מרטיט: שבת היסטורית באולבסק

רישומי הוד מ"שבת און אולבסק" במחיצתם של חסידים ואנשי מעשה שהתאספו ובאו לרגל ההילולא, הודות להשתדלות הכנסת אורחים 'בית אולבסק'

'אוי, ויהיו רחמיך מתגוללים…' המנגינה המסורתית, זו שמתנגנת בביתם של שלומי אמוני ישראל בלילות השבת, המנגינה המרטיטה על שירו של רבי אהרן מקארלין זיע"א עמו השיב רבבות בתשובה, אותה שרים ברגש וכיסופים בשולחנות הצדיקים, ומקומה לא נעדר בכל זיץ' או מושב אחר של חסידים ואנשי מעשה בליל שבת קודש, הושרה הפעם לאחר שבעים שנות שממון רוחני, על אדמת אולבסק שבאוקראינה.

העיירה הציורית אולבסק, ששביליה בלתי מרוצפים, ובתיה שפופי קומה עתיקי יומין, כאשר יד אדם טרם נגעה באוטנטיות המיושנת שלה, אינה רגילה למחזות כגון דא. שם, הכפריים יוצאים למלאכתם, אותה מלאכה שעשו אבות אבותיהם, שעוד זוכרים את ימיה היפים של אולבסק, בטרם עלה הכורת על אדמת אירופה וחולל בה שמות, מי למלאכתו בשדה, ומי למלאכתו עם בהמותיו ותרנגולותיו. לא ייפלא אפוא, שכשהיה צורך למלא את בור המקווה הריק למחציתו, היה צורך להזמין את שירותם של מכבי האש, שדווקא הביעו את התלהבותם מהרעיון ומיהרו לבוא.
כבר בצהרי יום חמישי, נראו ראשוני האורחים שבאו לשבות בשבת קודש באולבסק, לרגל יומא דהילולא של האי קדישא ופרישא הרה"ק רבי משה מלודמיר זיע"א, בן הרה"ק רבי שלמה מקארלין זיע"א, אשר מקום מנוחתו כבוד באולבסק שחל ביום שבת קודש. את ההתארגנות המאסיבית נטל על שכמו ההכנסת אורחים המקומי 'בית אולבסק' הפעיל במקום משך כל ימות השנה, בהנהלת הרה"ח ר' יעקב חיים מילר שיחי'.

מי שביקר פעם באחת מהעיירות הנדחות והישנות באוקראינה, מבין היטיב את המשמעות הכבירה של ארגון שבת באולבסק, כשיש צורך להקים הכל מן המסד, החל ממקומות אכילה ולינה, וכלה בית מדרש ומקווה טהרה. כאמור, הכנסת אורחים 'בית אולבסק' שנטלו על שכמם את עול הארגון, הצליחו בסייעתא דשמיא, לארגן את הכל בשלימות כיד ה' הטובה עליהם.

האווירה הנעלית מורגשת כבר מהכניסה לעיירה אולבסק, עצם המחשבה כי לפני שבעים שנה היתה העיירה שוקקת חיים יהודיים, כפי שיעידו על כך שלושת אלפי המצבות בבית העלמין היהודי, וכפי שזכתה והרה"ק רבי שלמה איווה למקום מנוחה לו, דווקא בעיירה זו, וכפי שמסופר, כי פעם אחת חלף רבי משה בדרכו בעיירה זו, וביקשוהו שרצונם שיבוא לקדש חלקה בבית הקברות עבור יהודי אולבסק, רבינו נעתר לבקשתם והצטרף אליהם, אך בטרם המשיך בדרכו התעכב באחת מפאות בית הקברות, וסימן מקום מסוים במקלו, ויהי לפלא.

כעבור שנים מספר, ביקש רבינו שרצונו לשבות בשבת קודש באולבסק, ואכן שבת שם באותה שבת, ובאותה שבת אף השלים נשמתו ליוצרה והסתלק בסערה השמימה. למותר לציין, שקברוהו שם כרצונו בחיים חיותו. והעידו יהודי אולבסק, כי מהעת שקידש רבינו את חלקת קבורתו ועד יום פטירתו לא נפטר אפילו תינוק אחד באולבסק, דבר שהיה נס ופלא באותם שנים.
כידוע, זכותו של רבינו עמדה לא רק לזאת, כי אם גם לאלו שטרם זכו להיפקד בזרע של קיימא, היה רבינו בחייו ובפטירתו מאציל ישועות נשגבות, כאשר הבטיחו אביו הקדוש הרה"ק רבי שלמה מקרלין כי ברכותיו לזרע של קיימא לא ישובו ריקם. ומלבד מה שהיו מחלים פניו בהיותו בחיים, ומשפיע היה ברכות וישועות לאלפים, גדולים צדיקים במיתתם, וקברו היה לתל תלפיות למבקשי ישועה.

כעת, אחר למעלה משבעים שנה, ששבתו עולי הרגלים לקברו, שוב הומים שבילי העיירה בחסידים ואנשי מעשה שבאו לפקוד את קברו, באותו מקום בו באו לפני מאה שנים ויותר יהודים שטרם נפקדו בזש"ק ודמעתם על לחיים, באותו המקום בו באו יהודים בלב עולז להודות על חסדי ה' ועל ישועתם שקרבה לבוא, נראים שוב יהודים מלאי תקווה וציפייה לישועתם, להיפקד בקרוב בזש"ק,

ונראים גם יהודים עולזים שבאים להודות על ישועת ה' שהגיעתם מכוחו של הצדיק. כל לב נמס מול מראהו של הקבר, שנותר כמראיתו מזה קרוב למאתיים שנה, מבלי שיד זדונית תוכל לו. כפי שהעיד הגרזן שהיה מונח שנים ארוכות למשמרת בתוככי האוהל הקדוש, הגרזן ששימש את חיות הטרף במלאכתם אחר שהפכו את הציון הקדוש למוסך, והיה כל הערל שקרב אל המלאכה ונפח נשמתו, כך יום אחר יום, עד אשר חדלו לדרוך בו, ונותר בו אך הגרזן לעדות ומשמרת. ומאז היה המקום נערץ ונקדש בעיני כל גויי העיירה אולבסק, שחרדו וחלו מלקרב אליו.

אווירת קדומים של קדושה ועילאיות חופפת על המקום, והעיניים מבלי משים מתלחלחות מדמעות, שקצב זליגתם הולך וגובר מרגע לרגע. רגש טמיר ממלא את הלב ואינו מניח לעזוב את המקום משך שעה ארוכה, שעה של התרפקות על קברו של איש האלוקים, שכמו בחייו גם בפטירתו, עומד ומתפלל עבור כל המצפים לישועה.

הכנסת אורחים 'בית אולבסק' כיוונו את האורחים הרבים למקומות האכסניה שסודרו עבורם, כשהללו מתרשמים לראות את ההתפתחות שחלה במקום הודות לפעילותם משך כל ימות השנה של 'בית אולבסק', בהקימם אולם שיעמוד לרווחת העולים על קברו של הצדיק ובית הכנסת אורחים בו יינתן אש"ל לבאים לפקוד את הציון. יצוין כי למרות התנאים הפרימיטיביים מקומות האכסניה סודרו בטוב טעם ובחן לרווחת האורחים.

בליל שישי התקבצו ובאו כולם באהל החדש שהוקם במקום על ידי הכנסת אורחים 'בית אולבסק', שם נערכה סעודה כיד המלך בהתרוממות הלב והרוח. משך שעה ארוכה שרויים היו כולם בדבקות עילאית, דבקים בכוחו של הצדיק, ומשוררים שירי רגש והתעלות, בניצוחו של החזן הפורט על נימי הרגש ר' חונא דייטש שיחי'. אחר שעות ארוכות של התעלות ודביקות פנו האורחים לאכסנייתם.

ויהי ביום השישי, ההכנות לשבת בעיצומם, כמקדמת דנא, חסידי קמאי אשר התהלכו על אדמת אולבסק, ולא היה להם בעולמם אלא דביקות בקדושת השבת הקרבה ובאה, כך גם עתה בעיירה המיושנת אין עוד דבר מלבד הכנת הלב והמח לשבת קודש, וטבילה במקווה שהוקמה במקום על ידי ההכנסת אורחים, וכאמור, בעזרתם של מכבי האש המקומיים.
ערב שבת בין השמשות, מתכנסים כולם בציון הקדוש לאמירת שיר השירים ברב עם, שלאחריה, כמאליהם החלו מתנגנים שירי רגש וכיסופים לשבת קודש הקרבה ובאה. כך, בשירת 'שרייט שוין אידעלאך שבת', יצאו את הציון ונפנו לקבל את השבת בבית הכנסת שהוקם במקום על ידי 'בית אולבסק'.

כלום קלה היא בעיניכם? שירת לכה דודי אחר שבעים שנה שבה לא קיבל יהודי את השבת באולבסק. ההתרגשות מטפסת וגוהה בלב כולם ומרוממת את כולם טפח וטפחיים מעל הקרקע, הרבה מעבר למקום ולזמן, ומקשרת את כולם לרוחו ונשמתו של הצדיק הקדוש הטמון באולבסק, בעל ההילולא.

סעודות השבת נערכו בהרחבה ובטוב טעם באהל שהוקם על ידי ההכנסת אורחים, ואף הותקנו בו מערכות חימום מפני הקור העז. הודות למסירותם הרבה של הרה"ח ר' יעקב חיים מילר שיחי' ובני משפחתו נערכו הסעודות, בשר ודגים וכל מטעמים לא תחסר כל בה, לענג ולכבד את השבת, ולכבוד ההילולא קדישא.

שעות ארוכות נערכו הסעודות, בהתרוממות הרוח, בהם נישאו דברים מתורותיו של הצדיק זיע"א, וסופרו סיפורי הוד ומופת מאשר חולל בחייו בפטירתו. גם לאחר הסעודה, עוד נותרו חסידים ואנשי מעשה לשבת בצוותא לשעה ארוכה של עונג שבת, בשבת אחים גם יחד ברן יחד כוכבי בוקר, כשגם עתה, ר' חונה דייטש מנצח על השירה, ובקולו הערב והמרגש סוחף אחריו את כולם. הרגעים כמו ניתנים לספירה אחד לאחד, כל רגע יקר הוא מפז, במחיצתו של הצדיק הספון שם בעל ההילולא.

בשעות העמוקות של הלילה משכו הלבבות את הרגליים שוב למקום הציון, שם ניסרה את דממת הלילה שירה אדירה של 'קה אכסוף' במנגינה המסורתית, כפי שהעידו כל המשתתפים כי לא חשו מעודם התעוררות כה רבה, כאשר חשו באותה שירה בשעות לילה המאוחרות, על קברו של הצדיק הקדוש נצר לשושלת קרלין המעטירה.

ביום השבת אף נערך במקום קידושא רבה, לרגל ההילולא קדישא, ואחריו סעודת יום השבת, כאמור, על ידי הכנסת אורחים 'בית אולבסק', שחשבו על כל הפרטים קטנים כגדולים, ולא חסר היה מאומה.
רגעים נשגבים נרשמו בשעת רעווא דרעווין, עת נאמר ספר התהלים ברב עם על ציונו של הצדיק, בשעה זו של עת רצון, העתירו כולם לישועה ולברכה, עבורם ועבור כל מכריהם הזקוקים לישועה קרובה.

בצאת השבת, לאחר הבדלה, הגיעה העת להיפרד מקברו של הצדיק, אין את המילים שיוכלו לבטא את ההתרגשות שאחזה בכולם. עין לא נותרה יבשה, והבכיות שנשמעו בחלל הציון הקודש טלטלו את כל הנוכחים. היו אלו המצפים לישועתם או לישועתם הקרובים אליהם, התחושה כי פה הוא המקום המסוגל, וכי גדול כוחו של הצדיק זיע"א לפעול ישועות לכל דצריך היתה וודאית. בפרט, כשבין הנוכחים היה יהודי שהשתטח על קבר הצדיק בעבר, ועתה בהיותו אב לתינוק חמוד הוא עומד ומתייפח על הציון ומתקשה לעצור את בכיו, בדמעות של הודיה ושבח להקב"ה.
הרגשות הנעלים אותם נשאו עמם כל העולים על קברו של הצדיק זיע"א עודם אצורים בליבם, שמורים עמם איש איש במקומו הוא, אשר מתגורר הוא בקצוות תבל. הוקרה עמוקה הובעה על ידי כולם להכנסת אורחים 'בית אולבסק' ולעומד בראשו הרה"ח ר' יעקב חיים מילר שיחי', על הארגון המופתי והכנסת האורחים הנפלאה.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.