מקפלים את הדגל: חוק הלאום לא יאושר בגלל התנגדות החרדים

אחרי שנדחה ממושב הקיץ למושב החורף, מסתמן כי חוק הלאום לא יאושר סופית גם במושב החורף הנוכחי. ח"כ הרב אורי מקלב ל"יתד נאמן": "כל סעיף בחוק עלול לשמש לפרשנות מוטעית בידי בית המשפט"

הליכוד מקפל את הדגל: אחרי שנדחה ממושב הקיץ למושב החורף, מסתמן כי חוק הלאום לא יאושר סופית גם במושב החורף הנוכחי כך מדווח הבוקר יוסף טיקוצ'ינסקי, ביתד נאמן

ככל שנמשכים הדיונים בוועדה המקדמת את פרטי חוק הלאום, הולכת ומתבהרת התמונה לפיה החוק שעמד בראש סדר היום של הליכוד, הולך ומתרחק מלהיות מעשי.
כזכור, כבר עם הקמת הממשלה, עלתה שוב הדרישה להמשיך ולחוקק את חוק הלאום, אשר מהווה את 'חוק הדגל' של הליכוד כבר מהקדנציה הקודמת. בנוסח החוק שאושר לאחר שעבר תיקונים רבים, נאמר בין היתר כי "מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי, חוק-יסוד זה, מטרתו להגן על מעמדה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

עוד נאמר בלשון החוק שהליכוד מבקש לקדם, כי "כל יהודי זכאי לעלות ארצה ולקנות את אזרחות מדינת ישראל על פי חוק". שאיפת מציעי החוק לקבוע כי ירושלים היא בירת מדינת ישראל, וכי עברית היא שפת המדינה כאשר לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה, לדובריה זכות נגישות לשונית לשירותי המדינה, הכול כפי שייקבע בחוק. ונקודה נוספת: "הלוח העברי הוא לוח רשמי של המדינה". סעיף נוסף בעל משמעות אקטואלית לימים אלו, קובע כי "ימי השבתון הקבועים במדינת ישראל הם שבת ומועדי ישראל, בהם לא יועסק עובד אלא בתנאים שייקבעו בחוק".

התנגדות מכל המפלגות

בסוף מושב הקיץ של הכנסת, ניסתה הקואליציה לאשר את החוק בהליך מהיר, אך ההתנגדות האקטיבית מהאופוזיציה וההתנגדות הפאסיבית מהקואליציה, גרמו לחוק להגיע שוב לשולחן הדיונים במושב החורף הנוכחי. בכנסת מתכנסת מידי שבוע הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט שהוקמה כדי לקדם את הנושא, בראשות ח"כ אמיר אוחנה מהליכוד.

אך ככל שהתקדמו הדיונים, עלו הקשיים והתבררו ההתנגדויות הרבות הקיימות לחוק כזה, המבקש בסך הכל לעגן מציאות קיימת בסעיפי חוק. אך למרות שמדובר במציאות, הדבר הופך קשה עד בלתי אפשרי כשמבקשים לתרגם את הדברים לחוק.

עבור המפלגות החרדיות, מדובר בחוק מורכב ובעייתי. קודם כל בגלל עצם העובדה שמדובר בחוק יסוד, ושנית מתוקף העובדה כי כל סעיף בחוק עלול בעתיד לשמש את בג"ץ או כל ערכאה אחרת, לפרש שלא כהלכה את משמעות החוק ולפסוק בעקבות כך פסיקות מעוותות ואף מסוכנות.

דוגמא אחת לכך, היא מעמד המקומות הקדושים. באם ייקבע בחוק שהמקומות הקדושים חשובים ליהדות מתוקף חוק לאומי, הדבר יכול לפתוח פתח לתנועות רפורמיות להיכנס לשם ולעשות שם כרצונן, משום שגם הן נקראות תנועות יהודיות על פי החוק היבש. וכל זאת עוד לפני ההתנגדות העקרונית של הציבור החרדי לחוק לאומני הצהרתי שאין רוח חכמים נוחה הימנו, ואשר שיכול לגרור התגרות מיותרת באומות.

מנגד, להבדיל, גם סיעות הקואליציה החילוניות מתנגדות לסעיפים רבים בחוק. במפלגת ישראל ביתנו מבקשים להכניס לחוק סעיפים לטובת אלפי העולים אשר יהדותם מוטלת בספק, סעיפים אשר אין צורך להרחיב ולהסביר עד כמה הם מסוכנים. מלבד זאת, גם באופוזיציה ההתנגדות היא קשה וברורה, בפרט מצד הח"כים הערבים שיתנגדו לכל חוק שיחזק זהות ישראלית בישראל.

הנמכת ציפיות

בדיון שהתקיים אתמול בוועדה, נדון סעיף "שימור המורשת" בו מוצע להעניק זכות לכל תושב ישראל לפעול לשימור תרבותו, מורשתו, שפתו וזהותו. בנוסף, מוצע להתיר למדינה לאפשר התיישבות קהילתית נפרדת, לרבות לבני דת אחת או בני לאום אחד. כל חברי הוועדה הודו שמדובר בסעיף בעייתי, היועץ המשפטי של הוועדה אמר כי "אנו סבורים כי ההוראה המתירה למדינה לאפשר התיישבות קהילתית נפרדת לבני לאום אחד, היא חסרת תקדים ברמה השוואתית, ומעוררת קשיים משמעותיים ביחס לעקרונות היסוד של השיטה, ובפרט ביחס לעקרון השוויון. בהתאם לכך, נציע לנסחו כסעיף המאפשר התיישבות קהילתית על בסיס תרבותי-ייחודי, ולא כסעיף המאפשר הדרה של תושבים מיישוב רק על יסוד זהותם הלאומית או הדתית".

לאור כל זאת, הבינו בליכוד כי החוק שהחל כהצהרה גדולה, עלול להסתיים בקול ענות חלושה. יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן, עדכן בימים האחרונים את ראשי הסיעות, כי למרות הלחץ הפומבי לזרז את הכנת החוק לקריאה ראשונה במליאה, הוא לא רואה היתכנות שהחוק יאושר סופית בקריאה שניה ושלישית גם בכנס החורף הנוכחי, ודינו של החוק ככל הנראה להיגנז שוב לזמן בלתי ידוע.

ח"כ הרב אורי מקלב, הסביר בשיחה עם יתד נאמן לאחר הדיון, כי "ככל שמתקדמים בחוק אנחנו מגלים שכל סעיף וכל משפט הוא בעייתי ונתון להבנות ופרשנויות שונות, כך שחוק זה הופך לבעייתי ומורכב יותר".

לדברי הרב מקלב, "עצם העלאת הפרשנויות בנושא הזה בדיונים כאן בכנסת וככלל כחוק יסוד עשויים בסופו של הליך להתפרש ע"י בתי המשפט באופן הפוך מכוונת המחוקק ותכלית החוק. גם אם כוונת המחוקקים לחזק את החלק היהודי בחוק על פני הדמוקרטי, בסופו של דבר זה נתון לפרשנות שעלולה להחמיר את המצב כיום".

מעמד לומדי התורה לא יעוגן

אך למרות זאת, חבר הכנסת אמיר אוחנה העומד בראש הוועדה המקדמת את ניסוח החוק, סבור כי חוק הלאום אכן יאושר בסופו של דבר בקריאה שניה ושלישית, גם אם הדבר לא יקרה במושב הנוכחי. בשיחה שקיימנו עמו, ביקשנו להשוות את חוק הלאום לחוק ההסדרה שנתקל בכל קושי משפטי אפשרי, אך אוחנה הבהיר בתגובה כי "חוק הלאום הוא חוק עקרוני עם פחות השלכות מעשיות, כי זה חוק יסוד. בטוח שיעתרו נגדו, אבל על חוק יסוד אי אפשר להגיד 'החוק איננו חוקתי' כמו על חוק ההסדרה".
לדברי אוחנה, "החלטנו ויהי מה שנעביר את החוק בקריאה ראשונה בחודש הקרוב, ואז ככל שיידרש יימשכו הדיונים, הקריאה השניה והשלישית לא יודע להגיד אם יהיה במושב הזה, אבל היא תתרחש".

הבעייתיות האופפת את החוק כולו, התחדדה עוד יותר כשח"כ אוחנה השיב בשלילה לשאלתנו, האם במסגרת הפרטים הנקבעים בנוסח החוק, ניתן יהיה לעגן את מעמדם של לומדי התורה, כאשר עם קביעת צביונה היהודי של ישראל, ייקבע לראשונה מעמדם של לומדי התורה באופן רשמי ומוצהר.

לדברי אוחנה, "החוק הוא חוק עקרוני והצהרתי, לא חוק שמדבר על פרקטיקה ופרטים. אבל ברור שגם לומדי התורה נכללים בחוק משום שהחוק קובע, כי כל יהודי הוא חלק מהלאום".

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.