מריבות עד לב השמיים: מה קורה בבתי הדין?

משפצים? הרחבתם מרפסת או שתי חדרים? עשיתם שידוך? תתכוננו גם למצוא זמן פנוי עבור דיון או שניים בבית הדין המקומי, זה יכול להיות עם שכן נרגן שלא מרוצה מהבנייה או שדכן שמתעקש ליטול את כספכם

משפצים? הרחבתם מרפסת או שתי חדרים? עשיתם שידוך? וואלקם טו דה קלאב. אם חשבתם שבזה הסתיימה הסאגה אז תתכוננו גם למצוא זמן פנוי עבור דיון או שניים בבית הדין המקומי, זה יכול להיות שכן נרגן שלא מרוצה מהבנייה או לעיתים שכן שרוצה לחייב אתכם על שימוש בשטחים שגובלים בחלקת האלוקים שבניתם או שדכן שלישי שבטוח שמגיע לו כסף על זריקת שם (ומגיע לו..)

בפרק הראשון נעסוק בבנייה

הרבנים שעוסקים בדיני ממונות נאלצים לא אחת להתמודד עם שאלות לא פשוטות בעניני הרחבות ושיפוצים, באבחה אחת יכול הרב המקומי להכריע על העברת סכום עתק משכן א' לשכן ב', ולא כל שאלה יש לה תשובה ברורה וסדורה. יש שאלות נפוצת יותר כמו בענייני איטום או גגות אז פוטר הרב את המתדיין ומסביר לו בצורה שאינה משתמעת לשני פנים את מנהג המקום. אך לעיתים רבות השאלות עלולות להדיר שינה מעיני הדיין שיצטרף לפתוח ספרים רבים עד שיצליח למצוא תשובה מנומקת.

"אנו ניצבים בפני דילמה" מודה לנו אחד הדיינים. "אנו נאלצים למרוח דיונים ולפרוס אותם למשך חודשים במטרה שאחד מן הצדדים יגיע לפשרה כלשהו. יתרה מכך, במהלך הדיונים השיטה רק הולכת ומשתכללת , לאחר שצד א' עשה שיעורי בית והגיע עם טיעונים מגובים בחומר ראיות שלא היו מביישים את סוללת עורכי הדין האמריקאים של ראש הממשלה. כאן הדיינים נאלצים לעשות סיבוב פרסה ולמרוח דיון אחר דיון במטרה ששני הצדדים יגיעו לעמק השווה.

"צריך להבין", מסביר לנו ז' אברך בעיר חרדית, "ככל שהדיונים הולכים ומתארכים היחסים בין השכנים הולכים ונעשים בכי רע. לפיכך יש שכנים רבים שכבר יורדים מעץ ומציעים פשרה שתהיה מקובלת על כל הצדדים. אך באם לא הגיעו הצדדים לשפרה לרב הפוסק לא נותר כל ברירה אלא להציע פשרה מיוזמתו. לפליאתנו, גילנו כי גם קבלנים ערבים מגיעים לבית דין ולפעמים הם יוצאים זכאים.

הרב זילברשטיין והרב סילמן. הרבה דיני תורה הם חרצו. צילום: שוקי לרר

גם מפקחי בניה שהתרשלו בעבודתם וכאלו יש רבים בערים חרדיות נאלצים להנפיק הסברים מפותלים בבית הדין על כך שהצהירו כי הם "מביינים" בבנייה בעוד בפועל אין להם שיג ושיח בענייני חשמל ואינסטלציה וכל נוכחותם נועדה אלא לסמן וי על עוד יום עבודה.  הרבנים שמתמחים בדיני ממונות מביאי הביתה סכום פעוט ולא משמעותי, כזה  שאין ביכולתם לרכוש יותר מלחם וחלב לכל החודש. על השעות הרבות שהם מקדישים אין בהכרח מימון ממשלתי, אך הרצון שלהם לסייע עבור ציבור בני התורה עולה על הכל, וגם נותן להם סיפוק של ממש. "הטונים לפעמים עולים עד לב השמיים וזה יכול הפריע לרב, אבל בסופו של יום, לאחר שהרב הצליח לפשר בין הצדדים הוא חוזר הביתה עם תחושה עילאית

בן שיחנו מגלה לנו עוד פרט מעניין, "צריך לזכור שיש רבנים שנצבים בפני מסכת פיתויים של מתן שוחד מצד בעלי דין וזה גם במקרים בהם הסכומים תופחים ומגיעים למשכורת חודשית מכובדת.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.