"מרן אמר לי: אנחנו חייבים לך חוב עולם" • פואד מדבר על הכל

בעוד כחודש תבחר הכנסת את הנשיא הבא של מדינת ישראל, לאופוזיציה יש מועמד יחידי: ח"כ בנימין (פואד) בן אליעזר. אבי שיף התלווה לח"כ המועמד, ובכתבת פרופיל מרתקת משרטט קווים לדמותו של הטוען לכתר: הדרך מבצרה לירושלים, יחסו לחברה החרדית והקשר עם גדולי ישראל

במהלך מושב הקיץ הקרוב של הכנסת, יבחרו 120 חברי הכנסת את נשיא המדינה הבא. על המשרה מתמודדים כרגע ארבעה מועמדים: ח"כ ראובן (רובי) ריבלין, ח"כ בנימין (פואד) בן אליעזר, ח"כ סילבן שלום, וח"כ מאיר שטרית.

מה באמת אנחנו יודעים על המתמודדים ועל יחסם למגזר החרדי? אבי שיף התלווה לח"כ בנימין בן אליעזר, ובכתבת פרופיל מיוחדת, משרטט קוים לדמותו של האיש.

בן אליעזר הוא מהדמויות הבולטות במערכת הפוליטית. הוא מכונה 'זקן חברי הכנסת', ומכהן בה משנת- 1984. הוא היה חבר בממשלות ישראל וכיהן כשר בממשלותיהם של רבין, פרס, ברק, שרון, אולמרט ונתניהו. הוא כיהן כסגן ראש ממשלה, כשר הביטחון, שר התקשורת, תמ"ת, תשתיות לאומיות בינוי ושיכון. "הוא מכיר את משרדי הממשלה מבפנים" אומרים חברי כנסת.

הוא עלה לארץ בשנות ה-50 כשהוא בן 13, ללא משפחה תומכת, ונאלץ להתמודד לבדו בכל הקשיים הכרוכים בלהיות עולה חדש שהוא גם נער צעיר. לאחר שמשפחתו עלתה גם היא לישראל, היה עליו לשאת בעול פרנסת הבית, ולכן את השכלתו רכש בערבים, לאחר העבודה. בצה"ל שירת כלוחם בגולני וכמפקד בסיירת שקד. את שירותו סיים בדרגת תת אלוף.

בהיותו שר ביטחון, נאבק בטרור אך בה בעת הביע נכונות למו"מ מדיני. חייו הם שרשרת מאבקים ונצחונות כנגד כל הסיכויים, הן בצבא והן בפוליטיקה. האם ינצח גם בקרב על הנשיאות?

חבלי קליטה

פואד עשה את הבלתי יאמן: הוא הגיע לישראל כנער בן 13 לאחר שחצה את הגבול מעיראק לאיראן. הסיבה לבריחה מעיראק היתה מסע השיסוי כנגד היהודים שהחל במדינה בשנת 1950, על רקע הקמת מדינת ישראל. תנועת עלייה מקומית פעלה להעלאת צעירים לישראל. אביו של פואד שהיה שותף לאותה תנועה ניתב את בנו למסע. "'בני' הוא אמר לי, אם יקרה לנו משהו, צריך שמישהו יישא את השם שלנו בישראל", מספר פואד.

אמו ציידה אותו בתיק קטן ובו בגדים, כסף שהכינה מבעוד מועד וכתובת של קרובת משפחה בטהרן. בקושי רב הצליח הנער לחצות את הגבול, ולטהרן הגיע חסר כל. כשהגיע סוף סוף אל קרובת המשפחה, הביטה בו הדודה ואמרה :"אני לא מכירה אותך", וטרקה את הדלת בפניו.

"אני זוכר שהלכתי ברחובות טהרן ובכיתי אז הבנתי שאני בעצם לבד ואני חייב לעשות הכל בעצמי". צוטט פואד. מאוחר יותר הופיעו במחנה שני אנשים ששאלו מי זה כאן פואד. שאלתי אותם מה רצונם והם הציגו את עצמם 'אנחנו הבנים של דודה מרסל נפלה כאן טעות'. אני סירבתי לבוא, היות שגם אם אכן הייתי ילד אחר, אסור היה לטרוק בפניו את הדלת".

מאוחר יותר הוא יטען כי אותו יום בטהרן עיצב את האישיות שלו, 'ארבע שעות שהקפיצו אותי לגיל 18'. בישראל הוא נקלט בקיבוץ שם גם נוסף לו השם בנימין. את הקיבוץ עזב בשעה שהבין כי מערכת הערכים עליה מדברים בקיבוץ, איננה ישימה בחיי היום יום.

הוא זוכר את חבלי הקליטה, את הריסוס ב-d.d.t, ואת ההבנה כי בישראל מתגבשים להם מעמדות של יוצאי אירופה ויוצאי מדינות ערב. הוריו הגיעו לישראל ונקלטו במעמדת פרדסיה "אוהלים קרועים, ביצות, סבל שעד היום אני נזכר בו ולא מבין איך הם שרדו"

אביו הגיע לישראל ממעמד מכובד בעיראק, בביתם לא חסר דבר, אולם בישראל ההתאקלמות הייתה קשה: אביו חלה, וחרף בריאותו הלקויה הוא עבד כפועל בחברת עסיס ברמת גן. פואד עבד במפעל שעונים והשלים לימודים בלילה, את משכורתו היא הביא להוריו.

שירות צבאי

בשנת 1954 התגייס לצה"ל, הוא שרת בחטיבת גולני במשך כעשר שנים במגוון תפקידים, בהם: מפקד מחלקה ופלוגה. במהלך מלחמת ששת הימים שירת כמפקד סיירת שקד, אליה נקרא על ידי אלוף פיקוד הדרום צבי זמיר, בכדי לעשות סדר ביחידה שעשתה דין לעצמה. יהודה לב, חייל ששירת ביחידה מספר ל'קוקר': "הוא הגיע ליחידה ולא היה ברור איך הוא ישרוד. הוא פעל עם הרבה אהבה וחברות והפך את הסיירת למקצועית ואיכותית".

אחד מהלוחמים שלו בסיירת הוא הגה"צ רבי ישועה בן שושן, מחשובי הלומדים בישיבתו של המקובל הגה"צ דוד בצרי שליט"א, בין השניים נשמר קשר חם והדוק עד היום.

לאחר המלחמה היה אמור לצאת ללימודים בבית הספר הצבאי הגבוה בצרפת, אולם בשל האמברגו שהטיל שארל דה גול על היחסים הצבאים עם ישראל, נשלח לסינגפור והפך למדריך ראשי בבית הספר לפיקוד ומטה של הצבא המקומי. במלחמת יום הכיפורים שימש בן-אליעזר כסגן מפקד חטיבה, ולחם בחזית הדרום. לאחר מכן שירת כמפקד חטיבה 300 ובמקביל כקצין הקישור למובלעות בדרום לבנון. בהמשך, היה גם קצין הקישור לכוחות הלבנוניים בביירות. במסגרת תפקידים אלו, היה המפקד הראשון של יוזמת ההתקשרות עם נוצרים בדרום לבנון, ובין האחראים להקמתה ותפקודה של הגדר הטובה. "יש לו את החוש והיכולת לדבר עם הערבים, היות והוא שולט בשפה הערבית ומכיר את המנטליות שלהם" אמרו עליו".

ב-1978 מונה למפקד אזור יהודה ושומרון. תפקיד אותו מילא בדרגת תת-אלוף, עד לפרישתו בשנת 1982. לאחר פרישתו מונה על ידי ראש הממשלה, מנחם בגין, למתאם הפעולות בשטחים. בתפקיד זה שימש כשנתיים, עד לפרישתו הסופית אל החיים הפוליטיים.

דרכו בפוליטיקה: פואד איש שטח

בשנת 1984, לאחר פרק זמן מסוים בו הצטרף לאהרון אבוחצירא וכיהן כמזכ"ל מפלגת תמ"י, חבר פואד לעזר ויצמן שהקים את מפלגת "יחד". וויצמן היה 'המותג' ופואד היה איש השטח. "הפעילים אצלו הם הבנים של הפעילים הראשונים" אומר לי פוקד במפלגת העבודה. לפואד יש נאמנות כלפי אנשים ואלו מחזירים לו חום רב הוא יכול להרים מפקד בתוך מספר ימים. אלו אנשים שילכו איתו לכל מקום.

גם היום, כשהוא יוצא לסיורים כחבר כנסת, בכל מקום אליו הוא מגיע ממתינים לו עשרות פעילים. "הוא יישב לשתות איתם קפה, הוא מאוד חברותי ופתוח לכל",  אומר הפוקד. "זה למעשה סוד קסמו של האיש", הוא מוסיף.

בבחירות לכנסת האחת עשרה ב-1984 קיבלה "יחד" שלושה מנדטים ובן אליעזר הפך לחבר הכנסת האחת עשרה. לאחר הבחירות התאחדה "יחד" עם מפלגת העבודה ובן אליעזר הפך לחבר במפלגה זו מאז ועד עתה. במשך השנים הוא שימש במגוון תפקידים כחבר כנסת, עד לבחירות בשנת 1992. בבחירות אלו שימש בהצלחה כראש מטה ההסברה של המפלגה, והיה בין הגורמים לעליית יצחק רבין לראשות הממשלה. לאחר ניצחון המפלגה בבחירות, מונה לשר הבינוי והשיכון, תפקיד אותו מילא עד לשנת 1996. בשנת 1994 יצא בשליחותו של רבין לתוניסיה והיה השר הישראלי הראשון שנפגש לשיחה עם יו”ר אש”ף, יאסר ערפאת. עבורו רבין היה לא רק חבר או עמית למפלגה, אלא דמות של מנהיג פוליטי ואיש בטחוני הפועל למען עם ישראל ומדינת ישראל.

לאחר שובה של מפלגת העבודה בראשות אהוד ברק לשלטון בשנת 1999, מינה אותו ברק לתפקיד סגן ראש הממשלה ושר התקשורת. ב-11 באוקטובר 2000 מונה לשר הבינוי והשיכון, נוסף על תפקידיו הקודמים.

ממשלתו של ברק הייתה קצרת ימים, והוא הודיע על התפטרותו ועל עריכת בחירות לראשות הממשלה בלבד לאחר מעט יותר משנה.

ב- 2001 התקיימו שוב בחירות בהן ניצח אריאל שרון את אהוד ברק. המגעים בין מפלגת העבודה והליכוד הבשילו לכדי הקמת ממשלת אחדות לאומית. בן אליעזר, שנבחר בינתים לעמוד בראשות המפלגה, מונה לתפקיד שר הביטחון. בתקופת כהונתו השתוללה האינתיפאדה ברחובות, וישראל יצאה למבצע 'חומת מגן' בשטחים הפלשתינאים. ישיבת מפלגת העבודה בממשלה, ובמיוחד ישיבתם של פרס ובן אליעזר בתיקי מפתח, סייעו לשרון לקבל לגיטימציה בינלאומית למעשיו, וכן למנוע מתקפות על צעדיו מצד חוגי השמאל.

בתפקידו כשר ביטחון, פעל כל העת להמשך הסדר 'תורתו אומנתו' וקיים קשר חזק עם יו"ר וועד הישיבות, הרב אשר טננבוים ז"ל. "בהשקפת עולמו הוא רואה חשיבות רבה בלומדי התורה. החוק בנושא גיוס בני הישיבות שמגיע בצורה של התרסה כנגד המגזר החרדי לא יקדם את העניין". אמר לי אחד ממקורביו. חשוב לציין בן אליעזר התנגד לחוק הגיוס שעלה בסיום מושב החורף של הכנסת והוא נעדר מההצבעה על החוק.

מרן הגר"ע יוסף על פואד: "חייבים לך חוב עולם"

במספר הזדמנויות יצא לי לשמוע ממנו על הקשר עם מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל: "קודם כל ממרן קיבלתי אלפי ברכות וסטירות לחי של חיבה. אני אהבתי אותו, מאוד אהבתי אותו. אהבתי גם את הייחודיות שלו. כולם מדברים היום על היותו מנהיג מפלגה, אבל הפוליטיקה הייתה רחוקה ממנו. כל מה שעניין אותו זה היהדות. כל מה שעניין אותו זה תורת ישראל. ואני זוכר את זה משהייתי שר הבינוי והשיכון – על מה הוא דיבר איתי? הוא דיבר איתי על בתי כנסת, על מקוואות ועל קורת גג. זה מה שהעסיק אותו כל הזמן", מספר פואד.

לאחר שנבחר לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה, הוא הופתע כשעל קו הטלפון שלו המתין מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל, כדי לברכו. אחד מעוזריו שעמד לצידו, סיפר על ההתרגשות של פואד, והוסיף :"הקשר שלו עם מרן התחיל עוד בתקופת הצבא . כשהיה שר הביטחון הוא הגיע לבית מרן באופן תדיר ומסר לו עדכונים כשהוא מצויד במפות, מרן מאור ישראל זצוק"ל היה מתעניין ושואל, ופואד היה מספק תשובות".

פואד סיפר לי: "הוא לא הבדיל בין יהודי זה ויהודי אחר, בין חילוני ללא חילוני, בין חרדי ללא חרדי, עניינה אותו היהדות ורק היהדות… אני זכיתי לזכות גדולה, 30 שנה אני במחיצתו. ואני אעיז לומר שאין מצב כזה שהרב פנה אלי ואמרתי לו לא, היות וידעתי שהוא עושה את הדבר הזה מאהבת ישראל, ובגלל שהוא דואג לעם ישראל ולאברכים. לכן עשיתי כמעט את כל מה שהוא ביקש ממני".

"בפגישה האחרונה הוא הודה לי על כך שסייעתי בידיו לשכנע אנשים להצביע עבור בנו לתפקיד הרב הראשי. ואני יודע שמיד כשבנו זכה הוא אמר תנו לי את פואד בטלפון, והוא התקשר להודות לי. אחר כך הוא הזמין אותי אליו, באתי, הרב חיבק אותי, נישק אותי, ואמר לי: "שמע, אנחנו חייבים לך חוב עולם". אני שמחתי לראותו אותו, כי ידעתי שהוא קצת חולה. ראיתי את הברק בעיניים שלו, ראיתי את שמחת החיים. בשבילי, זה היה הכל"

פואד מוסיף: "מרן האמיתי הוא אדם אמיץ, לא פחד מאף אחד. כשאתה מסתכל היום על ההכרעות ההלכתיות שלו, לא כל אדם יכול לעשות דבר כזה. למשל הנושא של התרת העגונות, אני הייתי אז בצבא, הייתי תת אלוף בצבא וידעתי את הכאב שעבר על העגונות. הוא שחרר את כל העגונות אחרי מלחמת יום הכיפורים, אני הייתי שם. לא רק זה, תראה את ההכשר שנתן ליהדות אתיופיה".

הקשר ההדוק עם האדמו"ר מבעלזא

פואד מקיים גם קשר הדוק עם כ"ק מרן האדמו"ר מבעלז שליט"א. הקשר בא לידי ביטוי בביקור האחרון לפני מספר שבועות במעונו של האדמו"ר: פואד יצא לשם מלווה בח"כ ישראל אייכלר וביקש את תמיכת האדמו"ר בהתמודדות על נשיאות המדינה. פואד מאמין כי היחסים הטובים שלו עם הציבור החרדי בכלל, וש"ס ובעלזא בפרט, יעמדו לו בעת פקודה.

5 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. מגיע לו תמיכת החרדים.המועמד היחיד שלא הצביע בעד חוק הגיוס

    אברהם |
    הגב