משבר התקציב: הדיון בממשלה נדחה

המגעים בין ליצמן לכחלון לא הבשילו להסכמות – והדיון בממשלה על התקציב נדחה. גפני: "תקציב 2015 הוא תקציב חזק"

משבר התקציב: בגל"צ מדווחים הבוקר כי למרות ששרי הממשלה היו אמורים להתחיל היום את הדיון הכללי על תקציב המדינה – הוא ידחה בשל היעדר הסכמות בין השותפות הקואליציוניות.

הבוקר דווח כי שר האוצר משה כחלון וסגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, ניהלו שיחות במהלך הלילה בניסיון להגיע להסכמות על צמצום ההסכמים הקואליציונים לקראת הצגת מסגת התקציב היום, אך השיחות כשלו.

ח"כ גפני התראיין הבוקר ל'קול ברמה' ודחה את הפרשנות לפיה הקואליציה "חורקת": "לא חושב שיש חריקות, בא אגף התקציבים ואומר שאי אפשר להכניס הכל בתקציב הנוכחי, יש לנו וויכוח קודם על העניין הזה, אנחנו סבורים, שזה לא נכון מבחינה עובדתית. תקציב 2015 הוא תקציב חזק. אי אפשר להביא את ההסכמים הקואליציונים שנחתמו לפני חודשיים ולהגיד בואו נפרוש את זה"

כזכור, אמש דווח כי שר האוצר משה כחלון שוקל לא להביא לממשלה את הדיונים על התקציב שמתוכננים להתקיים בשבוע הבא, וזאת בשל מחלוקת עם ראש הממשלה נתניהו.

מקור המחלוקת בין כחלון לנתניהו הוא העובדה שראש הממשלה הבהיר כי לא ידרוש מהחרדים לוותר על ההסכמים הקואליציוניים שמהווים כ-3.5 מיליארד שקלים.

כחלון טוען שללא הוויתור של ראש הממשלה, לא ניתן יהיה לעמוד במסגרת התקציב. כעת צפוי כחלון להעמיד מול ראש הממשלה שתי אפשרויות – "תקציב חרדי" או "תקציב חברתי".

ביום רביעי בערב כינס ראש הממשלה בנימין נתניהו פגישה עם ראשי סיעות הקואליציה בלשכתו, ועלו בה שתי אפשרויות – קיצוץ רוחבי בכל המשרדים, או הפחתה בהבטחות הקואליציוניות, אך הפגישה הסתיימה ללא הסכמה. למחרת הצהיר יעקב ליצמן כי "לא אתן לשנות כלום ממה שחתמו איתנו בהסכם הקואליציוני. אעמוד על קצבאות הילדים ותקציבי הישיבות. שלא ינסו אותנו". גם יו"ר ש"ס אריה דרעי התבטא נגד אי העמידה בהסכם.

בין הסעיפים המשמעותיים שהובטחו במשא ומתן: 900 מיליון שקל לתמיכה באברכים ובמוסדות חינוך חרדיים, 420 מיליון שקל לכספים קואליציוניים, הקצאה של 800 מיליון שקל למשרד החינוך, 1.3 מיליארד שקל להגדלת שכר החיילים, וכ-1.2 מיליארד שקל לתוכנית מע"מ 0%.

סכום ההבטחות הקואליציוניות מגיע לכ־8 מיליארד שקלים, אולם האוצר חורג כבר בכ־15 מיליארד שקל מעבר לתקרת ההוצאה. חריגה זו מורכבת מההגדלה האוטומטית בתקציב ומהתחייבויות שהגיעו לאחר הקמת הממשלה, כמו תוכנית הסייעת השנייה – שאף גדלה בשבוע האחרון, פיתוח המגזר הדרוזי והצ'רקסי, המלצות ועדת לוקר – שאם יתקבלו, יגדילו את תקציב הביטחון ב־5–4 מיליארד שקל. התחייבויות אלה עשויות להיות מושפעות גם מסיכום הרפורמה הצפויה בחברת החשמל ומתוכניותיו של כחלון בתחום הדיור, כמו סיוע ליזמים בפרויקט מחיר למשתכן.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.