מירי גפן
כשאת מבקשת לעצמך דקה של שקט בשעת אחר הצהרים משפחתית ובתוך המולת מריבות ילדייך הבריאות, תחשבי עליהן!
על אותן אמהות חד הוריות שצמאות לרעש ילדיהן שימלא את חלל השקט של מעונם.
כשאת בעיפות מורחת חמאה על פרוסת לחם לילדך הקט תחשבי עליה!
על אותה אמא שרק חולמת להכין סעודת מלכים לילדיה לו רק היה מתאפשר לה ולהעניק נשיקת לילה טוב לבנה הקט ולילדתה המתוקה.
כשאת מקבלת ציון טוב במבחן של ביתך ושמחה בשמחתה, או כשאת קורנת מאושרו של בנך שהצטיין בתלמודו ומעניקה לו חיבוק של אמא. תחשבי עליהן!
על אותן אמהות חד הוריות שכריתן ספוגה מדמעות וספר התהילים שלהן יודע היטב כמיהתן לרוות קצת נחת מקרוב מפרי בטנן, תחשבי על הצפייה המתמשכת שלהן לראות את הילד שילדו ולהעניק לו חיבוק של אמא כמו שמגיע להם.
כשאת הובלת ביתך לחופה וליבך החסיר פעימה מרוב התרגשות עמדה שם באולם אמא שביתה התחתנה לפני שנה ולא איפשרו לה להשתתף בחתונתה. היא עמדה בפינה ולבה הלם בחוזקה, היא הביטה בך וליבה זעק בשקט מכאב וקנאה. תחשבי עליה!
על נכדתה הדנדשה שנולדה אך לפני שבוע והתבשרה אודות כך כבדרך אגב מידידתה.
כשאתן יושבות בשולחן שבת וסביב שולחנכן יושבים ילדיי החמד שלכן היא יושבת בביתה לבד כי לא מסוגלת להכיל את הכאב מול משפחתיות של אחרים. תחשבו עליה!
כשאתם בביהכנ"ס. הם יושבים לצידכם אבל לא זוכים שבניהם ישבו לצידם, הם לא זוכים ללוות בניהם בגיל 3 למלמד ללקק דבש, הם לא זוכים להנות ממסיבת חומש של בניהם ולא ללוות בניהם לישיבה בבוא העת.
תחשבו עליהם!
תחשבו על כל האבות שמשחק כואב הפריד בינהם לבין ילדיהם.
תחשבו על הלב האמהי ועל חבל הטבור שהופרד ולא בלידה אלא אחרי שנים שאמא גידלה ילדיה ומלחמת גרושים גדעה באכזריות כואבת חיבוק אוהב של אם לילדיה.
האם הצלחתם לרדת לעומק המשמעות? להבין את הקודים שבין המילים?
התשובה היא חד וחלק: "לא"!
כי לעולם לא נצליח להכיל, להבין כיצד ניתן להפריד ילד מהורה או הורה מילד.
רק האמוציות יבינו. כי הן אלו שדחפו להפרדה הצורבת הזו.
אלפי אבות ואמהות עם לב מתגעגע, אלפי ילדים ועיניים כבויות מגעגוע שזועק: "אני רוצה את אמא שלי/את אבא שלי" אך ההסתה עוצרת בעד חלומם הצודק.
24.4.18, אתמול, הוכתר כעוד יום הזדהות עם עולם הניכור ההורי.
האם הצדק הוא רק כוכב? לא!
הכל תלוי בכח הרצון ובהבנה שיש להפריד בין השכל לרגש. כי ילדים זה לא משחק ילדים ולא משחק בילדים.
תחשבו על זה!
2 תגובות