משבר התקציב: מע' הביטחון דרשה 11 מיליארד – לפיד לא מוכן לתת לה שקל

האוצר הגיש את הצעת התקציב לנתניהו: גירעון של 3.18% בתקציב – אין העלאות מסים ■ התוספת היחידה לתקציב הביטחון לה מסכים לפיד היא 2.5 מיליארד שקל בגין "טייס אוטומטי" הכולל גידול בשכר ובפנסיות

דרמה גדולה מאחורי הקלעים בדיון על תקציב המדינה לשנת 2015: שר האוצר יאיר לפיד לא מוכן להיענות לדרישת מערכת הביטחון לתוספת של 11 מיליארד שקל לצורך "התעצמות" בעקבות מבצע "צוק איתן", אלא רק לתוספת של 2.5 מיליארד שקל שהיא "טייס אוטומטי", כלומר תוספת אוטומטית הניתנת מדי שנה בגין רכיבים כמו עלויות שכר ופנסיות.

בפועל, לפיד מסרב לדרישת מערכת הביטחון להעניק תוספת של 11 מיליארד שקל בשנה הבאה. זה מה שגרם ל"גורם ביטחוני בכיר" שלא מוכן להזדהות בשמו לצאת לכלי התקשורת ולהפחיד כי הצעת התקציב של האוצר היא בבחינת "חוסר אחריות ממדרגה ראשונה". (לסיפור המלא)

משרד האוצר הציג היום את תקציב המדינה לשנת 2015 לרה"מ נתניהו ומוסר כי התקציב כולל גירעון של 3.18% מהתוצר ואינו כולל העלאות מסים.

"במשרד האוצר גורסים כי לאור האינדיקטורים על האטה מסוימת בפעילות המשק אין זה נכון להעלות מסים", לשון הודעה האוצר. "משרד האוצר מדגיש כי המענה לדרישות מערכת הביטחון לתוספת תקציב צריך להתכנס תוך שמירה על מסגרת ההוצאה שנקבעה. תקציב זה שהוכן על ידי אגף התקציבים מאוזן וכולל בתוכו מתן מענה לדרישות משרד הביטחון כמו גם לצרכים החברתיים האזרחיים".

 מנכ"לית האוצר יעל אנדורן מסרה: "אנו רואים חשיבות בשמירה על מסגרת ההוצאה. התקציב שיוצג לראש הממשלה משקף את האיזונים הנכונים בין יעד הגרעון, דרישות משרד הביטחון, וסדר יום אזרחי כלכלי״.

נתניהו יכריע: 30 מיליארד תוספת לביטחון?

ראש הממשלה ויועציו, שר האוצר ובכירי משרדו ונגידת בנק ישראל מתכנים היום משעות הצהריים לדיון מרתוני בניסיון נוסף להכריע בדרישות מערכת הביטחון חתוספות תקציביות בהיקף של עד 30 מיליארד שקל לשנים הקרובות, בעקבות עלויות מבצע צוק איתן ולקחיו. הישיבה תתקיים על-רקע דברי ראש הממשלה שקרא להגדיל את תקציב הביטחון מבלי להעלות את יעד הגירעון מעבר ל-3% כדרישת האוצר.

מדובר במחלוקת המרכזית שמעכבת בשבועות האחרונים את הגשת תקציב המדינה לאישור הממשלה ועלולה להביא לכך שהתקציב לא יאושר בכנסת עד לסיום השנה כפי שקובע החוק.

במהלך הישיבה צפוי האוצר להציג לראונה את האומדן התקציבי שלו לעלויות מבצע "צוק איתן". זאת בתום עבודת הצוותים המשותפים לאוצר ולמערכת הביטחון שעסקו בשבועות האחרונים בבדיקת הדיווחים שהועברו במהלך המבצע על היקף השימוש בתחמושת והניצול של מלאים.

מערכת הביטחון מעריכה את עלויות המבצע ב-9 מיליארד שקל ודורשת את מלוא הסכום כבר השנה על-מנת לאפשר לה לחדש מלאים ולחזור לרמת המוכנות שבה עמדה ערב מבצע צוק איתן. באוצר סבורים כי העלויות האמיתיות של המבצע נמוכות בהרבה. בין היתר טענו באוצר כי מערכת הביטחון לא קיזזה מעלות המבצע את העלויות השוטפות שתוקצבו במקור להפעלת צה"ל במהלך תקופת המבצע שנמשך כמעט חודשיים. כמו כן טענו באוצר כי צה"ל עשה שימוש בתחמושת שפג תוקפה – ואינו זכאי להחזר כספי בגין השמוש בה.

את עיקר המחלוקת מעוררת דרישת מערכת הביטחון לתוספת תקציב של 11 מיליארד שקל בתקציב 2015. באוצר טוענים כי אינם יכולים להיענות לדרישה מבלי לסטות מהכללים הפיסקאליים המחייבים בהכנת התקציב. זאת משום שכלל ההוצאה מתיר לאוצר להגדיל את מסגרת התקציב ב-2015 ב-8 מיליארד שקל בלבד – ובאוצר הודיעו כי אינם מתכוונים להעניק אף את מלוא סכום זה למערכת הביטחון, לאור הגידול בצרכי המשרדים האחרים, והשחיקה ברמת השירותים לאזרח.

בנוסף מעוררת כעס רב באוצר דרישת מערכת הביטחון לתוספת תקציבית שלישית בהיקף 8-10 מיליארד שקל על-פני חמש שנים שנועדה לדברי מערכת הביטחון לפיתוח מענה למנהרות, להרחבת רכש הנגמ"שים החדשים מסוג "נמר" והצטיידות במערכות "מעיל רוח" להגנת הטנקים והנגמ"שים מפני טילי נ"ט.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.