משל האשה הרעבה לפת לחם – טורו של הרב יעקב גלויברמן

פרשת השבוע 'ראה', מופיעה חשיבותה של מצוות הצדקה, כפי שכתוב: "כי יהיה בן אביון (עני) מאחד אחיך… פתוח תפתח את ידך לו". טורו השבועי של הרב יעקב גלויברמן

בין שלל הנושאים המופיעים בפרשת השבוע 'ראה', מופיעה חשיבותה של מצוות הצדקה, כפי שכתוב: "כי יהיה בן אביון (עני) מאחד אחיך… פתוח תפתח את ידך לו". מכאן, שעלינו לתת צדקה במאור פנים ובשמחה. אולם, בפרטיות יותר, עלינו לדעת כי קיימים הבדלים בין סוגי הנתינה.

ישנה 'גמילות חסדים' וישנה 'צדקה'. גמילות חסדים היא בין לעניים ובין לעשירים, צדקה לעניים בלבד. בנוסף, גמילות חסדים היא בין עם החיים ובין עם המתים, וצדקה היא רק עם החיים.

חז"ל אמרו: "בשלושה דברים גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה". שכן הצדקה היא נתינה מכספך האישי, ואילו גמילות חסדים היא בגופך ובממונך, כמו מצוות הלווית המת, שמחת חתן וכלה, וללוות חבר בדרך מסופר על צדיק אחד: שהיה מחלק כספי צדקה לעניים.

פעם אחת, באה אישה לפניו ואמרה לו שאין לה מזון להאכיל את ילדיה, ועל כן זקוקה היא מאד לצדקה. ענה לה הצדיק שלצערו לא נותר לו בקופת הצדקה ממון בשבילה. אמרה לו האישה הענייה: "אם אין אתה מפרנס אותי, הרי לי שבעה ילדים שחס ושלום ימותו מרעב". לקח הצדיק כסף מכספו האישי ונתן לענייה. לאחר זמן חלה הצדיק ונטה למות. אמרו מלאכי השרת לפי הקדוש ברוך הוא: "ריבונו של עולם! הרי אמרת 'כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא' והרי הצדיק נתן צדקה ובכך הציל ממוות אישה ושבעה בניה". מיד קרעו לו את גזר דינו והוסיפו לו עוד עשרים ושתיים שנה לחייו.

חד וחלק: ממון שלא נותנים בו צדקה – מסריח כבשר בלי מלח.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.