הנצחת מסירות הנפש: "יד ושם החרדי"

ב'יד ושם החרדי' מנציחים לדורות הבאים כי אבותינו, לא הלכו כצאן לטבח ולא איבדו את מוסריותם ודמות האדם שבהם, יתרה מכך, הם שמרו על תעצומות הנפש הכבירות ביותר בהיסטוריה ומסרו נפשם על קיום המצוות

נסיונות הניגוח בחרדים ותמונות אלו שלא השכילו לעמוד בצפירה, מפארות את עמודי העיתונים והאתרים למיניהם. בכל שנה מציינים את היום הנורא שנמשך, בזיכרונו, על פני כל השנה, כי לא יכול להיות אחרת, בציון של גבורה, כוח והישרדות אך ב"יד ושם החרדי" מציינים אותו באותה צורה במשך עשרות בשנים- קיום מצוות במסירות נפש ודבקות באמונה בכל מצב.

הרב דוד סקוסלקי, הוא מנהל את המכון, שמחזיק למעלה מ300,000 מסמכים, פריטים ועדויות, שאסף מהניצולים השונים. במכון מעבירים הרצאות, סיורים, ומציעים חומר לחוקרי שואה, לסטודנטים ולתלמידי כיתות העל-יסודי.

הרב סקולסקי, מספר על הקמתו של יד ושם החרדי, לדעתו, בכל פינת רחוב היה צריך לקום אתר הנצחה כאשר שליש מעם ישראל נכחד בשואה וכשמתוכם מיליון וחצי ילדים.

הוא מתאר את יד ושם כיער גדול המקיף את הכל, ובו ממוקדת אלומת האור לזווית מאוד מסוימת של גבורת הנפש היהודית.

צילום: פלאש 90
צילום: פלאש 90

בזמנו, היה זה משה פרגר, חבר הנהלת יד ושם, וניצול שואה בעצמו, שהרגיש כי הזווית המיוחדת הזאת, אינה מקבלת מספיק דגש, וזאת למרות שהיטלר נלחם דווקא בה: "היו אז 18 מיליון יהודים בעולם של מיליארדים, 'מדוע היטלר הרגיש שהם חוד החנית, למה ה"פריבילגיה" הזאת'?" פרגר גם ענה על כך "זה פשוט משום שהוא ראה בזה מלחמת אור וחושך, והוא ידע היטב שרק אם הוא יכבה לחלוטין את היהודי, יוכלו לשלוט אלף שנות הרייך'. ב"שיחות עם היטלר" כותב ראושנינג שהיטלר אמר לו: גם אם יישאר יהודי אחד חי, הפסדתי את המערכה".

צילום: פלאש 90
צילום: פלאש 90

זאת הייתה הסיבה לפתיחתו של "יד ושם" כדי להנציח את את גבורת הנפש היהודית שעמדה בגבורה במצבים הקשים ביותר. דווקא מתוך השואה האיומה כל כך ניבטת גבורת הנפש.

פעילות המכון מתאפיינת במספר מישורים, במאגר ענק של תיעודים ועדויות שמחולקים לפי נושאים משתמשים חוקרים, תלמידים וסטודנטים.

בפרויקט האדיר הזה, מונצחות שאלות תמימות של ילדים ומבוגרים שחפצו לקיים מצוות בתוך התופת ומסרו את נפשם עליהן. סיפורים מגטו לודז', קובנה, הולנד ועוד מחנות מוות ברחבי אירופה המדממת מצמררים ושמורים שם לזיכרון עולם. על אדם ששואל אם צריפי אושוויץ חייבים במצוות מזוזה והרב עונה לו על כך כי אינו רוצה לפסוק כי הצריפים חייבים כי אז הוא בעצם חורץ על כך דין של "דירת קבע". ילד בגיל 12 שמבין כי לא יזכה להגיע לגיל בר מצוה ושואל את הרבי אם מותר לו להניח תפילין כבר בגיל זה, ואדם ששואל האם סוכה שתבנה מעצים שיגנוב מן הנאצים תהיה כשרה לחג.

צילום: פלאש 90
צילום: פלאש 90

המכון נתמך על ידי המדינה באמצעות משרד התרבות. אך הרב סוקולובסקי מספר כי יש עוד הרבה מה לעשות והקמת המוזיאון הייתה כרוכה בעלויות גבוהות.

והוא מוסיף סיפור מרגש, בעבר כשנזקקו לסכום נוסף, הפנה אותם יו"ר ועד הידידים אל חסיד חב"ד הרב לייב זיסמן, שניצול מגטו קובנה, ורצה לנדב את הכסף. כשהתפלאנו על הסכום המכובד, הוא סיפר את סיפורו האישי: "אבי עשה לי בר-מצווה בחג הסוכות, ואפילו, תפר לי מגפיים כדי שאוכל להסתיר בתוכן את התפילין. אך כשהגיענו לאושוויץ, לקחו גם את המגפיים. הבטתי ימינה ושמאלה ועוררתי מהומה בין הילדים, תוך כדי המהומה הצלחתי להתגנב ולקחתי את התפילין. במחנה היה גם הרבי מנובימינסק, וכשביקש ממני את התפילין כדי להתעטר בהן שאלתי אותו "רב'ה, הרי תפילין אינה משלושת המצוות שעליהם נאמר "ייהרג ואל יעבור", אתה יודע שאם יתפסו אותך יהרגו ואתך. מדוע אתה עושה את זה?" תשובתו הייתה "אנחנו כאן במחנה בבחינת מתים. כל מצווה שאנחנו מספיקים לעשות זה לחזק את הכוח היהודי, להחליש את הרוע."

ואת הסיפור הזה, הסיפור שלו, הוא מצא כאן ולכן רצה לתרום סכום גדול כל כך. כמוהו יש עוד רבים שמצאו דרך המכון את הוריהם ואת סיפורם האישי.

צילום: פלאש 90
צילום: פלאש 90

לסיום, אומר הרב סוקולובסקי כי השואה ואלו שנרצחו בה על קידוש ה' מלמדת אותנו ואת הדורות הבאים כי אבותינו, לא הלכו כצאן לטבח ולא איבדו את מוסריותם ודמות האדם שבהם, יתרה מכך, הם שמרו על תעצומות הנפש הכבירות ביותר בהיסטוריה, ועלינו להיות גאים בכך.
ת.נ.צ.ב.ה.

צילום: פלאש 90
צילום: פלאש 90

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.