים שבקורות החיים שלהם יהיה טייטל של מנכ"ל לשעבר, והם יעשו את התפקיד גם בשכר נמוך יותר מ-3.5 מיליון שקל. אבל אם מדובר במישהו מוצלח הוא יעשה קדנציה אחת ויעבור למקומות אחרים, ורק הפחות טובים שאין להם אלטרנטיבה בחוץ יישארו בתפקיד לעוד קדנציות".
– אז לא צריך לקבוע מגבלה על השכר?

"בעיניי אין מגבלה. המגבלה היחידה היא האם התמורה שמשולמת לך היא תמורה שהולמת את ההישגים שלך. זה, אגב, נכון לדעתי גם בדרגים הנמוכים יותר בחברה. לכן, במזרחי טפחות, לכל המנהלים בדרגי הביניים היו אופציות ולחברי ההנהלה גם לא היו בונוסים".

– ברוב הבנקים מעדיפים לתגמל בבונוס על פני אופציות, למה?

"החיסרון הגדול ביותר באופציות הוא שיש סיכוי סביר שתקבל בסוף אפס. בבונוסים, למספר אפס יש היתכנות נמוכה".
– אופציות גם מעודדות לקיחת סיכונים לצורך הישגים לטווח קצר.

"ממש לא. לקיחת סיכונים עלולה להביא לכך שהאופציות יהיו שוות אפס. אני טוען שדווקא בונוסים מוביל ללקיחת סיכון, ומשכורת גבוהה במזומן היא מה שמובילה לסיכונים הכי גדולים, כי אז לא אכפת לך, אתה תקבל את הכסף שלך מה שלא יהיה".

מזרחי טפחות

– אתה מתגעגע למזרחי טפחות?

"אני אוהב את הבנק, אני עוקב אחריו ואני נהנה לראות אותו מצליח. הייתי מנכ"ל בהרבה ארגונים, אבל אני לא מתגעגע לארגונים האלה".

– עם יד על הלב, פרשת כי ידעת שהשיא של הבנק מאחוריו ומעכשיו הצמיחה שלו תהיה הרבה יותר איטית מאשר בעבר?
"זה ממש לא נכון. גמרתי שתי קדנציות כמנכ"ל, הייתי 10 שנים בתפקיד. זה התפקיד שהייתי בו הכי הרבה זמן בקריירה שלי. פרשתי ביום שבו לפי החשבון שלי ולפי משך הזמן שלוקח למצוא מנכ"ל חדש, אני לא אצטרך להיכנס לתהליך של מו"מ על הסכם לתקופה נוספת".

– אבל אתה מסכים שקצבי הצמיחה שהתרגלנו לראות בתקופתך כנראה כבר לא יחזרו על עצמם?

"קודם כול, אתן יודעות מה אומרים על נבואות. בכל אופן, תעקבו ותראו שזה לא הולך להיות ככה – הבנק ימשיך לצמוח. יש לו תשתית כל כך חזקה, מערכת פיננסית איתנה ושורשים עמוקים במקורות הכנסה – והוא ימשיך ויצמח".
– ההוראות האחרונות של בנק ישראל להגדלת דרישות ההון מהבנקים במשכנתאות לא יפגעו ביכולת הצמיחה שלו? בכל זאת זה החלק המרכזי של תיק האשראי שלו.

"לא. ההוראה הזאת עוצרת דיבידנד ואולי עלולה לפגוע במניה, אבל בסוף הבנק הזה הוא רווחי, איך שלא יסתכלו על זה. נניח שהתשואה על ההון לא תהיה 14% אלא 12.5%, אבל עדיין היא תהיה יותר מאשר בכל הבנקים האחרים בישראל".

יחסי עבודה וועדים

– הבנקים נאבקים היום עם תוכניות התייעלות שונות שהם מובילים. איך השגת גמישות ניהולית גבוהה ואת יחס היעילות הטוב ביותר במערכת הבנקאית?

"פתחתי את נתיבי הקידום, ללא כל קשר לשאלה אם הוועד מעוניין בקידום של מישהו או לאו. זה אחד הדברים שהכי עובדים, זה שאנשים יודעים שהם לא תלויים בשום דבר ושאם הם טובים הם יקודמו".
– או במילים אחרות, שברת את הוועד?

"יכולים להגיד עד מחרתיים שהרבצתי להם והפחדתי אותם, זה שטויות במיץ עגבניות. אני יכול להרביץ לאיגודים מקצועיים, אבל אם יש להם שליטה על העובדים הם ישביתו לך את הבנק, אז מה זה יעזור?".
– אז מה עשית?

"מדברים עם העובדים מעל הראש של הוועד, משכנעים את העובדים שהסידור שאתה מציע להם יותר טוב מהסידור שמציע להם הוועד, והם לומדים להאמין לך.

"זה אולי יישמע לכן אבסורד, אבל אני מאוד מאמין בעבודה מאורגנת. אם זה מה שעובדים צריכים בשביל להרגיש שהם מוגנים משרירות לבו של המעביד – תנו להם את זה. חשוב שהעובדים לא יהיו לחוצים כל הזמן, שלא יפחדו ממך, ואם הם צריכים עוד רשת ביטחון בצד בדמות הוועד – תן להם אותה. עיקר עיסוקו של הוועד במזרחי טפחות היה במניעת פגיעה וקיפוח של עובדים, וזה ממש טוב. העניינים עלולים להסתבך כשזה מגיע לסוגיות של ניהול – אם אי-אפשר להעביר עובד לסניף אחר או לקדם אותו בלי אישור של הוועד, או לשלוח אותו הביתה אם הוא היה לא בסדר. האיזון ביחסים האלה הוא כבר שאלה של איכות הניהול באותו הגוף".

– אז איך מגיעים לאיזון הזה?

"יש המון דרכים לעשות את זה. יש את הדרך שלי, שהיא יותר ישירה ולעומתית, אבל זה הסגנון שלי. זה לא חייב להיות עם גרזן, אם כי מוטב שיהיה אחד כזה מונח לפחות בתיק. יש עוד דרכי הידברות ומו"מ יותר מרוכך שאנחנו רואים היום בבנקים אחרים".

– לא העסקת עובדי קבלן בבנק, למה?

"פיטרתי את כל הקבלנים וקלטנו את העובדים בבנק. הקבלנים השתגעו מזה. התחילו סנקציות, התחילו לאיים על העובדים, אבל הם הבינו שזהו והם נעלמו. בעיניי זה מטומטם לחשוב שאתה יכול לתת שירות עם עובדי קבלן. שאתה יכול להחזיק בתוך סניף שתי מערכות, אחת לעובדים ואחת לעובדי קבלן".

תחרות בבנקים

– עכשיו כשאתה כבר לא במערכת הבנקאית, תענה בכנות – האם יש תחרות בין הבנקים?

"במגזר משקי הבית יש תחרות עזה בין הבנקים, ואנחנו רואים את זה בעיקר בתחום המשכנתאות. בשאר התחומים רואים את זה פחות בגלל שמשקי הבית לא יודעים להתנהל ולנצל את התחרות לטובתם. אם משקי הבית יידעו להתנהג בשאר הפעילויות שלהם בבנק כמו במשכנתאות ולהגיד לבנק 'תשמע אני הולך לבנק אחר', הם יראו שיקבלו לרוב תנאים טובים יותר. הבנקים מוכנים להתאבד בשביל לגנוב נתח שוק מהמתחרים. הבעיה היא שיש לאנשים רתיעה מהפקיד בבנק, וגם רתיעה מכל הפרוצדורה של סגירה ופתיחה של חשבון".

– אז הכול בגלל חוסר המודעות של הלקוח?

"יש עוד סיבה. יש היום שלושה בנקים שמציעים מחירים זולים בעמלות כאסטרטגיה – יהב, איגוד וירושלים – ועדיין לא כולם נוהרים אליהם. המוצר הבנקאי הוא לא עמלה ולא פיקדון, אלא שירות. ועל שירות ויחס טוב הצרכנים מוכנים לשלם יותר".

– ומה דעתך על הצעדים שעושה בנק ישראל כדי לשפר את התחרות?

"אני חושב שגם בבנק ישראל מבינים שהבעיה היא במודעות של הלקוחות, אבל הם נדחפים לטיפול בעמלות כי זה יותר קל. אני מבין את המפקח על הבנקים. אומרים לו בכנסת שבנק ישראל משרת ושומר על הבנקים, אז הוא מוריד עמלות ומוחאים לו כפיים".

– עם כל הכבוד לתחרות ולעמלות, בסוף בור השומן של הבנקים נמצא במרווחים הגבוהים בין הפיקדונות לאשראי במגזר הקמעונאי.

"בהשוואה לחו"ל, המרווחים בישראל הם חד-משמעית נמוכים, אבל גם בנושאים האלה אפשר להתמקח. המרווחים בת"א גבוהים יותר מאשר בבית שאן, לדוגמה, כי בת"א יש יותר מודעות ואנשים מתמקחים לעומת בית שאן".

– מה לגבי תחרות מצד בנק אינטרנטי או חברתי, נראה לך שזה ישפיע?

"הניסיונות לייצר תחרות בדרכים הללו זה מס שפתיים. מדובר בגופים קטנים בלי הון, ובנק צריך משאבים. אם כבר, לדעתי הפתרון הוא לאפשר לבנקים הקטנים לתת שירותים שאין לגדולים, כמו מכירת מוצרים מעולם הביטוח או מוצרים פיננסים או אפילו איחוד עם חברת ביטוח".

אלי יונס

גיל: 63 (השבוע יחגוג יומולדת)
מצב משפחתי: נשוי + 3
מקום מגורים: מחלק את השבוע בין הר אדר לתל אביב
השכלה: תואר ראשון בכלכלה וסוציולוגיה; תואר שני במינהל עסקים מהאוניברסיטה העברית
תפקידים קודמים: החשב הכללי באוצר, מנהל בנק כללי, מנכ"ל בנק הפועלים, מנכ"ל מזרחי טפחות
עוד משהו: המאכל האהוב עליו הוא "סחוג. הרבה סחוג"

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.