מסורבת הגט החרדית: "מה שנשאר לי זה להגיד תודה ולהתפלל"

לפני כעשר שנים עברה ד' החרדית אירוע מוחי וננטשה על ידי בעלה. השבוע קבע בית הדין הרבני כי חותנה, אביו של הבעל אחראי על סרבנות הגט של הבן והוא נשלח למאסר. על אף אי הוודאות, ד' סוף סוף חשה שקולה נשמע: "זה הצ'אנס הראשון והאחרון שנותנים לי". ראיון

לאחר שלראשונה בתולדות בתי הדין הרבניים בישראל הטיל בית הדין הרבני האזורי בתל אביב מאסר של 30 יום על איל-הון יהודי אמריקאי אשר התברר כי הוא העומד מאחורי סרבנות בנו ועיגונה של כלתו זה כעשר שנים.

מסורבת הגט ד' בראיון ליאיר אטינגר ב'הארץ' מגוללת על החיים הקשים שעוללו לה בעלה הסרבן ומשפחתו, ושבעקבות כך נאלץ ביה"ד הרבני לאסור את האב של הסרבן.

בתקופה שבעלי ח' נטש אותי. הייתי בסכנת חיים, שוכבת בלי נוע על מיטה בבית לוינשטיין, והוא אמר לי "זו הפעם האחרונה שאת רואה אותי". מספרת ד'

"אני צריכה להגיד תודה לדיין הרב שטסמן, אין לי מלים להודות לו", אמרה השבוע ד' בראיון מביתה, "וגם תודה לנשים שייצגו אותי מארגון 'יד לאשה', שעבדו ממש קשה על התיק הזה. מה שנשאר לי זה להגיד תודה ולהתפלל".

רק כמה שבועות קודם לכן עלתה על טיסה מניו יורק כדי לבקר, עם בתה ובנה התינוק, את הוריה בישראל — אז עולים חדשים מברזיל. תרופות שנטלה, במצוות רופאיה בארצות הברית, גרמו לה אירוע מוחי קשה וחייה היו בסכנה. כשח' בא ארצה, הוא חולל מהומת אלוהים בבית החולים ובבית הוריה. ברקע עמד ויכוח כספי בין משפחתו ובין משפחת האשה, חסרת האמצעים, בשאלה מי יממן את הוצאות האשפוז.

ד' מספרת "כשהוא בא לבית לוינשטיין אחרי האירוע הוא התפרץ עליי, למה אני לא מוכנה לטוס חזרה לארה"ב, הרופאים אסרו עליי לטוס בשום פנים ואופן, בגלל החשש לעוד קריש דם במוח, והוא התפרץ עליי. זו היתה תקופה ששכבתי במיטה, בין חיים למוות. אפילו לשבת לא ידעתי איך. המלים הראשונות שאמרתי, אחרי האירוע, היו בפורטוגזית. הוא שמע את זה והתפרץ, מה פתאום אני מדברת בשפה שהוא לא מבין. בעיניים שלו אני זו שעזבתי אותו, בגלל שהייתי פה בשיקום".

בפסק הדין נכתב כי לאחר אותו ביקור של ח' בבית החולים, "שלא כמצופה ושלא כמחויב, בחר הבעל שלא לסעוד את אשתו ולעמוד לצדה בעת מצוקתה, וחזר להיות סמוך על שולחן הוריו בארה"ב, תוך שהוא נוטש את אשתו הנכה ואת ילדיו הקטנים, נטושים, נעזבים ומבקשים לחם. מיני אז, במשך למעלה מעשור, מעגן הבעל את אשתו באכזריות. על הכל הסכימה לוותר: על כתובתה, על תכשיטיה ואף על תשלומי מזונות ילדיה שבהם חויב הבעל בבית המשפט. רק גט פיטורין מבעל שנטש אותה בעת צרתה היא מבקשת".

אבל השאלה שהונחה לפני בית הדין, בחודשים האחרונים, היא מה תפקיד אביו של הבעל בעגינותה של ד'. בעוד בנם נשאר בארה"ב ועובד אצל אביו, ההורים מבקרים מעת לעת בישראל. האב מתואר "גביר" התורם רבות לקהילת ערלוי החסידית, ובביקורים בישראל ניסה בית הדין להביא את ההורים לעדות כדי לפתור את חידת עגינותה של ד'. לבסוף נאלץ בית הדין להוציא להם צו מעצר ליומיים, והחרים את דרכוניהם.

אך פרקליטו של האב עו"ד אליעד שרגא משוכנע שהסיפור לא כצעקתה, "נראה כי בית הדין הרבני התבלבל והחליט לתקן עוולה בעוולה, ובמקום להעניש את הבן הסרבן, בחר להתעמר באביו המבוגר על לא עוול בכפו, מדובר במקרה חמור וחריג ביותר בו בית הדין הרבני מחזיק בכפייה אזרח זר, בעל דרכון אמריקאי, כבן ערובה להליך משפטי אשר הוא כלל אינו צד לו, במשך למעלה משישה חודשים. האב המבוגר, המצוי במצב בריאותי קשה ביותר, הפך לקלף מיקוח ולכלי להפעלת לחץ על בנו המתגורר בארה"ב. בית הדין הרבני אף לא התכחש למטרה זו והודה בה במפורש".

למצולם אין קשר לכתבה
למצולם אין קשר לכתבה

מדובר בעליית מדרגה דרמטית במאבק של בתי הדין הרבניים כנגד סרבני הגט. עד כה מעולם לא הוצא צו מאסר נגד אדם שאינו המעגן עצמו. בפסק דין ייחודי, מציין אב בית הדין הרבני האזורי בתל אביב, הרב שלמה שטסמן, כי "פרשת עיגונה המתמשך והאכזרי של התובעת היא אחת מפרשיות העיגון הקשות ביותר שאיתן מתמודדת מערכת בתי הדין הרבניים".

כזכור, סיפור המעשה: בני זוג חרדים נישאו לפני 19 שנה והתגוררו בארצות הברית, שם נולדו להם שני ילדים. לפני כעשר שנים הגיעו בני הזוג וילדיהם לביקור בישראל. במהלך הביקור לקתה האישה באירוע מוחי קשה ובגינו היא נשארה נכה ומוגבלת עד היום. לאחר האירוע המוחי נטש הבעל את אשתו וילדיו בישראל וחזר לו לארצות הברית, ומאז הוא מעגן אותה באכזריות ומסרב לתת לה גט. חרף פסק דינו של בית הדין הרבני בתל אביב כי הבעל חייב לתת גט לאשתו, האיש התעלם מפסק הדין ואפילו לא טרח לערער עליו.

בית הדין ניסה לחקור את חידת העגינות המתמשכת והתעלומה האופפת את מניעי הבעל. חקירה יסודית של אגף העגונות בהנהלת בתי הדין הרבניים שנערכה בישראל ובארצות הברית העלתה כי אביו של הבעל המעגן, איש עסקים עשיר הידוע כתורם כבד מהמגזר החרדי, הוא יחד עם אשתו העומדים מאחורי העיגון. כאשר הגיעו הורי הבעל המעגן לביקור בישראל, זימן אותם בית הדין הרבני למתן עדות ואף הוציא כנגדם צו עיכוב יציאה מהארץ עד למיצוי העדות. זו כשלעצמה הייתה החלטה תקדימית, שכן לראשונה בתולדות בתי הדין הוצא צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד הורי הבעל המעגן – ולא כנגדו. בשלב זה הפעילו ההורים לחצים כבדים באמצעות רבנים ואישי ציבור ששלחו אל בית הדין, תוך ניסיון לשבש הליכי משפט.

הדיינים שטסמן, אייל יוסף ועידו שחר חוזרים בפסק הדין שוב ושוב על המלים ביזוי, ביזיון, התנשאות, גאווה, אכזריות, ומייחסים אותן לבעל, שחי חיים נוחים בארה"ב, ולהוריו, בעיקר לאביו. גם הקהילה שמשפחת הבעל שייכת אליה הפגינה בוז, רבנים ועסקנים אלמונים ניסו לבחוש בסיפור ואף לשבש הליכי משפט. לדברי הדיינים, היה גם הבוז הבוטה שהפגין בבית הדין פרקליטו של החותן, עו"ד אליעד שרגא. הוא מצדו כבר הודיע שיערער בימים הקרובים על פסק הדין.

 

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.