מצלמות מעקב במקומות עבודה -כדאי לכם לדעת!

הקלטות ממצלמה שהותקנה לצרכי ביטחון , לא יכולות לשמש את המעסיק לצרכי משמעת

הרשות להגנת הפרטיות (לשעבר רמו"ט) מפרסמת הנחיה ומבהירה את המסגרת הנורמטיבית לפיה הרשות מפרשת את חוק הגנת הפרטיות, וממנה נגזרות חובות המעסיקים בשימוש במצלמות מעקב בכל מקומות העבודה במשק.
בשוק העבודה הנוכחי, בו מבלים העובדים במקום העבודה חלק ניכר משעות היום, מתעצמת ההשלכה של הפעלת מעקב קבוע בידי המעסיק. מצלמת וידאו המותקנת במקום העבודה מסוגלת לתעד באופן מקיף ומתמשך את כלל התנהלותו של העובד במהלך יום העבודה, ולא רק את פעילותו המקצועית. הצילומים הנאספים עלולים לכלול מידע רגיש ומקיף במיוחד, ולפגוע באורח חמור בפרטיות העובדים וזאת מבלי שיש בידיהם יכולת להשפיע באופן משמעותי על מיקום המצלמות או על מתכונת הפעלתן.
ההנחיה מדגישה כי מעסיקים שעושים שימוש במצלמות מעקב אחר העובדים כפופים לחובות הסבירות, המידתיות, תום הלב וההגינות. מותר למעסיק להשתמש במצלמות רק למטרות לגיטימיות הרלבנטיות למקום העבודה, ורק במידה שלא עולה על הנדרש. שימוש מוגזם ולא מידתי במצלמות לשם מעקב אחר העובדים מעמיד את המעסיק בסיכון לסנקציות מנהליות ופליליות, ולחשיפה לתביעות אזרחיות.

החובות החלות על מעסיק בשימוש מצלמות מעקב:

על המעסיק לגבש מדיניות ברורה בדבר אופן והיקף השימוש במצלמות מעקב ומטרותיהן, ולהציגה בשקיפות בפני העובדים.

אין להשתמש בהקלטות הצילומים למטרות החורגות מן התכלית שנקבעה מראש להתקנת המצלמה, אלא אם השימוש החורג מחויב לשם מילוי חובה חוקית. שימוש בצילומים למטרה אחרת מזו שהוגדרה מלכתחילה אינו תקין, אף כאשר המטרה האחרת לגיטימית. כך, הקלטות ממצלמה שהותקנה לצרכי ביטחון למשל, לא יכולות לשמש את המעסיק לצרכי משמעת כגון תיעוד משך ההפסקות של העובד.

התקנת מצלמות יכולה להתבצע רק למטרה לגיטימית, החיונית למימוש האינטרס של המעסיק או אינטרס הציבור ומתיישבת עם התכלית העסקית או הארגונית שלו. כך למשל התקנת מצלמות במקום עבודה עשויה להיות לגיטימית לשם הגנה על ביטחון הנמצאים במקום העבודה – כגון חוסים ומטופלים בגני ילדים או במוסדות סיעודיים, כדי לשמור על הרכוש הנמצא בו, מטעמים של אבטחת מידע אישי רגיש והמערכות המשמשות לניהולו, ואף ככלי למנהלים לפקח על משמעת העובדים ואיכות השירות שהם מספקים ללקוחות. חשיבות האינטרס משפיעה על היקף ומתכונת הצילום המותר ועל האזורים בהם ניתן להתקין את המצלמות.

באזורים בהם קיימת לעובד הזכות למרחב פרטי, אסור לצלם את העובד ללא ידיעתו ואין להתקין מצלמות נסתרות. כמו כן, אין לקבל מהעובדים "הסכמה עקרונית" לבצע צילומי סתר במשרדיהם.

מידת הפגיעה בפרטיות העובדים הנגרמת מהתקנת מצלמת מעקב משתנה לפי המאפיינים של המתחמים השונים במקום העבודה, החל מעמדת העבודה האישית של העובד, דרך אזורי מנוחה, אזורים "ציבוריים" ואיזורים הפתוחים לקבלת קהל. הלגיטימיות בהתקנת המצלמה באיזור מסוים מושפעת מהציפייה הסבירה של העובד לפרטיות באיזור זה. כך למשל בחדרי שירותים הצילום יהיה אסור, באזורי מנוחה דוגמת מטבחון או חדר אוכל, גם בהם הציפייה של העובד לפרטיות גבוהה ניתן יהיה להצדיק צילום רק בנסיבות חריגות ובמתכונת מצומצמת.

לצד ההנחיה מפרסמת הרשות להגנת הפרטיות רשימת קווים מנחים, המיועדת לכל מי שמעונין לוודא כי נעשה שימוש חוקי ולגיטימי במצלמות מעקב במקום העבודה ובמסגרת יחסי העבודה.

עו"ד אלון בכר, ראש הרשות להגנת הפרטיות: "הטכנולוגיה הפכה את השימוש במצלמות מעקב לתופעה נפוצה ורווחת גם במקומות עבודה. למעקב מצולם קבוע אחרי עובדים השלכה משמעותית עליהם, במקום שבו הם נמצאים חלק ניכר משעות היום. יש בכך פוטנציאל גבוה לפגיעה חמורה בזכות האדם הבסיסית לפרטיות. ההנחיה שאנו מפרסמים היום שמה גבולות ברורים, ונותנת כלים לפעילות תקינה בהפעלת מצלמות מעקב לכלל המעסיקים במשק, ודואגת לכך שזכותם של העובדים לפרטיות תישמר בקפידה".
עו"ד גילי בסמן ריינגולד, היועצת משפטית של הרשות להגנת הפרטיות: "אנו נמצאים בעידן טכנולוגי בו השימוש במצלמות מעקב הופך לחלק משגרת חיינו, ובכלל זה שגרת העבודה. לתופעת המצלמות השלכות חמורות על הזכות של כל אחד ואחת מאיתנו לפרטיות. לכן, קיימת חשיבות להבהיר למעסיקים את האחריות הנלווית להתקנה של מצלמות במקומות עבודה, לקבוע קווים מנחים ודגשים לשימוש נכון ומידתי בתוצרי המצלמות, וכמובן – להביא בפני העוסקים תמונה ברורה יותר של זכויותיהם בהקשר זה."

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.